פרפרים ברשת מורה ליוגה, כותב, איש מחשבים
גשם באלפים
(סקיצה)
לפעמים אני חושבת שהכפר כבר קטן עלי. המרחקים נראים לי קצרים מדי. אני מתניעה את הרכב, מספיקה לחשוב על כמה שורות ראשונות שתקועות לי מהבוקר והופ!, אני כבר ליד המכולת וחייבת לחייך ולהחליף גל, להתרכז במצרכים וההצעות המנומסות של קלאוס, גם הדרך חזרה לא יותר טובה, אני מנסה לחזור ולשנן את הבית הראשון, אבל ריחה של גבינת 'קאייזר' עבור בעלי מפריעה לי, אני חושבת פתאום שאולי היא לא טרייה מספיק וצריך להגיש אותה קרה יותר. ממהרת הביתה והגשם לא פוסק, וודאי צריך להוריד כביסה ולהכניס לייבוש במכונה, ילדים אוהבים בגדים וסדינים מהחוץ, עם הריח של ההר והשלג הרחוק, אבל הגשם כנראה לא ייפסק עד הערב, פתאום גם הבית קטן וצפוף לי וחם מדי, אני פותחת חלון במטבח, הגשם מטפטף על הזכוכית הנקייה ממילא והשורה החדשה קופצת לי פתאום בלי רצוני, אני נבהלת ורצה לחדר ורושמת מהר את כל שלושת השורות ונושפת לרווחה, רצה חזרה למטבח ושוב הגבינה, והכביסה ומצרכים על מדפיהם, רק כאשר אני מגיעה לבסוף לקרש הגיהוץ, אפשר להמשיך עם השיר, אף אחד לא יוכל לומר שאני מבזבזת את זמני על דברים חסרי ערך שמעניינים רק אותי ולא תורמים מאומה למשפחה.
החלון שזוהר כל היום בחדרי
מכחיל לאט
צובע הר בתכלת תמימה
תודה לך, חלוני
בלעדיך איך אדע
שאי-שם, בחוץ
היה ערב
נראה קטע מעניין מאוד מרומן. מקווה שתמשיך.
תודה יעל,
רומן? רומן זה סעודה ארוכה, אנחנו רגילים יותר למזון מהיר. 🙂
יפה כל כך , גרא ,הן הפרוזה והן השיר עם ריח של מרחקים אחרים
רחוקים
ועם זאת כל כך קרובים
דרוש המשך פיתוח לנובלה או רומן
הוקסמתי
תודה חנה,
אולי הוקסמת בגלל השיש יותר דברים פתוחים מאשר סגורים? את בוודאי יודעת שכמה שלא נכתוב, לא נוכל לכתוב את כל עצומות הנפש שלנו. כן, אורך זה פונקציה של נושא והרגש ואופי ויכולת לראות אוקינוס דרך החלון של הספר. חלון שלי קטן, כמו חלון הזמן שעומד לרשותינו. אך האוקינוס נראה גם דרכו. אחרת.:)
היי גרא אני חשה שמשהו טוב קורה לכתיבה שלך היא הולכת ומצטללת(צלולה יותר)
משתבחת יותר ויותר
ישתבח שמו
תמיד!
קטע יפה מאוד, אינטימי וקטן במובן המקסים של המילה. שומעת את הגשם ומריחה אותו. מה שקטן עליה לפעמים אני מייחלת לו. בית קטן, וחם באלפים, כביסה ריחנית, ילדים, כתיבה, מה רע?
ואז השיר מבהיר לי את הבדידות שלה, כמה היא קשה.
כמה היא תלויה בחלונה!