בננות - בלוגים / / הודעת פרישה
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

הודעת פרישה

 

 

הודעה על פרישה

 

חברים יקרים, הליקון היא עבורי חלום שהפך למפעל חיים. הגיתי את הליקון כדרך לקידום השירה בישראל, 
וב-1990 ייסדתי עם אירית סלע את העמותה. בהמשך יזמתי והגיתי את עיקר מפעלותיה, והצבתי לה את החזון שלאורו התפתחה בעשרים ושתיים השנים שחלפו מאז ייסודה. 

לא לבדי עשיתי את הדרך הזו. הישגיה של הליקון לא היו אפשריים כלל ללא עבודתם של חבריי למערכת, של חברי העמותה וההנהלה, ושל רבים אחרים מכם שתרמו ממיטב משאביהם ורעיונותיהם במסירות ובהתנדבות. אני מודה לכם, לכל חבריי לעשייה ולכל מי שהיו שותפים לדרך הזו על תרומתם.

הליקון קמה ברגע של העזה, מתוך מחשבה שאפשר לשנות את פני עולם השירה בארץ. הייתה זו ההתלהבות של ההתחלה, אך התעקשות של שנים על החלום הזה אפשרה לו להתפתח ולהגיע לממדים ולטווח שאנחנו מכירים בהליקון כיום.

פעלנו בהתנדבות, בהתמסרות ובעבודה קשה, אך במבט לאחור המאמץ הרב היה שווה, והמטרות שהצבנו הושגו: השירה יצאה מן המקום השולי שאליו נדחקה בתחילת שנות התשעים, והפכה למקום חי, רוחש פעילות ונושם. 

מפעלות הליקון שימשו  ומשמשים חממה למשוררים ותיקים וצעירים גם יחד: כתב העת הליקון, ביה"ס לשירה – הראשון מסוגו בארץ, פסטיבל השירה הבינלאומי "שער", ספרי השירה של הליקון, ועוד. הליקון הפכה לשם נרדף למצוינות ולרוחב אופקים, והמפעל הספרותי של הליקון שהטביע את חותמו על יותר משני עשורים של השירה העברית, ממשיך לצמוח.

עשרים ושתיים שנה הן זמן רב גם למפעל חיים כזה – כיום, כשהליקון כבר הפכה לאסכולה וכבר התבססה כגוף ציבורי, אני חש שהדרכים שפילסתי סלולות היטב, ושבשלו התנאים שאוכל ללכת הלאה.  כאביה הרעיוני  של הליקון אמשיך לתמוך בה ולתרום לה במישור המערכתי והמקצועי, ובו בזמן אני יוצא גם אל דרך חדשה ואתגרים חדשים.

 

אמיר אור

מייסד ועורך ראשי,

הליקון

 

 

18 תגובות

  1. תלמה פרויד

    אמיר היקר, מאחלת לך בהצלחה רבה בדרכך החדשה ובאתגרים העתידיים. אין לי ספק שעוד נכונו לך עלילות ושעוד נשמע גדולות ונצורות בכל הקשור לעשייתך. כמו שאתה יודע, כמו שאתה יכול.

  2. גיורא פישר

    שלום אמיר
    אתה יכול להיות גאה על מפעל השירה שהיית בין מייסדיו.
    אני מקווה שנוכל להמשיך להנות מכתיבתך, וּמעֵט העריכה שלך.
    תודה שפרסמת שיר שלי באחד מגיליונות "הליקון" ושהזמנת אותי להשתתף בפסטיבל "שער" 2009
    להתראות
    גיורא

  3. איריס אליה כהן

    היי אמיר יקר, מצטרפת לכל מילה של תלמה, ומאחלת לעולם הספרות והשירה אנשים רבים נוספים בשיעור קומתך, אם כי מסופקתני אם בנמצא. לא רק בשל היכולות הפנומנאליות והאהבה העזה לעולם הזה ולעולם התבונה והידע בכלל, אלא בגלל ואולי בעיקר בשל היכולת הנדירה להאמין בחזון שתיארת ולעשות הכל כולל הכל כדי לממשו. גם במחיר העדפת הציבורי על הפרטי. מאחלת לך את כל ההצלחה בהמשך דרכך. ומקווה שזאת אינה פרישה גורפת גם מן המטע.

