חן ישראל קלינמן
  • חן קלינמן

       

שיר געגוע

נוכחתי לראות כי חתולים יותר מרצויים כאן אצלנו. אז חשבתי לשתף גם אני ב"שירי חתולים" (השירים הופיעו לראשונה בספרי, "צעדים במרחב").
הפוסט הזה מוקדש ליעל ישראל ולמוטל.

שיר געגוע

 

 

א.

מַמָּשׁוּת הֲוָיָתָהּ מִזְדַּקֶּקֶת מִתּוֹכִי מָתוּן מָתוּן

כְּמוֹ בִּלְוָיַת הַמַּבָּטִים אַחַר הִתְרַחֲקוּתָהּ בְּמוֹרַד הָרְחוֹב

וְעַד לִיצִיאָתָהּ מִתְּחוּם שְֹדֵה הָרְאִיָּה,

 

אֲבָל הֵעָרְמוּת גַּעֲגּוּעַי הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת

בְּמֵעֵין צְבִירַת הַהוֹן שֶׁל סַךְ כָּל תְּנוּעוֹתֶיהָ הַנֶּעֱדָרוֹת,

כְּמוֹ קֻפַּת חִסָּכוֹן לְמַטְבְּעוֹת עָבָר.

 

בְּקַו הַמַּשְׁוֶה שֶׁבְּזִכְרוֹנוֹתַי, חַדִּים כְּתִקְווֹת נִשְׁבָּרוֹת –

אָפְנַת מַבָּטֶיהָ הָאֱנוֹשִׁיִּים וְסִרְטוֹנֵי גַּחֲמוֹתֶיהָ הַמְּתוּקוֹת.

 

הַמַּרְאֶה הַמַּשְׁרֶה שֶׁל עָצְמַת שַׁלְוָתָהּ הַסְּפִינְקְסִית

כְּמוֹ שִׁעוּר מְעֻלֶּה בְּמֶדִיטַצְיָה כְּדֶרֶך חַיִּים.

 

הָיְתָה טוֹפֶפֶת-עוֹלָה עַל יְרֵכַי הַמְּצֻמָּדוֹת

כְּמוֹ הָיוּ בֵּית קִבּוּל מְזֻמָּן לְחוֹם גּוּפָהּ הָרַךְ,

לְנִפּוּשׁ נַפְשָׁהּ הַנַּמְנְמָנִית.

 

וּמֵרַב דִּבְּרוֹת חִבָּתִי נִכְלְאוּ בְּכַפּוֹת יָדַי הַמְּלַטְּפוֹת

אוֹ נִתְקְעוּ בְּבִטְנִי כְּמוֹ גִּרְגּוּר הַיְּדִידוּת בְּבִטְנָהּ,

 

לָכֵן, גַּעְגּוּעַ לָבָן שֶׁלִּי,

לוּ הָיִיתְ אָדָם, וְלֹא חֲתוּלָה כֹּה חֲמוּדָה,

לֹא הָיִיתִי יָכוֹל שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אֵלַיִךְ

בְּגוּף שֵׁנִי.

 

 

 

ב.

הִנֵּה שׁוּב הִיא חוֹזֶרֶת.

 

אֶת לֵילוֹתֶיהָ

הָיְתָה נוֹהֶגֶת לְהַעֲבִיר בְּסִיּוּרֵי מִחְיָה עֲלוּמִים

אוֹ עַל מִפְתַּן חַלוֹנִי.

אֲצִילוּת לֵילִית.

 

עַד שֶׁהָיְתָה פַּעַם אַחַת.

 

לְעִתִּים הָיְתָה נֶעֱדֶרֶת יוֹמַיִם שְׁלוֹשָׁה

וְחוֹזֶרֶת.

כְּאִילוּ דָּבָר לֹא קָרָה.

מִתְרָאָה וְחוֹמֶקֶת כְּמוֹ דַּיֶּלֶת לְבֶן זוּגָהּ,

כְּמוֹ רוּחַ בְּמִפְרָשִֹים.

 

מַרְהִיבָה וְנֶעֱלֶמֶת

וְשׁוּב.

 

עַד שֶׁהָיְתָה פַּעַם אַחַת (אֲרֻכָּה כְּמוֹ

גִּמְגּוּם מִלָּה שֶׁלִּבְסוֹף נִכְזֶבֶת מִלִּפְרֹץ)

בָּהּ חַדְלָה מִלְּהַשְׁאִיר בִּי סִימָנִים.

 

מֵאָז סִימָנֶיהָ הֵם עֵדֻיּוֹת תְּנוּעוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת

וּנְסִבּוֹת הֵעָלְמָהּ הֵן תִּיק דְּאָגָה לֹא מְפֻעֲנָח –

 

מֶה הָיָה לָהּ

מָה אָמְרוּ פָּנֶיהָ?

