אררט
  • ליאור אלפרוביץ'

    מבקר ספרות וחוקר שואה

ביתי

 

ביתי  שלי אפוף תימרות עשן,

חיילים רצים בסלון,

הלוך וחזור

ובידיהם  אלונקות.

ואת,

בצאתך מן המקלחת,

קוראת לי:

"בוא, 

עלה עמי על היצוע".


 

6 תגובות

  1. יעל גלוברמן

    האם אתה בטוח שהִיא לא מתמרנת בזהירות בין ההתנשפויות והקריאות בעוד ידה כורכת את המגסת
    סביב שיער רטוב, שלא ידבוק בו העשן, אולי
    ומחייכת

    :)

  2. יעל גלוברמן

    האם אתה בטוח שהִיא לא מתמרנת בזהירות בין ההתנשפויות והקריאות בעוד ידה כורכת את המגבֶת
    סביב שיער רטוב, שלא ידבוק בו העשן, אולי,
    ומחייכת

    :)

  3. אוהבת מאוד את השיר, הוא יוצר תמונה ברורה, מטרידה וארוטית, חיים ומוות,

השאר תגובה ל יעל גלוברמן ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לליאור אלפרוביץ'