בננות - בלוגים / / ובין יום השואה ליום הזיכרון – בוקר טוב
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

ובין יום השואה ליום הזיכרון – בוקר טוב

 

בוקר טוב
 
בֹּקֶר-טוֹב, בֹּקֶר-טוֹב –
מְבָרֵךְ קָשִׁישׁ מְשֻׁנֶּה הָלִיכוֹת
הַצּוֹעֵד נִמְרָצוֹת עַל הַחוֹף
אֶת כָּל מִי שֶׁנִּקְרָה בְּדַרְכּוֹ
– בֹּקֶר-טוֹב, בֹּקֶר-טוֹב –
וָאֲנִי בְּעֶרֶךְ בֵּן גִילוֹ
צוֹעֵד אַחֲרָיו וּבַקֶּצֶב שֶׁלוֹ
וְתוֹהֶה מָה טוֹב מוֹצֵא הָאִישׁ
בְּבָקְרוֹ  שֶׁל יוֹם חַמְסִין
הַנָּעוּץ בֵּין יוֹם הַשּׁוֹאָה
לְבֵין יוֹם הַזִּכָּרוֹן  
כְּשֶׁבַּיָּם רוֹבְצוֹת מַשְׁחָתוֹת
וּבִשְׁמֵי הַתְכֵלֶת
        שֶׁל הַיְדוּעָה בַּחֶלֶד
        כְּעֻצְבַּת הַפֶּלֶד  
מְרַחֲפִים עַנְנֵי אָבָק צְהַבְהָבִים   
– בֹּקֶר-טוֹב, בֹּקֶר-טוֹב –
בָּקְרוֹ שֶׁל עוֹד יוֹם בּוֹ
רוּחַ מִזְרָחִית לוֹהֶטֶת
מִשְׁתַּלֶּטֶת עַל סֵדֶר הַיּוֹם
וְהַשִּׂמְחָה הַבּוֹלֶטֶת הִיא
      שִׂמְחַת נִקְמַת-הַדָּם  
וְהַקָּלָה צְפוּיָה   
רַק בְּאֵיזֶה שֶׁהוּא סוֹף
– בֹּקֶר-טוֹב, בֹּקֶר-טוֹב
בָּקְרוֹ שֶׁל יוֹם מְפֻיָּס
עָבוּר הַפת"ח וְהַחמאס.                                                            4.5.2011

תגובה אחת

  1. מירי פליישר

    יופי! ובוקר טוב לגמרי אחד המעטים אבל בעלי המשמעות אצלינו נושאי מגבעת השיבה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן