“Silently he left, at dawn. Only the Morning noticed and cried with
exceptional dew”.
I. k”G
1.
תְּכֵלֶת פִּתְאוֹמִית בְּשַׁבָּת
חַמְצִיצִים מִזְדַקְרִים בְּשׁוּלֵי הַמִּדְרָכָה
הַכֶּלֶב שׁוֹכֵחַ אֶת עַצְמוֹ
וַאֲנַחְנוּ כָּמוֹהוּ
לְשָׁעָה
2.
הַגִּבְעָה נַעֲשְׂית פִּרְחוֹנִית
הַחוֹרֶף הָיָה קָצָר
ומַר
3.
הוּא הָלַךְ. בְּשֶׁקֶט.
וְאִתּוֹ הָלְכוּ כָּל הַדְּבָרִים הַבְּרוּרִים.
הַחוֹרֶף הֵבִיא אִתּוֹ רוּחַ בַּלָּהוֹת
4.
בַּיּוֹם שֶׁלִּפְנֵי אוֹתוֹ רֶגַע
לא יָדַעְנוּ כְּלוּם.
תְּמוּנָתוֹ, בְּכל פִּנָּה שֶׁל חַיֵּינוּ,
זָהֲרָה
5.
פֶבְּרוּאָר, עִם נִיצָּנֵי הַפְּרָחִים,
מֵפִיץ אֶת שְׁקָרָיו מִכּל עֵבֶר:
כּל סוֹף הוּא הַתְחָלָה חֲדָשָׁה
אֵיזוֹ אַכְזָרִיּוּת!
6.
זְמַן רַב הִתְעוֹרַרְנוּ מִדֵּי בּוֹקֶר וְיָדַעְנוּ:
הִגַּעְנוּ אֶל הַחַיִּים שֶׁל הַיֶּדַע הַסּוֹפִי
הַמָּוֶת לא יַחְשׂוֹף שִׁינָּיו יוֹתֵר, לְעוֹלָם.
יוֹם אֶחָד הִתְעוֹרַרְנוּ בַּבּוֹקֵר וְיָדַעְנוּ:
לַמְרוֹת שֶׁהִגַּעְנוּ אֶל הַחַיִּים עִם הַיֶּדַע הַסּוֹפִי
מֵתָה לָנוּ אַהֲבָה גְּדוֹלָה
7.
וְלא יָדַעְנוּ אֶת נַפְשֵׁנוּ
איריס, את מציירת מדהים!!!
תודה תמר
מאד נוגע.
מכמיר לב
מירי תודה. שבוע טוב
איריס, הציור כובש – יפהפה
אהבתי, שיהיה שבוע טוב!