בננות - בלוגים / / פנטסיה והסידרה השנייה
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

פנטסיה והסידרה השנייה

רביעי שירה
 
ב ה ל י ק ו ן
Cate Blanchett as Galadriel in New Line''s The Lord of The Rings: The Fellowship of The Ring 

מתוך "פנטסיה" 

 

שָׁלֹשׁ טַבָּעוֹת לִבְנֵי לִילִית בִּמְרוֹמָם

שֶׁבַע לִנְסִיכִי גַמָּדִים בְּטִירוֹת אֶבֶן צֵל,

תֵּשַׁע לִבְנֵי הַתְּמוּתָה, יְלִידֵי הָאָדָם,                      

אַחַת לְשַׂר אֹפֶל עַל כִּסְאוֹ הָאָפֵל

בְּמַמְלֶכֶת מוֹרְדוֹר בָּהּ הַצֵּל לֹא נִרְדַּם.               

 

איך נעזר טולקין בשירה ובשפה על מנת לעצב תרבויות ועידנים בממלכת הפנטסיה? היכרות מקרוב עם פן קסום ומרתק של העולם המורכב שעיצב ג".ר.ר. טולקין: שירתם של בני-לילית, הוביטים ובני אדם. "שיר הטבעות" עם ליאור שטרנברג.

ביום ד" 12 במרץ בשעה 20:00 בבית הליקון  (נחלת בנימין 73 ת"א)   

 

21 תגובות

  1. עדנה גור אריה

    רוצה לבוא. האם צריך להזמין מקום מראש?
    השיר נפלא.

    • ברוכה הבאה, עדנה.
      אני אומר את זה אם כי אני עצמי לא אהיה לצערי, אבל אני בטוח שתיהני מההרצאה ומהמקום.
      ליום רביעי זה לא חושב שצריך להזמין מראש.

  2. נ.ב.
    השיר הוא מתוך "שר הטבעות".

  3. אמיר, אני קוראת את "פנטסיה". את המאמר עם טולקין בתרגומך- ומזמינה את הפיות.
    השיר של רמי דיצני מקסים. כמובן כמובן יעל גלוברמן ויקיר ורונן ומוטי וכולם כולם- כיף.

  4. אני זוכרת שבעבר שר הטבעות וההוביט היו בשבילי מראה נדיר בנוף החיים. קצת פנטסיה היה מישרה של קסם. מאז נרניה ,הנסיכה הקסומה ,הארי פוטר הספרים השמנים בסידרה הבלתי נגמרת ועוד אינסוף סרטי טלויזיה מתיימרים, די הגעתי לרוויה והקסם קצת דהה.

    • נכון, סיגל, בגלל ההצלחה של טולקין הוצפנו גם בהרבה סוג ב" מהז"אנר.
      אבל לטעמי טולקין נמצא כמה רמות מעל כל אלה מבחינה ספרותית (הספר לא הסרט!)

      • ברור. כשקראתי את הספרים האלו לא היו סרטים. וסרטים על ספרים שכבר כן קראתי לא מקלקלת בצפיה. לדעתי אין כמו החוויה הזו של לקרוא את ההוביט כספר פנטאסיה ראשון. הספר סוחף לקריאה רצופה וכל העולם נשכח. זוכרת שהכניסה לתוך הספר הייתה כמו הגלישה של עליסה לתוך עולם אחר והחזרה מתוכו מטלטלת החוצה למצוא אותי תחת עץ…כבר לא שם. מאז אין לי למה להשוות את טולקין לבד מהארי פוטר שקראתי מסקרנות ובכל זאת לא נשאבתי פנימה.

        • אמיר, סיגל, קראתם את ספרי הפנטזיה המדהימים: "המשחק של אנדר" "הצל של אנדר" וישנם עוד כמה בסדרה, של הסופר אורסון סקוט קארד.? זה אולי יותר מדע בדיוני אבל גם שם עולם מושגים חדש שיוצר מציאות חדשה.
          ממליצה בחום…
          ואולי אני שואלת מה ההבדל בין פנטזיה למדע בדיוני?

          • לא יודעת תמי, אולם יכולה לומר מהו בעיניי מדע בדיוני. אסימוב. התפתחות של המדע לתחום פנטזיונרי כמו רובוטיקה, עם הזמן מדע בדיוני יכול להפוך למדע לעומת פנטסיה שנשארת בפנטסיה או עוברת לדמיון של ילדות קטנות כמוני שפתאום מאמינה שיש פיות ומלאכים.

          • סיגל, אולי את צודקת. ג"ול ורן חזה את העתיד למרות שהיה סופר, לא מדען. ולאונרדו דה ווינצ"י צייר מצנחים וכלי טייס שונים, חליפת אמודאים, שנים לפני שמישהו חלם שיהיה.
            בפנטזיה יש יותר צמחים, חיות,יצורים מופלאים, פחות טכנולוגיה.
            פיות גמני אוהבת. יש לי ספר של בראין פראוד, שולחת לך קישור:
            http://www.hafeyot.co.il/htmls/product_list.aspx?C2036=13094&BSP=13047

          • אוי סיגל, שכחתי להוסיף שאת אסימוב אני לא ממש מחבבת. בכלל רובוטיקה לא מלהיבה את דמיוני..:)

          • כשקראתי אסימוב הייתי תלמידת תיכון במגמת אלקטרוניקה…אז…זה הסתדר לי.
            מדע בדיוני משאר תחומי המדע משלהבים לדעתי את הדמיון בתמהיל של פחד מהידיעה שגם אם דברים עוד לא קרו זה לא אומר שהם לא יקרו…ספוּקי:0)…אבל אם כבר אז עד הסוף סרטי אימה הם הסרטים שהכי מגלגלים אותי מצחוק(בסוף האימה). אוהבת?

          • סיגל, איפה למדת? אני למתי במגמת אדריכלות…פחחחח, לא עסקתי בזה מימי.
            "ספוקי"- כן, בכלל פחד זה קטליזטור טוב לכל מיני רגשות… אבל לא בסגנון של מגרש השדים או הצעקה- זה סתם בידור..

          • וואוו תמי איזה אתר מרגש. נזכרת בהמון דברים . תודה לך.

          • סיגל אחת מהדמויות נמצאת מוטבעת על הכתף האחורית שלי.:)

          • 🙂
            אצלי מוטבע דולפין…אבל על הלב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור