נקודות מבט
  • איריס קובליו

    ילידת תל אביב. גרה בהרצליה. קבלתי תואר שני בציור מאוניברסיטת פנסילבניה, פילדלפיה, תואר ראשון בקומפוזיציה מאקדמיה למוסיקה בירושלים ותואר ראשון ללימודי ספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הצגתי תערוכות יחיד במוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון הרצליה, גלריה נחשון, ומשכן האמנים. השתתפתי בתערוכות קבוצתיות במוזיאון ישראל ובגלריות רבות אחרות. אמנית מלווה למשוררים ולכתבי עת ספרותיים. בוגרת קורס מתא"ן למנחי כתיבה. מורה ליוגה. מנהלת אתר אישי של אומנות בפליקר http://www.flickr.com/photos/iriskovalio/sets/ מבחר פרסומים אמנית מלווה ל"מחברת החלומות" – אגי משעול, הוצאת אבן חושן אמנית מלווה ל"שורות" – גרא גינזבורג, הוצאת אבן חושן "הליקון 23"- רשות היחיד, אמנית מלווה. "הליקון -ארוטיקה"- אמנית מלווה "זמן טרופות"- דואט אמנית משורר (משה יצחקי), 2009, הוצאת חלפי פרסומי כתיבה בהליקון, משיב הרוח, עיתון 77 ועוד.

השומרת

 

 

וריאציה על שיר עממי רומני עתיק,  שנלחש באוזני  בילדותי וגם לאחרונה

 

צִ'ינֵה סְ- אוּאִיטְה לַה פֵטִיצְה

קַרֵה דוּאַרְמֵה פֵּה פֶּרְנִיצְה?

- אוֹ אַלְטְה פֵטִיצְה מָארֵה

דִין אוֹגְלינְדְה אַפָּארֵה,

 יָה פְּזֵשְׁטֵה סְ- נוּ וינְה

חוֹצוּ אְלַה דִין סְטְראִינְה,

וִיסוּל דּוֹלְצֵ'ה סְ- נוּ פוּרֵה

פֵּנְטְרוּ אוּרְסוּ דִין פְּדוּרֵה

 

 

תרגום חופשי (מוזמנים לעזור לי עם הקצב והחרוזים)

 

מי זה מסתכל על הילדה

שעל הכרית ישנה?

- ילדה אחרת גדולה

משגיחה מהמראה

שלא יבוא גנב

מארץ זרה

ואת חלומה המתוק ישדוד

בשביל דוב היערות

 

 

24 תגובות

  1. שולמית אפפל

    פֶוַורטֶה פרוּמוֹס!

  2. הי איריס הלחישה הקרובה לאוזן היא הנהדרת בכל שפה ובכל חרוז, אני יכולה רק לשחק קצת בחריזה בשם המשחק בלבד.

    מי זה שעל הילדה מביט?
    הס היא ישנה
    ראשה נח על הכרית.

    אלו רק עיני ילדה אחרת
    ניצבת במראה, שומרת
    פן גנב החלומות מארץ רחוקה
    יצוד חלום יפה של ילדונת מתוקה
    יתן אותו לדב המערות
    לא, היא לא תיתן לזה לקרות.

    אוהבת?:)

    • אירס קובליו

      היי סיגל
      תודה על נסיונך היפה לתרגום.
      הגנב ב"צוענית" הוא גנב כללי, במקרה של הילדה הוא יגנוב לה חלום, במקרה אחר הוא יגוב את הלב למשל…
      "ארץ זרה" ולא רחוקה, כי המשמעות של ארץ זרה זה כמו "עובדי עבודה זרה", משהו מפחיד ואפל ואסור, ואילו בארץ רחוקה יש משהו רומנטי…
      ברומניה הדוב חי ביערות (וגם בערים בשנים האחרונות) ודב היערות זה מושג של ממש, אין שם מערות…
      והאם האחרת לא תתן לזה לקרות?- ספק…

      והנה נתתי פרשנות מסויימת בזכות תרגומך:)

