אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך
רביעי שירה
ב ה ל י ק ו ן
מתוך "פנטסיה"
שָׁלֹשׁ טַבָּעוֹת לִבְנֵי לִילִית בִּמְרוֹמָם
שֶׁבַע לִנְסִיכִי גַמָּדִים בְּטִירוֹת אֶבֶן צֵל,
תֵּשַׁע לִבְנֵי הַתְּמוּתָה, יְלִידֵי הָאָדָם,
אַחַת לְשַׂר אֹפֶל עַל כִּסְאוֹ הָאָפֵל
בְּמַמְלֶכֶת מוֹרְדוֹר בָּהּ הַצֵּל לֹא נִרְדַּם.
איך נעזר טולקין בשירה ובשפה על מנת לעצב תרבויות ועידנים בממלכת הפנטסיה? היכרות מקרוב עם פן קסום ומרתק של העולם המורכב שעיצב ג".ר.ר. טולקין: שירתם של בני-לילית, הוביטים ובני אדם. "שיר הטבעות" עם ליאור שטרנברג.
ביום ד" 12 במרץ בשעה 20:00 בבית הליקון (נחלת בנימין 73 ת"א)
רוצה לבוא. האם צריך להזמין מקום מראש?
השיר נפלא.
ברוכה הבאה, עדנה.
אני אומר את זה אם כי אני עצמי לא אהיה לצערי, אבל אני בטוח שתיהני מההרצאה ומהמקום.
ליום רביעי זה לא חושב שצריך להזמין מראש.
נ.ב.
השיר הוא מתוך "שר הטבעות".
אמיר, אני קוראת את "פנטסיה". את המאמר עם טולקין בתרגומך- ומזמינה את הפיות.
השיר של רמי דיצני מקסים. כמובן כמובן יעל גלוברמן ויקיר ורונן ומוטי וכולם כולם- כיף.
בעונג, תמי. די פוקח עיניים הטולקין הזה, לא?
אמיר, אני באמצע המאמר. אבל הוא יצר בהוביט, שפחות ידועה משר הטבעות, עולם מושגים, שפה חדשה. תאר לך את ההוביט כתב ב- 1937. אתה מכיר את התרגום של השבויים, הטייסים שלנו, ממצרים?
לא, לא מכיר. קראתי הכל רק באנגלית.
אה בשפת המקור תמיד עדיף.
רמי הרפז על תרגום ההוביט בשבי המצרי
http://corky.net/tolkien/files/harpaz.html
אני זוכרת שבעבר שר הטבעות וההוביט היו בשבילי מראה נדיר בנוף החיים. קצת פנטסיה היה מישרה של קסם. מאז נרניה ,הנסיכה הקסומה ,הארי פוטר הספרים השמנים בסידרה הבלתי נגמרת ועוד אינסוף סרטי טלויזיה מתיימרים, די הגעתי לרוויה והקסם קצת דהה.
נכון, סיגל, בגלל ההצלחה של טולקין הוצפנו גם בהרבה סוג ב" מהז"אנר.
אבל לטעמי טולקין נמצא כמה רמות מעל כל אלה מבחינה ספרותית (הספר לא הסרט!)
ברור. כשקראתי את הספרים האלו לא היו סרטים. וסרטים על ספרים שכבר כן קראתי לא מקלקלת בצפיה. לדעתי אין כמו החוויה הזו של לקרוא את ההוביט כספר פנטאסיה ראשון. הספר סוחף לקריאה רצופה וכל העולם נשכח. זוכרת שהכניסה לתוך הספר הייתה כמו הגלישה של עליסה לתוך עולם אחר והחזרה מתוכו מטלטלת החוצה למצוא אותי תחת עץ…כבר לא שם. מאז אין לי למה להשוות את טולקין לבד מהארי פוטר שקראתי מסקרנות ובכל זאת לא נשאבתי פנימה.
אמיר, סיגל, קראתם את ספרי הפנטזיה המדהימים: "המשחק של אנדר" "הצל של אנדר" וישנם עוד כמה בסדרה, של הסופר אורסון סקוט קארד.? זה אולי יותר מדע בדיוני אבל גם שם עולם מושגים חדש שיוצר מציאות חדשה.
ממליצה בחום…
ואולי אני שואלת מה ההבדל בין פנטזיה למדע בדיוני?
לא יודעת תמי, אולם יכולה לומר מהו בעיניי מדע בדיוני. אסימוב. התפתחות של המדע לתחום פנטזיונרי כמו רובוטיקה, עם הזמן מדע בדיוני יכול להפוך למדע לעומת פנטסיה שנשארת בפנטסיה או עוברת לדמיון של ילדות קטנות כמוני שפתאום מאמינה שיש פיות ומלאכים.
סיגל, אולי את צודקת. ג"ול ורן חזה את העתיד למרות שהיה סופר, לא מדען. ולאונרדו דה ווינצ"י צייר מצנחים וכלי טייס שונים, חליפת אמודאים, שנים לפני שמישהו חלם שיהיה.
בפנטזיה יש יותר צמחים, חיות,יצורים מופלאים, פחות טכנולוגיה.
פיות גמני אוהבת. יש לי ספר של בראין פראוד, שולחת לך קישור:
http://www.hafeyot.co.il/htmls/product_list.aspx?C2036=13094&BSP=13047
אוי סיגל, שכחתי להוסיף שאת אסימוב אני לא ממש מחבבת. בכלל רובוטיקה לא מלהיבה את דמיוני..:)
כשקראתי אסימוב הייתי תלמידת תיכון במגמת אלקטרוניקה…אז…זה הסתדר לי.
מדע בדיוני משאר תחומי המדע משלהבים לדעתי את הדמיון בתמהיל של פחד מהידיעה שגם אם דברים עוד לא קרו זה לא אומר שהם לא יקרו…ספוּקי:0)…אבל אם כבר אז עד הסוף סרטי אימה הם הסרטים שהכי מגלגלים אותי מצחוק(בסוף האימה). אוהבת?
סיגל, איפה למדת? אני למתי במגמת אדריכלות…פחחחח, לא עסקתי בזה מימי.
"ספוקי"- כן, בכלל פחד זה קטליזטור טוב לכל מיני רגשות… אבל לא בסגנון של מגרש השדים או הצעקה- זה סתם בידור..
וואוו תמי איזה אתר מרגש. נזכרת בהמון דברים . תודה לך.
סיגל אחת מהדמויות נמצאת מוטבעת על הכתף האחורית שלי.:)
🙂
אצלי מוטבע דולפין…אבל על הלב.
:)wow