מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
***
אֲנִי מִצְטַמְצֶמֶת בְּדָלֶ"ת אַמּוֹת
וּמִיּוֹם לְיוֹם הַמָּקוֹם מִתְרַוֵּחַ.
מִבַּעַד לַצֹּהָר נִרְאֶה הָעוֹלָם
רָגוּעַ מִשֶּׁהָיָה.
הִתְרַגַּלְתִּי לַנּוּעַ פָּחוֹת,
לְהֵפְחִית נְשִׁימוֹת.
אֵלֶה חַיַּי בֵּינַתַּיִם
וְדוֹק הַשְׁלָמָה מְשַׁוֶּה לָהֵם הִלָּה.
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת רוֹאִים הָמוֹן:
אֵינְסְפוֹר לֵילוֹת נִדְרָשִׁים לְתֵיאוּר הַשִּׁפְעָה.
קוֹלוֹת אָדָם מִלֵּילוֹת אַחֵרִים עֲדַיִן מְהַדְהֵדִים כָּאן
הֵם נֶחְלָשִׁים כָּמוֹנִי.
ואוו, רות! חרף נושאו שאגב יש בו לא מעט התיידדות חכמה ונימוחה עם חיינו בסיבוב הזה – השיר כפיוט וכרגיל נפלא!
רות היקרה, ביטוי רב עוצמה להחלשות האחיזה בחיים.
אריכות ימי שיר
מהיפים ביותר
רות, מזמן לא קראתי שיר שריגש אותי כך….
חכם, רגיש, פיוטי, יפה, עצוב במידת הדוברת, שלם למרות הכול.
תודה, רות.
מה שגיורא כתב, רות יקרה. שבת המלכה
יופי של שיר.
תודה.
תודה על התגובות היפות ועל ההזדהות,
שבת שלום
רות
מזדהה עם כל שורה וכל מילה.שיר יפה ביותר,רות יקרה.ההחלשות גוררת אחריה כח ושפע,כפי שגם עולה מן השיר.
עפרה