תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
אני נכדה של גיורת ממוצא איטלקי. ותמיד פיכה בי החשש שמה איני מספיק יהודיה. לא משנה שיש לי יחוס מכובד מצד אבי שממקם אותי במקום מכובד מאד (רבי חיים מוולוז'ין). ובנוסף סבי ז"ל מצד אימי היה רב והגיע ממשפחה בעלת אופי חסידי מובהק( חסידות בעלז). ועדין..
לפני שאחי נישא לבחירת ליבו הוא הלך לגדוליה הפוסקים: קניבסקי ואלבז על מנת להיות בטוח בנכונות אילן היוחסין היהודי שלנו. ואז נזכרתי ביום בו אני הייתי ברבנות ובנוכחות בעלי נחקרתי אם גרציאלה ( שם סבתי) הוא שם יהודי. כמו טובעת נאחזתי ברחל, רחל, השם שקבלה בזמן הטבילה. בטח שאני יהודיה. בטח. הסתחררתי קלות ונרגעתי רק כשפסח על שלב החקירות והמשיך ברישום.
כאמור אנחנו יהודים. כך קבעו שני הפוסקים. ויותר מכך מגדלים ילדים על טהרת התורה והמצוות. כמה מוזר לי שיש אנשים שפשוט מוכנים לוותר על השייכות הזאת בהינף יד.
לא שאני שוללת אותם. זו מדינה דמוקרטית ובהחלט אפשרי שאדם ירשם כמו שהוא רוצה במשרד הפנים. בעיקר אם הוא בסכסוך עם פלג אחר בעמו. עם עצמו. או עם מה שירצה ויבחר.
ובכל זאת מוזר. לחשוב שבעבר אנשים היו מוכנים לקפוץ אל בין הלהבות והעיקר שימותו כיהודים. והיום בגלל ויכוח עם פלג מעמם שאין בו סכנת חיים מוחשית הם מאבדים את כל זה בלי לדעת.
חג שמח. מי יודע אולי בזמן שבת אחים גם יחד בסוכה נרגיש משהו מין הזכות הזאת. הזכות להיות יהודי.
והרי למדנו בתניא על אותה אהבה מסותרת שיש ביהודי אפילו אם הוא שק של קליפה בתוך תוכו תבער כמו אש תמיד אותה הנקודה היהודית
יפה ציטטת חנה.
חג הכי שמח שיהייה.
אביטל, אני מזדהה איתך.אמנם אני נולדתי יהודי, אבל חש שאהבתי להיהדות הולכת ומתעצמת. בעיניי, זוהי השקפת העולם החכמה ביותר, האוהבת ביותר, הסובלנית ביותר — למרות כל מראית העין.
חג שמח.
היי עקיבא, מגיבה כפי שהבטחתי. גם אצלי האהבה מתעצמת עם הזמן. אני לא חושבת שיהדות שייכת לויכוח כזה או אחר. היא על זמנית וככזאת ראויה למעמדה וכל השאר אלה ויכוחי סרק( בעיניי לפחות).
שבוע טוב.
האם הרווחנו את זכותינו
להקרא יהודים
האם אנחנו אור לגויים?
את עצמינו עדיין לא הארנו
ואנו טובעים כבר בתוכינו
לאביטל,
אני חושבת שהמקרה של קניוק הוא מקרה מיוחד שלא הודגש מספיק.
קניוק במשך שנים רבות לא זכה להכרה ספרותית למרות שהוא הוציא המון ספרים וביניהם גם חשובים.
קניוק עצמו נשוי לאישה לא יהודיה, ומכאן שילדיו אינם יהודיים, כאדם בוהמיין שהיה מלח, והסתובב 10 שנים בניו-יורק במעיל עור, ברור הוא שלא הטריד אותו שאשתו אינה יהודיה, מה עוד שטקס ההתגיירות הוא קשה. כל אלה שהפכו את ילדיו ללא יהודים הביאו אותו לבקש את שביקש בתעודת הזהות.
שלא יהיה טעויות יורם קניוק כתב רבות על גרמניה ועל מקומם של היהודים, הוא התפלמס קשות עם הספרות הגרמנית והוקיע אותה על שעשו ליהודים. הוא ישראלי אדוק וגורל מדינת ישראל חשוב בעיניו. הוא מכיר את המקרא על בוריו, יודע קבלה, ולדעתי הוא יהודי יותר מאשר יהודים אחרים שאני מכירה.
אביטל בעבודת הדוקטורט שלי כתבתי על הספר שלו "היהודי האחרון" ספר בן 500 עמודים אחת הדמויות המרכזיות בו היא דמות של יהודי שעוברת ממקום למקום ומתעדת את המצב הקרקסי אליו הגיעו היהודים במחנות השואה.
מכל הסופרים היהודים כתיבתו היא מעמיקה ובקיאה ביהדות ובגורל היהודי מהרבה אחרים.
כל השאר שהולכים בעיקבותיו זהו סוג של עדר, שעלול באמת בסיכומו של דבר חלילה וחס להוביל לגילוי עריות.
יורם קניוק במקרה הזה אינו גיבור, נהפוך הוא הוא סוג של קורבן,
ולכן, כבר נאמר אל תדון אדם עד שתגיע למקומו.
ועל הבורות כאן אם יש משהו שאני כועסת זה עליה.
חוה
אני מציעה לך לקרוא ספר משלו, כדי לראות את השורשים הכן יהודיים של קניוק.
היי חוה , שמחה על ביקורך וחג שמח. איני שופטת איש רק שהתופעה שאפילו פתחו לה פייסבוק נראת לי מוזרה. זו המילה.
יצא לי להכיר את ביתו והיא מקסימה . אז בטח שאין הדבר אישי.
כאמור התופעה בכללותה נראת לי הזויה. אפילו קצת מפונקת. מה לעשות. דורות על דורות שמרו על זהות בתנאים לא תנאים. ואז אדם קם לו ובגלל שאיזה חרדי במשרד הדתות הרגיז אותו הוא מפנה עורף לאבותיו שלא היה להם דבר מהסלבריטאות ובגללם יש לנו את הזכות להיות כאן.
אולי באמת אקרא את הספר הזה של קניוק שהמלצת עליו.
משום מה היה בו משהו שתמיד עורר בי רתיעה. ועתה כשנקט באקט הזה אני מבינה מהו.
אם כי בהחלט אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו.
חג שמח.
אביטל היקרה,
רק עתה ראיתי את תגובתך, מצטערת הכל נעלם מאוד מהר ואני כבר מתחילת החגים חולה, וכל פעם שנדמה לי שאני מבריאה אני שוב צונחת. כנראה זה מזג האוויר ולכן אני די כותבת רק בערבים.
למעשה העבודה שלי כללה השוואה בין יהושע לבין אורפז לבין קניוק, עד אז לא קראתי מאומה של קניוק. העומק בו מתמודד קניוק עם נושא השואה הוא מעמיק ביותר כאשר יהושע משלם מס שפתיים.
אלא שהיצירה היהודי האחרון היא קשה ביותר לקריאה. לא איני מתנשאת, קללתי את עצמי קללות נמרצות על שבחרתי בה לעבודה, אבל לא היתה לי ברירה. מדובר על יצירה פרגמנטרית שעוברת דרך תקופות שונות, מציאויות ומקומות כמו שרק ספרות יכולה לעשות. אורכה הוא חמש מאות עמודים ולכן איני ממליצה לך לקרוא אותה.
את יכולה לקרוא למשל את "נייר של זכוכית" ביקור של קניוק בגרמניה על זהותו הישראלית והיהודית, או כל ספר אחר, אני התחלתי את תש"ח ועזבתי אותו באמצע.
הספר מונה חמש מאות עמודים בדיוק כמניין היצירה "תוף הפח" של גינתר גראס. בין היתר מתפלמס קניוק עם הספרות הגרמנית שנכתבה לאחר מלחמת העולם השנייה והיתה אמורה להתמודד עם העבר, הוא מוכיח, כי למעשה הגרמנים לא התמודדו כלל עם העבר, וכי השתמשו בשפה של סמלים, במקום באמת לתאר מה היה שם. ולכן הוא נוקט בשפה נאטורליסטית לחלוטין – היינו הריאליזם בצורה המכוערת שלו ומתאר מה קרה כאשר נפתחו מחנות ההשמדה על השלדים בפיזמות שנפלו על גדירות החשמל, על המוזלמנים שנחנקו למוות כאשר גוש נקניק בידיהם מאכילה פתאומית לאחר רעב של שנים.
האמיני לי אביטל לכן היהודי האחרון הוא זה שנותר לתאר ברחבי העולם על במות מה באמת אירע שם. נושא נוסף הוא התנועה בין אוטופיה לבין אפוקליפסה בשל מלחמות ישראל, המצבות והקברים, כאשר הספר מסתיים בסימן שאלה.
לא כתבתי כל אלה להראות עד כמה אני יודעת, או להלאות, אלא להצביע על כך, כי קניוק כהוגה דעות הוא אדם די מעצבן. כאשר אני קוראת מאמרים שלו לא תמיד אני מסכימה עימו, אבל הספרים שלו הם מראים נאמנות גם ליהדות וגם לישראליות.
לגבי ביתו צויין נדמה לי שהיא בקשר עם יהודית רביץ. על כל פנים, אכן כפי שהבהרתי קודם הכרזה כזאת במרחק של דורות היא מסוכנת.
מקווה שלא העמסתי יותר מידי
רק תבחרי לשם התחלה ספר דק יותר וקל יותר.
המון חג
והמון שמח
חוה
חווה קודם כל רפואה שלמה. אכן את מתארת ספר מעניין. אני צריכה לקרוא כדי להתרשם ולעבור אצלי כמה מחסומים.
מה גם שקראתי כל כך הרבה על השואה שכתוצאה מכך במשך שנים מהילדות עד עכשיו אני חולמת שאני בשואה אז לכן קצת עזבתי את הנושא. אם כי יש לנו עניין בו כי זה העבר שלנו.
הכרתי את בתו של קניוק בבית צבי היא שימשה כמדומה לי עוזרת במאי והייתה אחת הבריות היותר שפויות ואנושיות שהסתבובבו שם.
שבוע טוב.
היי דוד חג שמח.
היום קשה לומר לאחרים תהיו " אור לגויים" ויותר נכון שכל אחד יהייה אור קטן וכולנו אור איתן.
מה גם שתתפלא אבל המוסלמים שחיים כאן לא היו הולכים למשרד הפנים להוציא מין הכרה כזאת יש להם כבוד למוצאם . זה מה שהרבה אנשים לא מבינים. וזה די מצער.
הם לא מבינים שזה שאנחנו מזלזלים במקורתינו לא עומד לזכותינו בדיאלוג איתם. וזה בדוק.
כש חאג' אמין אל חוסיני נפגש עם בן גוריון הוא שאל אותו על מה מתבססת הזכות שלו להיות כאן. בן גוריון הוציא ספר תנ"ך והלה שחק ואמר " אבל אתה לא חי לפי זה אז על מה אתה נשען".
והוא כמובן צדק. אני בהחלט מאמינה בזכות של הפרט לבחור את חייו. אבל מה שקורה זה שנסחפנו במין אידאולגיה מערבית שנותנת דגש לאנדוואליזם על חשבון כל השאר.
אני אחליט מי אני, אני, אני, אני.
בלי לתת שום הכרבה לזה שהוא בהחלט לא ברא את העולם וחייב הרבה לאלה שקדמו לו.
כך זה נראה בכל אופן
חג שמח לך ולכל בני משפחתך.
ואם אתה דובר איטלקית אז גם אריודרצ'י.
חג שמח אביטל
התחלת במשפט יפה שהוא דרך חיי
אז אצטט את השני
מה גם שתתפלא אבל המוסלמים שחיים כאן לא היו הולכים למשרד הפנים להוציא מין הכרה כזאת יש להם כבוד למוצאם . זה מה שהרבה אנשים לא מבינים. וזה די מצער.
אזרום איתך בכך שאומר אם כך מדוע אנו מתעקשים להקרא מדינה יהודית
מדוע אנו צריכים זאת מה שמציב אותנו לפי דברייך ואני מסכים איתך כחסרי ביטחון באופן מגוחך
במיוחד שעובדתית זה יוצר בעיה ליותר משלושים אחוז מאזרחי המדינה
איש באמונתו יחיה זנו גם דרכי וסיפרתי לך כבר על אלי ישי בן דודי
יש עוד דבר שאני מסכים איתך
ההתמערבות ובעיקר האמריקניזציה שהיא שורש בעיתינו בדור האחרון
אני מעדיף אומנם לרכוש גם השכלה אוניברסלית אך להשתלב בתרבות האיזורית
לדוגמא אם לימוד הערבית היה חובה היינו מאד מועילים לעצמינו ולהשתלבותינו במרחב
תודה על תגובתך הרחבה
Ciao
דוד
בקרוב נכנסתי לאור בקשה של מישהו. אך אגיב לך ולחוה יותר אחרי החג.
צ'או.
מועדים לשמחה.
האמת ששאלת הזהות הדתית קודמת למדינה. אנחנו יהודים לפני שקבלנו בכלל אדמה. וזה בניגוד לעמים אחרים.
בהחלט תומכת בלימוד ערבית. אבל גם בלימוד של עוד דברים. הדור קצת בור לדעתי. בקוריאה למשל מלמדים משנה ותלמוד. ומה שטוב להם, רע לנו?
אני גם בבעיה עם כל התאוריות הפילוסופיות שהגיעו מאירופה והתעצמו בגלל מלחמות העולם . הם הביאו לפריחת האמנות כך שאיני יכולה להתכחש מכך שאני חלק מהן אבל יצרו אנדודואל קיצוני. בעיניי המהות היא משהו שנולדים איתו. יש אחריות לדורות. ומזה קצת מנסים להתנער וכל אחד רוצה להמציא את עצמו. מעניין אך גם לא הגיוני.
שבוע טוב.