בננות - בלוגים / אביטל קשת / עידן התמימות
תשובת הלב
  • אביטל קשת

    אביטל ז'נט קשת כותבת כותבת אם לא כותבת חושבת שהיה עליה לכתוב או שהרעיון חיכה לרגע הנכון בו היה צריך להכתב מאמינה שכתיבה היא שליחות.    ---------------------------------------------------------------------------------------.    

עידן התמימות

 

 

 

תמימות היא חוסר אחריות. זו הבעיה מספר אחת שלנו כנשים. בשם התמימות המתקתקה אנחנו יכולות ליפול בפח, לאבד את כל ההגנות, ולמצוא את עצמנו מה לעשות מותקפות, מרצון או שלא מרצון. אבודות ונלעגות עד עפר.

אבל.. לתכונה הזו יש גם יתרונות לא צפויים.

 

האלף בית של כל אימא נבונה זה לומר לבת שלה: אל תהיי תמימה.  ומאידך לסמן לה את המכשולים . ובניגוד למה שמלמדים היועצים שגורסים: תסמכי עליה. אז כן, אבל לסמן לה עוד מוצא, לתת לה להתלות בך כסמכות אחרונה. אם נבונה יודעת לפקח עליה אפילו מרחוק. כן, מותר לאם לחוות דעה על בחור מפוקפק, הרי לה יש ניסיון חיים, ורצוי שתדע עם מי ביתה מתרועעת, צריך להפסיק לפחד מהסטיגמה שטוענת שאל לנו להיות מיושנות. אנחנו לא בגיל שלהן, לא החברות שלהן( טעות נפוצה) ולא אמורות להתלבש כמותן. או להסכים עם מוצא פיהן הלא בשל. רק מה יש לנקוט בחביבות. האגרסיביות תמיד דוחה.

אם יש לך בת זכותך ללמד אותה אסטרטגיות. אבל גם לבקש שתהייה חכמה. ולא היא תכרה לעצמה בורות עמוקים מידי. ואת כל תעשה מתוך תמימות שמגששת אחרי הערצה. תמימה כן. בכלל לא כביכול. השאלה איך רואה אותה הצד השני.

אבל תמימות אינה רק תכונה נשית, למרות שהיא נחשבת לכזאת.

אדם יכול גם לפגוע בזולת, רק מתוך תמימות. כלומר, הוא לא שקל מילותיו פעמיים ופגע. הוא לא התכוון, התפלק לו זה קרה. היה תמים נו…

הוא יכול להלבין פנים מתוך תמימות, לרצוח נפש מתוך תמימות גרידה. לא לאמוד נכון את כוחו. לומר נגררתי, זה החברים, הם אמרו והאמנתי להם, נו מה אתה… זה ההוא.. בעיה עם התמימות, תכונה לא ברורה.

שלא לדבר על תמימות בעסקים, בה הרבה מאיתנו לוקים.

ובכל זאת כולנו אוהבים ילדים כי הם תמימים, לא מקולקלים, העולם לא נגע בהם. למה העולם צריך להיות כזה אהה?

 

כי הוא כזה, מה לעשות. לא נשנה אותו. לא כעת.  לכן גם לילדנו נעניק זמן תמימות מוגבל.
מה שכן, שונה היא התמימות של האדם עם בוראו. שם מותר לך לנהוג בתמימות אין סופית. שם משגשגת הנשיות הטהורה שבנו, התמימה משהו, הילדותית והבלתי מוגבלת. שם אנחנו נשים, נוטות בדרך כלל להיות יותר רוחניות.
 
 
 
אותנו לא מעניין לפזר בדיחות גסות מול מסך עייף עליו רצים אחד עשר תימהונים. רוב הנשים לא נוטות לציניות מרירה, הן בדרך כלל נגררות אחרי ההלך הגברי הזה. בעיקר בתקופתנו. בה הפמיניזם הגדיר את גבולות הדיאלוג הגברי נשי, ככזה  בו אני אמורה להעניק לך- הגבר-  את מה שאתה מעניק לי( לא רוצה)  להפוך לבבואתך הזהה. ולא לכזה בו אני- אני- אישה-  ואתה אתה. על כל מגבלותיך תרתי משמע.
 
בדרך כלל אצל חוזרים בתשובה, האישה היא זו שמחפשת את הקירבה להשם, והגבר נגרר אחריה. האישה מובילה מהלך. לגבר זה הרבה יותר קשה, דווקא משום שאצלו התמימות אינה תכונה דומיננטית. הגבר מתחרה בעולם, וכשהוא צעיר עדין יש בתחרות משהו תמים, לכן הוא אידאליסט -רוצה לשנות, אבל גם לקדם את עצמו, עליו להיות זהיר כי העולם כבר אמרנו לועס את התמימים. האישה מתחרה קודם כל בעצמה. היא שואפת לתיקון מידות , מכירות את הפרפקציוניזם הארור שרובנו נוטות אליו. את הביקורת העצמית הנאלחה. אבל יש לה גם תפקיד.  כן, לשם אני חותרת.
 
 
 
בעצם תמימות אינה תכונה שצריכה תיקון, זוהי תכונה מעולה. אך מאחר והעולם מכסה ומעלים היא הפכה לכזאת. אם נחשוב על חטא האדם הראשון נבין אותה לעומקה.
 
אבל כעת, זה הזמן לצאת ממייצרי התמימות המזיקה אל עולם . כי בכל זאת… "יודע יהוה, ימי תמימים;    ונחלתם, לעולם תהיה!"
אמן.
 
 
 

 

 

 

 

6 תגובות

  1. שלום אביטל

    יש להבדיל בין תמימות לטפשות
    תמיד חייתי על פי תמימות ונמנעתי מטפשות
    קו דק לפעמים מפריד ביניהם ואולי זה הדגש שאנו צריכים לתת לילדינו

    אתן לך דוגמא דווקא מנושא שלחלוטין לא תסכימי איתי
    יש לי שלוש בנות ובן
    הבת הראשונה נשואה עם שני ילדים מקסימים
    הבת בלישית הצעירה ביניהן יצאה עם בחור חכם וטוב ומבחינתינו לא שמנו מעצורים למרות שבא מתרבות אחרת
    לימים פתאום התחיל להחלש וללכת לסדנאות עם רבנים
    בתי אהבה אותו מאד וכשביקש קנתה שמלה ארוכה והלכה איתו
    מבחינתי (גילויי נאות)זה היה לא מקובל ולא רצויי
    את יודעת שאיני אדם דתי ולא רציתי להפר את האידילייה ששורה במשפחתינו
    תמימותה גרמה לה ללכת אחרי אהבתה
    אנחנו בשיחות אמרנו את דברינו ולא ארחיב
    זה עדיין לא עזר
    אני לא רציתי להביא את העניין מהצד הגרסיבי וצדקת במה שאמרת
    אבל עשיתי כול מה שאפשר כדי לדבר אל ליבה
    וכדי להמנע מתמימות ביקשנו את אחותה הגדולה ללכת עימה
    היא הקשיבה להרצאות וכשחזרו הביתה דיברה אליה מתוך ידיעה וכך עוד שיחה ועוד שיחה
    צופית בתי היא ילדה נבונה ואט אט גילתה בעזרתינו ובעזרת אחותה שהייתה צמודה אליה את הסתירות שעלו מדברי הרב ומדברי חברה ולא עברו שלושה חודשים מאז התחילו לבקר בסדנאות הודיעה לו שהיא נפרדת ממנו

    היום היא בוגרת בצלאל וממשיכה ללמוד תקשורת חזותית
    היא עובדת במקביל ללימודיה בחנות אפל בדיזינגוף והיא זו שעושה לי את הכריכות של הספרים והאלבומים
    אני מאד גאה בה

    למעשה פעלתי בהתאם למה שאמרת
    נתתי לתמימות לזרום ובמקביל העמדתי בפניה את בעיות החיים שיהיו לה עקב פער המחשבה והתרבות

    לשימחתי היום היא מודה לנו מאד

    • מבחינתך אתה צודק כמובן. אם היא לא שלמה הם יהיו אומללים.

      מה גם שאם היה לו כזה חשוב, היה נלחם עליה. גבר שלא נלחם עליך, לא שווה להשקיע בו. כך להשקפתי ולהשקפת בנותי שהן יותר קיצוניות ממני. ולשמחתי לא נגועות בטיפשות מדאיגה. בנותי הולכות עם חצאיות ארוכות, לומדות, עובדות וכדומה. ואני מאד מקווה שיביאו הבייתה רק בחור שומר מצוות. אחרת צפויים להן קשיים, כפי שאני כבר מרצה להן השכם והערב. ולשמחתי הן מסכימות איתי. אבל עד שלא אוביל אותן לחופה, עלי כמובן להרבות בתפילות
      באשר לתמימות וטיפשות. לא יודעת, אני צריכה לחשוב על דבריך. צריך פתיחות לחיים, חשדנות יתר מעיקה.

      שיחת הורים.
      אני עוד בניקיונות. נורא.

      • צריך פתיחות לחיים, חשדנות יתר מעיקה.

        המשפט הזה שלך נפלא ונכון
        כך אני חיי את חיי
        כשאמרו לי פעם למה אתה בוטח ומאמין בכולם
        תשובתי אליהם הייתה
        אני מעדיף שאחד יסדר אותי ובלבד שאחיה רוב חיי ללא החשדנות המעיקה

        אני יכול לסכם את 58שנותי ולומר אכן
        רק אחד סידר אותו אבל עברתי זאת ואני ממשיך באותה הדרך
        כמובן שאזהר משור מועד
        תודה אביטל
        המשפט האחרון שלך היה קסום
        אז אל תשנה דרכך

        ולענין בנותייך את למעשה נוהגת כמותי
        ואני מאחל לך הצלחה ושיתגשמו משאלותייך
        חג שמח

        • כן, יש במה שאמרת הרבה. צריך לזרוק את הפגיעה ולא לתת לה לחלחל. הבעיה של רטב האנשים, זה שפגיעות יוצרות משקעים.

          והטוב ביותר זה, שאם הללכת בדרך ומישהו קרע לך חתיכה מין המעיל, אינך נעמד להתקוטט עימו, או חושב על זה, אלא ממשיך ללכת. על זה צריך להתאמן.

          את המשל הזה לימד אותי במאי מקסים, ידיד נפש שנפטר בשם טיבי גוטליב.

          יהי זכרו ברוך.

          סליחה שלא הגבתי קודם. התגובה לא הגיעה אלי.

          חג שמח.

          • צ"ל הבעיה של רוב האנשים.

            הלכת בדרך ועוד.

          • את צודקת אביטל
            אני שמח שבתחום שבין אדם לאדם יש לנו הרבה משותף

            אגב אם תאזיני לשיר בפוסט שלי מענינת דעתך

            חג יפה ושמח

            דוד

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאביטל קשת