  4. טובה גרטנר

    היי אמיר
    מקווה שאתה מרגיש טוב.
    אתה גיבור, מאוד קשה לעשות תנועות בחיים, עשית תנועה גדולה.
    מעורר השראה.
    יש בזה המון כח בללכת הלאה…
    לא משנה מה הסיבות, משנה שיש לך את עצמך, ואתה מעיז.
    האופק שלך.
    להתראות
    טובה

  5. אבנר אריה שטראוס

    כל הכבוד, אמיר ברכות חמות חבר,
    על העשייה הגדולה בעבר
    ועל העיניים הנשואות קדימה.
    אבנר

  6. אמיר בהצלחה בכל אשר תלך!ממני יש לך מלא הקרדיט.

    ראיתי היום תמונה שלך באלבום של Fundacion Valparaiso
    אני מסיימת בעוד כמה ימים את השהות שלי כאן.
    מקום מדהים.

  7. חנה טואג

    היי אמיר היקר מאוד מאוד
    לפעמים מגיעה העת ללכת ודרוש אומץ לא קטן לכך , הסימנים מבשילים והכל מורה -הלאה וקדימה
    אני מעריצה את אומץ הלב והיושרה שלך לקרוא אותם נכונה , להביט אחורה לא בזעם ,ליטול תרמיל ולהמשיך לנוע הלאה.
    התנועה היא יסוד החיים , בלעדיה לא יתכן שינוי
    ואבן מתגלגלת לעולם אינה מעלה אזוב
    יום הכי נפלא
    ובהצלחה בהמשך המסע

  8. איזו הודעה מעצבנת, כלומר מעציבה…
    מי נתן לך ללכת?..
    מי יודע לאן פניך מועדות?…
    וחוצמיזה, מה אומר , אמיר?…בטח שתצליח בכל מה שתבחר, ושנזכה לקרוא עוד הרבה שירים שלך כי ראשית דבר היא הכתיבה שלך, היותך משורר רגיש ומרגש ורק אחר כך מייסד הליקון ועורך ו ו ו….
    בהערכה רבה אליך ולכתיבתך,
    וגם להיותך המורה והעורך לכתיבה שלי.

  9. ריקי דסקל

    אמיר יקר ישר כוחך על כל מה שעשית ועל מה שעוד תעשה !
    בקופתך זכויות רבות מאד
    אני זוכרת היטב את פגישתנו הראשונה (בפסטיבל עכו 1989) שם סיפרת על תוכניותיך לכתב עת לשירה.
    איזו דרך מפוארת עשית מאז.
    כל הכבוד ! ובהצלחה !

  10. הי אמיר,
    חלמתי ארוכות מול הודעת הפרישה שלך, משחזרת לרגע בזכרוני איך בעולמי הקטן די מזמן, הקמתי עסק בישובי, אמנם היה זה גן קטנטן, אך היה זה בעת שלא היה מענה מספק להורם ולצרכי ילדיהם.
    לאחר כעשר שנים כבר קמו גנים סביבי וילדיי בינתיים גדלו והרגשתי שהנה יכולה להוריד טיפה מהקצב ולאפשר לעצמי שינוי. אז נכון, יש גנים והם סבירים ובכל זאת אין ולא הייתה כמוני:)
    ופועלך שלך העצום, כה יקר וחשוב והרים את מעמד השירה בארץ וקבע את מקומו והערכתו בעולם, אבל האור הבורא הוא שלך ויהיה איתך בכל דרך חדשה שבה תבחר, כי אין כמוך:)
    לסיום, לבי רוצה לאחל לך משהו, (ושוב חוזרת אל נסיון חיי כדי למצוא מילים)ומאחלת לך פשוט…בריאות טובה. כי כל מי שאתה ומה שאתה ילכו איך לכל מקום שבו תבחר להיות, ובטוחה שתממש כל חזון שירקם בך, וכל עוד קו בריאות יציב וישר וקו השמחה והאופטימיות בעליה יודעת שהרצון יהפוך כל חלום שלך למציאות.
    סיגל.

  11. אמיר יקר,

    מפתיע ומרגש.
    בהצלחה רבה בדרכך בה בחרת
    אדם רב פעלים אתה
    ומשורר מרעיד נשמה ביכולותיו ובכישוריו
    יוצאי הדופן.
    שמחה שהייתה לי הזכות להכירך

    זיוה גל

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור