אררט מבקר ספרות וחוקר שואה
ביתי שלי אפוף תימרות עשן,
חיילים רצים בסלון,
הלוך וחזור
ובידיהם אלונקות.
ואת,
בצאתך מן המקלחת,
קוראת לי:
"בוא,
עלה עמי על היצוע".
ביתי שלי אפוף תימרות עשן,
חיילים רצים בסלון,
הלוך וחזור
ובידיהם אלונקות.
ואת,
בצאתך מן המקלחת,
קוראת לי:
"בוא,
עלה עמי על היצוע".
האם אתה בטוח שהִיא לא מתמרנת בזהירות בין ההתנשפויות והקריאות בעוד ידה כורכת את המגסת
סביב שיער רטוב, שלא ידבוק בו העשן, אולי
ומחייכת
🙂
האם אתה בטוח שהִיא לא מתמרנת בזהירות בין ההתנשפויות והקריאות בעוד ידה כורכת את המגבֶת
סביב שיער רטוב, שלא ידבוק בו העשן, אולי,
ומחייכת
🙂
אוהבת מאוד את השיר, הוא יוצר תמונה ברורה, מטרידה וארוטית, חיים ומוות,