 

 

ג.

אֲני רוֹצֶה לִהְיוֹת חַלּוֹן רַאֲוָה

לַחַד-פַּעֲמִי שֶׁהָיְתָה.

 

הָאֵימָה

עִם הִשָּׁמְטוּת הָאֲחִיזָה,

מִפְּנֵי הִפַּרְמוּתָהּ בַּעֲפַר הַנְּשִׁיָּה,

וּדְמוּתָהּ הַנֶּעֱתֶקֶת

כְּמוֹ הַנְּשִׁימָה

וּמַפַּח הָרְדִיפָה, שָׁוְא הַהִתְכַּיְּלוּת לְהָכִיל,

כְּמוֹ מַשַּׁק יְרִיּוֹת שֶׁלֹּא מְאַתְּרִים מְקוֹרוֹ,

כְּמוֹ תִּקְתּוּק עֲקֵבִים הַנִּפְרָט לְהִדְהוּדָיו

מִמִּנְסֶרֶת הַקִּירוֹת,

כְּמוֹ שִׁיר שֶׁאֵינוֹ מַצְלִיחַ.

 

וְשׁוּב הַיָּדַיִם הָרֵיקוֹת מִגּוּף

וְשׁוּב בֹּהוּ הַכְּאֵב שֶׁלֹּא מוֹצֵא אֶת מְקוֹמוֹ.

 

אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָהּ גַּעְגּוּעַ לְהִתְגַּדַּר בּוֹ

כְּמוֹ נֶחָמָה.

 

33 תגובות

  1. יעל ישראל

    חן, אלה שירי החתולים היפים שקראתי מעודי. הם הזכירו לי כמה תיאורים מצמררים אצל קולט ברומן שלה "החתולה". כמה ענוג, כמה מדויק.

    תודה תודה תודה.

  2. יעל ישראל

    וכמה עצוב. ועם זאת מתוק. אני קוראת שוב ושוב. אני שומרת לי אותם. אני בוכה.

    • חן קלינמן

      יעל, כמה חיממת לי את הלב. השירים אכן נכתבו מתוך מתיקות, עצב, הִקסמות וכאב גם יחד. לקבל תגובה כשלך מאוהבת חתולים כמוך – זו מתנה גדולה.
      אז התודה היא לך, חן.

  3. באמת שירי אהבה יפיפיים. לפעמים ממש מביך היופי והכמעט ארוטיות שבהם כשנזכרים שהם מופנים לחתולה.
    יש לנו כלבה שאנחנו אוהבים אהבה גדולה מאד בזכות עצמה ובזכות הקשר שלה לאדם יקר, אבל תמיד יש קמצוץ של הומור עצמי ביחסנו אליה בגלל היחס "האנושי" הרגשי שאנו חשים כלפיה.
    והנה פה, זו אהבה נקיה בלי קריצה וכאמור היופי של השיר נראה "כאילו" מבוזבז על חתולה. אבל אני מאד מבין מאיפה זה בא.
    זר לא יבין זאת.

    • חן קלינמן

      גיורא, תודה רבה.
      אני מסכים איתך ומבין מניין הכמעט מבוכה באה וגם עם האמירה "זר לא יבין זאת". אבל אדרבה – מי שמבין מבין, והזר שאינו מבין – מוזמן גם הוא להכיר ולהעשות מבין, הרווח יהיה כולו שלו. אני חושב שזה, בין השאר, כרוך בהבנה כי לכל חתול יש שֵם וממילא כרוך גם ביכולת ובמוכנות להרגיש בהתאם. גם לכל אהבה יש שםֵ… חן

    • יעל ישראל

      גיורא, אני ממליצה לך לקרוא את הרומן "החתולה" של הסופרת הצרפתיה קולט. יצא ב"רסלינג" לפני כמה שנים. ספר גדול. תראה שם את הגיבור מאוהב בחתולה יותר מאשר באשתו הצעירה והיפה, שמרוב קנאה מנסה להרוג את החתולה.

      חתול או כלב או כל חיה יש לו נשמה בדיוק כמונו, וזה לנשמה שלהם שאנחנו מתחברים ומתאהבים. בדיוק כמו בילד. הם כולם נשמה צרופה ונהדרת. האהבה אליהם אינה שונה מאהבה לבנאדם. אולי אפילו עזה יותר, במובן מסוים. בגלל השלמות של האהבה הזו. מי שמוכן להתמסר לאהבה הזו, זוכה בהמון. זה משהו שאפילו עם בני אדם אי אפשר להשיג.

  4. טובה גרטנר

    היי חן
    משורר אמיתי…
    כתוב, ביד רחבה.
    אני לא ממש אוהבת חחתולים אבל כשאתה כותב זה חי, ואנושי לי.
    קיים
    להתראות טובה

  5. שירי אהבה חפים מאוד לחתולה. במהלך הקריאה מידי פעם הייתי צריכה להזכיר לעצמי שזו חתולה.
    מי שאהב חיית מחמד, ולנו הייתה זו כלבה חמודונת מזדהה עם:
    "
    וְשׁוּב הַיָּדַיִם הָרֵיקוֹת מִגּוּף
    וְשׁוּב בֹּהוּ הַכְּאֵב שֶׁלֹּא מוֹצֵא אֶת מְקוֹמוֹ.

    אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָהּ גַּעְגּוּעַ לְהִתְגַּדַּר בּוֹ
    כְּמוֹ נֶחָמָה"

    ואם תרצה תציץ בזה
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=8781&blogID=233

    • חן קלינמן

      היי לוסי,
      כן, כשכתבתי את השיר (בוודאי חלקו הראשון) חלק מן התחושה היה הבלבול האפשרי בין אדם לחתולה. הלא הגוף היה גוף, הגעגוע היה געגוע…
      והכלבה באפי, מן הפוסט שלך, מתוקה אמיתית, והציורים והרישומים קולעים לאיזו מהות טהורה.
      רוב תודות, חן.

  6. מירי פליישר

    כל כך יפה ועשיר .תודה חן

  7. הָאֵימָה

    עִם הִשָּׁמְטוּת הָאֲחִיזָה

  8. איריס קובליו

    אֲני רוֹצֶה לִהְיוֹת חַלּוֹן רַאֲוָה
    לַחַד-פַּעֲמִי שֶׁהָיְתָה.

    אֲנִי רוֹצֶה אוֹתָהּ גַּעְגּוּעַ לְהִתְגַּדַּר בּוֹ
    כְּמוֹ נֶחָמָה.

    חן, שיר כל כך פיוטי על מהות חתולית. המבט שלך על געגוע לא יכול שלא להעיר בקורא את הכמיהה "לתפוס", להגיד: עד כאן. השארי. הפכי מחתולה לאהובתי. בשכבי ובקומי:)

    • חנה טואג

      שירים יפהפיים עם ציורי לשון חד פעמיים באמת, שחברי כאן כבר הצביעו עליהם .ככה שרים לאהובה ,חן! הצלחת להעביר לקורא את עומק האהבה והגעגוע שאתה חש כלפי חתוליך. שירים נפלאים. אכן הצלחת להיות חלון ראוה לחד פעמי שהיו.

      • חן קלינמן

        חנה, שימחת אותי, תודה רבה.
        ככה שרים לאהובה את אומרת, נו מה לעשות שבאמת אהבתי את החתולה הזו. אני מוכן להישבע שהיא הייתה מיוחדת במינה… ואת יודעת איך זה – כשזוכרים התנהגויות מסויימות, מראה מסויים, פרצופים ייחודיים וכד'. ואז הגעגוע לכל אלה, הצורך לאחוז.
        עכ"פ, אל דאגה, גם לאהובה שמורים שירים משלה… יש מספיק לכולם :)

        • אהבה זה אהבה זה אהבה ,חן, אותה הגברת בשינוי אדרת- תמיד היא באה עם געגוע

          • חן קלינמן

            חנה אני מסכים. בכלל, ככל שאהבה מעניקה יותר יש בכוחה לקשור ולהשתרש יותר ופונציאל האבידה מעמיק ומעמיק.

    • חן קלינמן

      היי איריס,
      תודה רבה על הקריאה המוחשית כל כך. הבאת אותי לקרוא מחדש את השירים ולהיזכר, לאו דווקא בשמחה, בתחושות שליוו אותי אז. זו הייתה חתולה מאוד מיוחדת עבורי שאהבתי במיוחד. חן

  9. אהוד פדרמן

    חן, שני הבתים הראשונים טובים מאד. אפשר אולי לוותר על " חתולה כה נחמדה" בסוף הבית הראשון.
    אני מרגיש שמהלך הגעגוע השירי מתמצה בסוף הבית השני ולדעתי הבית השלישי לא מוסיף ולוקח את השיר למקום לא טוב בשבילו, מקום ההסברים. גם מבחינה לשונית יש בו התגנדרות שזרה לשפת שני הבתים הראשונים.

    • חן קלינמן

      היי אהוד, תודה על הקריאה וההערות.
      שלושת השירים נכתבו כך שהם ממשיכים האחד את השני, ובוודאי שאף אחד מהם לא מיותר בעיניי. מעניין שלדידי דווקא השיר השלישי הוא אולי המדוייק ביותר והכי פחות מצטעצע בבואו לבטא את תמצית האֶבֶל, לאחוז בשוליו. השימוש במילים בא לבטא זהות בין בשר המילים עצמו לבשר הגעגוע, שבא מן הלישה הפנימית, הנכמרת, ממש כשם שהמילים נילושות מקרבן אל מושא הגעגוע.
      מהלך השירים הוא הרי ביטוי של הגעגוע ההולך וחוזר, מתחיל בתעודת זהות של החתולה (החמודה, בהחלט חמודה) ויחסיה איתי, אחר כך השיר השני ממשיך את טיב התנהגותה דרך פריזמה של הליכה וחזרה, הליכה וחזרה, ממש בחייה כבמותה/העלמותה, ולבסוף מתמקד בצורך לאחוז, כיוון שנוכחותה איננה עוד.
      גם היום אני עומד מאחורי השירים הללו, כיוון שהם ביטוי נאמן לתהליך הגעגוע, האובדן, האבל, האין נחמה. חן

      • אהוד פדרמן

        חן ידידי, איני מפקפק בעוצמת הרגשות העומדים מאחורי השיר (השירים?).
        מעבר לכך ברצוני להבהיר שתגובתי התייחסה לנקודה אחת המתחדדת מתשובתך אלי.
        לאור הכותרת : שיר געגוע , קראתי אותו כשיר אחד בן שלושה בתים בעוד
        בתשובתך אתה אומר שאלו שלושה שירים.
        אם אילו שלושה שירים שונים שנושא אחד מאחדם כדאי אולי לקרוא להם שירי געגוע (ברבים) ואז הקריאה בהם (לפחות שלי )תהיה אחרת, מה שישמוט את הקרקע מטיעוני בקשר לאחידות לשונית, רצף תוכני וציפייה לסדר רעיוני 'הגיוני'
        אשר ל'נחמדותה' של החתולה, אף בכך אין לי ספק ( אני, אגב, מעדיף את חכמת החיים החתולית הבלתי תלותית על פני הנאמנות הכלבית העיוורת). אלא מה, אני חושב שלהגיד על מישהי שהיא נחמדה פשוט מנמיך את עוצמת הרגשות המבוטאים במילים מוצלחות יותר בשירי הגעגוע שהבאת לנו

        • חן קלינמן

          אהוד, באמת עלתה בי המחשבה שתפסת את השירים כשיר אחד. קראתי לשירים "שיר" במובן הרחב יותר של המילה, משהו שמזכיר את המובן של המילה "שירה", אבל בקטן.
          מה שמאחד אותם הוא התימה, ולאו דווקא הסגנון. בוא נאמר שהם אכן אמורים להיקרא כמכלול שירים בעלי רצף, אבל המהדהדים האחד את השני. בכל זאת זו שירה, לא סיפור בעל עלילה. אבל נדמה לי שאנו כבר רואים עין בעין את הדברים…
          לגבי ה"נחמדה" – שים לב "חמודה" ולא נחמדה. וההבדל גדול. כמו"כ הסיום של השיר הראשון במשפט הזה בא לבטא שני עניינים: האחד, להסביר לקורא (זה שקורא בספר ולא ידע שמדובר ב"שירי חתולים") שמדובר בחתולה (חמודה) וממילא לשנות את כל משמעות השיר, ואולי להפתיע, והשני, לבטא איזשהו רצון לעבור לשפה פשוטה יותר כשאני מנסה לפנות בפשטות לחתולה בגוף שני… ותודה אהוד, על הקריאה הצמודה, חן.

  10. חן, משוררים רבים כתבו על חתולים באופנים שונים מתומאס סטרנס אליוט ועד אברהם חלפי האהוב. זאת מסורת גדולה. אבל אתה עשית זאת בדרכך. והשפה, השפה של השיר. היא יפה ועוצמתית כל כך בעיניי. לא אוכל לפרט בתגובה, אבל באמצעות השפה והבתים המתפתחים אתה יוצר דקויות, דק מן הדק, בהתבוננות וברגש כלפי בעל חיים. כאז – כן עתה, מאוד אהבתי את השיר הזה. רני.

    • חן קלינמן

      רני היקר, תודה רבה. כרגיל, חיממת את ליבי.
      לרשימה שמנית אפשר להוסיף גם את אמיר גלבוע האהוב, רק שהוא כתב על חתול מעמדה אחרת לחלוטין – מעמדה של בַּעַת חתולים אצל ילד שנבהל מהחתול שלו שפתאום שורט.
      אני זוכר שתמיד היו דווקא חסרים לי שירים רציניים, דקים ועמוקים, בכל הקשור לבעלי החיים הקטנים ההולכים בבתינו, ובכלל – נפגשתי בספרות ביותר תיאורי פרוזה של בעלי חיים ופחות בתיאורים פואטיים ליריים שלהם, ובשירים הללו ניסיתי, בין השאר, לתרום משהו לפואטיקה כזו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לחן קלינמן