      • נתת הסבר חשוב בתגובה. כנראה שצריך לדעת יותר לפני שמציעים חרוזים ולכן אמרתי "בשם המשחק בלבד" שכן דב היערות נראה לי מוזר לתרגום אחד על אחד כשנראה לי שביערות קק"ל לא ממש שתלו דובים וכך הבריז לי הגריזלי בשיר:), בנוסף לשאר ההסברים המעניינים שהוספת.
        אגב הקו היחיד שיכולתי להצמד אליו היה לשמור על מתכונת שיר ערש לילד שהוא אוניברסלי משהו, אלא אם כן זהו שיר בסגנון שירי אמא אווזה המפחידים ילדים קטנים וסיגליות גדולות.
        בכל מקרה חושבת, שאם תוציאי ספר עם שירים מתורגמים מרומנית את תדעי הכי טוב מה מתאים לשמור ומה אפשר לשנות.

        • איריס קובליו

          היי סיגל
          התייחסתי לתרגומך ברצינות. והאמת שתרגומך איפשר לי לחשוף את הרקע והתרבות ביחד עם פרשנותי האישית, דבר שהתקשיתי לכלול בגוף הפוסט. אני אוהבת לעבוד בערפל.
          תודה על שיתוף הפעולה בכל אופן.

          • בכיף איריס, נשמעת מיוחדת הדרך שלך ומדליק יהיה לראות את התוצאה הסופית שתגיעי אליה…מההסברים שלך הבנתי כמה זה לא פשוט גם לכלול את המרכיבים החשובים וגם לבנות שיר.
            בהצלחה, סיגל.

  3. אהבתי את השיר איריס, מסתורי, מתאים לחבר עליו ספור, גם העקבות סביב הצלומים ההופכים מילדה למעין דוב מתאימים לתמונה שבראש מצטיירת, מה שכתבת נראה לי טוב מכל הבחינות אבל כתרגיל כתבתי אותו בדרך אחרת:

    מי זה בילדה מביט,
    זו שראשה נח על כרית?
    ילדה אחרת, גדולה
    משגיחה עליה מן המראה,
    שומרת שלא יבוא גנב מרחוק
    וישדוד את חלומה המתוק
    ואחר כך אותו יתן
    לדוב היערות החום, הזקן..

    • אירס קובליו

      אוי חני, תרגומך כל כך מצחיק
      ושוב, חשוב לתרגם "ארץ זרה" ולא רחוקה (ראי מה כתבתי לסיגל). הזרות היא כאן עניין חשוב. זה כמו להתאהב במישהו מכת אחרת, מעם אחר, מצבע עור אחר. זה כמו בגידה במקובל. "זר" ברומנית זה כמו קללה. רחוק זה פיוטי…
      דוב היערות הזקן… אוי לו לאשמאי הזקן, החומד את מתיקות התום…

  4. איריס, איזו מתיקות של ילדות. מזל שדוב היערות ישן חצי שנה.

  5. איריס, יש דרך לעבודה על תרגום דרך שפה מתווכת, באופן שימנע תעיות לא מודעות בדרכי השיר.
    כדי לקבל תוצאות קרובות יותר מהבננות שמרימות פה את הכפפה, כדאי שקודם תתני תרגום מילולי, הסברים תרבותיים, היסטוריים וכו' הנוגעים לשיר, הסברים על המשלב הלשוני, תבנית החריזה והצורה השירית אם יש כזו.
    ברור שהתרגום הוא גם תרגום תרבותי והשיר המתורגם צריך להיות שיר שעומד בפני עצמו בתרבות היעד העברית, כלומר שעבר תמורה מסוימת גם במובן התרבותי.

    • איריס קובליו

      תודה אמיר על סדנת התרגום שאתה מציע לי. העדפתי לא לתת רקע והסברים בגוף הפוסט אלא לטפטף לאט "הסברים תרבותיים והסטורים" כמו שאתה מציע. זו דרך הפעולה שלי. להתחיל מהמסתוריות. מהגישושים. לקחת את הדברים לכל מיני מקומות. אינני בעלת בית ספר לשירה או מורה לכתיבה. בפוסט שלי היתה הצעה ליציאה משותפת למסע קטן בו אני חושפת בהדרגה את ההסטוריה הפרטית שלי שכמובן נובעת מאיזשהו רקע ידוע

      • השיר מביע את הפחד העתיק הקמאי שיש לנו בני האדם ,שלא ישדדו את חלומותינו ואת נשמתנו, היער מלא חיות רעות. יש בשירך ניחוחות מיתיים והפחד כל כך אמיתי ,איריס, מזל שיש שומר. מי אנחנו ילדים ובוגרים בלי המלאך השומר הא? השיר נגע בי.

      • איריס, אפשר להגיד 'סליחה שהתערבתי' ושלום, אבל אם כבר קיבלת עצה "מקצועית" אבל מה רע בעצה מקצועית? יש הגיון מאחוריה.
        בשיטה הניסוי והתעייה שלך, התוצאה היא שאת לא מרוצה מהמאמצים של האנשים פה, פשוט משום שלא נתת להם את הכלים הראויים, מעבירה עליהם ביקורת סמויה, מתבאסת ומבאסת.
        עדיף לתת למי שנענה לאתגר קצת מידע על הארץ הלא נודעת שאליה את מזמינה אותו.

        • איריס קובליו

          אמיר יקר, מי אמר שאני לא מרוצה? מהיכן לקחת שהתבאסתי? ואם אתה התבאסת- מתנצלת. אשמח אם תרים את הכפפה לאור ההסברים שכן נתתי לסיגל ולחני ותתרום חלקך לתרגום. זו לא תחרות או "סדנה מקצועית" אלא הזמנה שבאה מרצון לשתף ולצאת יחד למסע בו אני חושפת את עצמי ולקורא יש חלק בזה, אם הוא בוחר בזאת. זו דרכי.
          ושוב תודה על הערותיך המקצועיות.

          • כי את מתקנת בדיעבד את כוונת השיר המשתבשת לך בתרגום.
            אז בכ"ז סליחה שהתערבתי ושלום :)

  6. הקומפוזיציה של התמונות נפלאה, איריס, יש בה משהו מתוק וחידתי, מעביר את החוויה והתחושות המובעות בשיר. אשר הזכיר לי אגב שיר עם רומני אחר ששרים בחתונות סביב הפריניצה.
    מעניין תהליך התרגום לעברית

    • איריס קובליו

      מוישלה, תהליך התרגום הוא לא פחות מתהליך הכתיבה של הטקסט עצמו. שניהם שלי. קודם כתבתי את הרומנית, ממעמקי לבי ואז, בשביל חבריי שלא יודעים את השפה התחלתי לתרגם כדי להסביר לעצמי ולהם. התרגום הוא תהליך נפשי מורכב כמו מסע בזמן.
      שמחתי שהתייחסת לעבודת הקולאז' שלי. היא המסע המשמעותי שלי היום מול אז. כמו שאלה ותשובה, עתיק מול עכשווי.
      סוגיית התרגום איננה כאן האישיו בכלל:)
      ולגבי הפיריניצה… ממש הצחקת אותי. אני אכתוב על זה בהמשך
      להתראות בקיבוץ עוד מעט!!!

  7. שתי התמונות הדבוקות חזק לילדה מעבירות בדיוק את התחושה הזאת. שאת רוצה לשים את הראש ליד ילדך ולנשום את אותו אוויר, לתת לו את הנשמה ולהגן כך מכל זאב רע, דב יערות או נמר שיבוא. ואכן היינו ילדות גדולות ששמרנו על ילדים קטנים.

    • איריס קובליו

      לוסי, אפשר בהחלט לקחת את השיר הזה לאימא השומרת על ילדה, לפעמים חסרת אונים מול חלומות הבעתה הפוקדים את היקר לה מכל, מפני מחלות, מפני חרדות בלתי מוסברות
      אני זוכרת לילות אין ספור בהן ישבתי על יד מיטת הילדה הקטנה שלי, מנסה להרדים אותה בהתחלת או באמצע הלילה, את עיני האחת הפקוחה (כמו בצילום) השומרת, החרדה לשלוותה
      ואפשר גם לקחת את השיר הזה כסמבול לכוחות השונים הפועלים בתוכנו: התום והילדי מול הבוגר המזהיר והשומר, המאיים (הדב והיער) מול הדבש (הפיתוי, האהבה), החרדה מול האומץ, השלווה מול הצעקה, וכו…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאיריס קובליו