בננות - בלוגים / ליאור אלפרוביץ' / איך זה שכוכב אחד מעז?!
אררט
  • ליאור אלפרוביץ'

    מבקר ספרות וחוקר שואה

איך זה שכוכב אחד מעז?!

כלל נקוט היה בידי הפילוסוף עמנואל לוינס (1906 – 1995), שאת תחילתה של כל הרצאה על עניינים תלמודים היה פותח בהתנצלות על דבריו מראש, שהרי לבטח בקהל יושבים מומחים פי כמה וכמה ממנו לאותם העניינים. לוינס שהיה פילוסוף בהשכלתו, ידע כי בבואו לעסוק בטקסט הקאנוני שהיה מונח לפניו בצורת דף גמרא, הוא נכנס לשטח ציבורי שהוא גם נחלת הפרט. כלומר, התלמוד הוא מסמך השייך מחד לכל עם ישראל וכל אחד יכול לעיין בו ולפרשו כרצונו, (גישה שלוינס עצמו עודד), אך עם זאת הוא הבין את הסייגים שיש להציב לכל פרשנות שהרי היא בעליל סובייקטיבית, כך שלמעשה הוא דרש מן המפרש לנקוט בכללי זהירות וצניעות בבואו לעסוק במסך הנחשב בעיניי רבים כמקודש ממש. 

גם הספר "הגיבורים שלי" שהוא ניסיון להעניק פירושים אישיים לחמש דמויות תנ"כיות (אברהם, יעקב, משה, שאול ושמואל) נפתח בהתנצלות דומה. למעשה, ההקדמה כולה מוקדשת להסבר מדוע מבקש המחבר לעסוק בספר הספרים ובדמויות המיתיות שבו. אך משום מה, עם קריאת ההסבר המפורט עולה ניחוח לא של כנות, אלא של צניעות מאוסה משולבת בגאוותנות. שבסוף הופכת את התשובה לשאלה – "מה פתאום אני?" לברורה. "מי אם לא אתה?", היש עוד בקרבנו איש אשכולות כמותו? סופר, מחזאי, פזמונאי, פובלציסט, עיתונאי ואיש במה דוגמת יאיר לפיד הראוי יותר לכתוב על גיבורי ספר הספרים?

את חווית הקריאה בספר, אין דרך אחרת לנסחה אלא כמביכה. השפה שבה נוקט לפיד לאורך כל הספר היא שפה לכאורה אישית, כזו שהאדם חושב באמצעותה בינו לבין עצמו. אך בפועל מתקבלות ארבע הרצאות המנוסחות בלשון ירודה המזכירה ניסיון של מלומד יהיר להתחבב על קהל שומעים בור ונבער.

אך מעבר לביטויים היוצרים דיאלוג מעושה עם הקורא בסגנון: "אתה קורא את כל זה ואתה אומר "מה זה?" או "אתה יושב מול הסיפור הזה, ואתה אומר לעצמך, מה עבר עליו?", המאפיין הבולט בספר הוא האנכרוניזם הבולט שבו. לפיד מבקש להסביר לקוראיו את הלבטים של גיבוריו באמצעות השוואה למציאות של זמננו אך ההתעלמות מן הקונטקסט של התקופה והניסיון לנתחם בכלים מודרניים יותר משהוא משקף שרלטנות הוא מפגין בעיקר בינוניות מחשבתית. יש לומר כבר, שהצגת דמויות היסטוריות או דתיות כאילו היו ישראליצ"יקים מהזן המוכר לנו אין בה שום חידוש או יצירתיות היא לכל היותר רדודה ולעוסה.

כך למשל תיאורו את מורת רוחה של רבקה מבנה יעקב שהתאהב באחת מבנות החתים. "רבקה נכנסת אל יצחק. והיא יודעת שהוא כועס עליה, אז היא משתמשת בביטוי היחיד שאף בעל לא יכול לעמוד בו: "אני מתאבדת!"… שזו כנראה הולדת האומה הפולנית".ההסברים הללו, עמוסי הסטריאוטיפים השחוקים, הקלישאות הבנאליות המלווים הומור דלוח, הם שיוצרים חווית קריאה מביכה וטרחנית.

אך הפגם העיקרי של הספר הוא בתחושה שלפיד בז לקוראיו. לשיטתו הציבור בארץ אינו מספיק מתוחכם בכדי לפרש את התורה לבדו, משום שלדעתו יכולת הפרשנות העצמית שלנו התנוונה כאשר סמכות הפירוש הופקעה מידי הציבור הפלורליסטי לידיהם של החרדים, שהעמיסו עליו את מדרשיהם ואגב כך הפכו אותו לדוגמטי. לכן, לדבריו, הציבור בארץ אינו מסוגל כיום להבדיל בין המדרש למקרא, בין הפרשנות למקור. וכראיה הוא מביא את הסיפור המדרשי על אברהם הקטן והפסילים, שמשום מה נדמה לו כי בעיני הציבור בארץ הוא סיפור מקראי. ובדיוק לשם כך יצא הספר. הנה המורה נבוכים אשר יעניק לקורא לא רק פירוש מעניין אלא גם את העצמאות לפרש בעתיד בעצמו ללא אישור מהרבנות.

אלא שהתוצאות שלפיד מספק כה קלילות ופשטניות שהן כמו חלוק נחל המקפץ על מים ומותיר אחריו מעגלים הנעלמים לאיטם. אין בהם אמירה נוקבת או התמודדות מעמיקה ומסקנותיו בנאליות להחריד. אלוהים הוא באמת טוב ואוהב אותנו אך האבות לא היו טהורים כמו שלמדנו בגן.

"הגיבורים שלי" אינו ספר ארוך, הוא בנוי בצורה אוורירית למדי, אך למעשה אין צורך לקרוא אותו בכדי להבין את משמעותו האמיתית. ניתן לזהותה כבר בכריכה. בה שם המחבר המודפס באותיות גדולות ומובלטות משם הספר עצמו, מגלות מיהו בשביל לפיד הגיבור האמיתי.

פורסם במדור הספרים של המגזין "טיים אאוט"

8 תגובות

  1. למה זה לא מפתיע אותי?

  2. נו טוב, מי ציפה למשהו אחר מהאוויל הלאומי?

  3. הספר החדש של יהיר לפיד

  4. מעניין . לפיד כנראה פשוט לא למד מספיק ורוצה ללמד המון.
    ספר חכם כמו "התניא" מבוסס על פירוש לחומשי התורה .
    הדוגמטיות שבה הוא נאחז כנראה נובעת מבורות , אבל מאחר והוא לא היחיד לא הייתי שופטת אותו בחומרה.
    אולי זה כן מתאים לציבור מסוים שהמורה לתנ"ך הצליחה להרדים אותו.
    מי יודע אולי עבורם לפיד הוא שליח ואשריו על כך.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לליאור אלפרוביץ'