הפוסל במומו פוסל

בפוסט הזה ברצוני לסקור את מצבן העגום של הנשים בעולם החילוני. לא פעם באשמתן.
אבל לפני הכל אודה. אני חוזרת בתשובה כבר 6 שנים . עשרות שנים לפני זה עוד הייתי חילונית ועברתי את אותו המסלול שלכן. כיום אני לא חרדית ולא מזרחניקית אני שייכת לסקטור החדש שקם ומוגדר כסקטור החוזרים בתשובה. לכן אני מודעת לפגמים בשני המתרסים .

על מנת למנוע שאלות והתקפות מיותרות אז לא, אני לא חושבת שמצבן של החרדיות מזהיר. רובן גדלות משחר ילדותן עם המסר השחוק בדבר חתונה וילדים ככלי המרכזי למימוש עצמי. החינוך החרדי הוא לרוב חסר גוונים. אני למשל רציתי להעביר שיעורי דרמה באיזה סמינר ונעניתי ב.. צריך לשאול את הרב. כנראה שהרב התנגד ולכן אינני מלמדת שם דרמה. למרות שהיום נפתחות יותר אפשרויות תעסוקה לנשים חרדיות עדין רובן לומדות בסמינרים למורות ויוצאות משם מובטלות. יש פשוט עודף של מורות . בין גילאי עשרים לעשרים ושתיים רובן מתחתנות בשידוך ומביאות לעולם בממוצע 8 ילדים. רוב הנשים מאושרות למלאות את מצוות הפרו ורבו. אולם יש כאלה שסובלות בלידות , סובלות בהריונות, מתקשות לגדל בית גדול כזה , יש את העקרות והדיכאוניות שממלאות את המצווה בלב חצוי ועל כך הס מלדבר.
 
לבית שבו עליהן לנהל יש המון צרכים ולכן רובן מתקשות לנהל קרירה משמעותית. לא נדבר על כל מיני בעיות בין אישיות שנוצרות במהלך החיים המשותפים עם הבעל ונדחקות לפינה מחמת הבושה. משום שהסקטור החרדי הוא סקטור מאד סגור שמטאטא את בעיותיו מתחת לשטיח. הנשים החרדיות גודלות במעגלים סגורים וקשה להן לפרוץ או להתמרד נגדן. ליטאית שחשקה נפשה ללכת עם מטפחת תחשב כמוקצה מחמת המיאוס. ספרדיה שתנסה להתקבל לסמינר ליטאי תתקל בהמון בעיות שנובעות מגזעניות צרופה. הכל גזור וחתוך האפשרויות לשינוי מוגבלות ולמרות שנעשית שם פריצה החוצה, היא עדין מדודה. בנוסף לכך הסקטור החרדי , הוא סקטור מאד רכלני. כולם וכולן מדברים על כולם. כך שאם חרגת מהשורה, את בבעיה איומה. ויכול מאד להיות שאת צפויה לנידוי והשם ישמור ..החרמה.

ונעבור לסקטור החילוני הנאור בו גדלתי. אם כך הבת החילונית גודלת ומתחנכת בגן מעורב , עד כאן הכל בסדר . הבעיה מתחילה שגם בבית ספר היסודי והתיכון מאלצים את הבנות ללמוד עם הבנים בכיתות משותפות. הבנים כמו בנים , משתוללים ומוצאים ברבות הימים כמה בנות נחמדות שהופכות לקורבנות הקבועים שלהן. די מהר נבחרת ילדה יפה שמוכתרת להיות : מלכת הכיתה. הבת הזאת מקבלת המון הצעות חברות מהבנים ומניותיה הולכות ועולות. הבנות הפחות יפות השמנות, הממושקפות ממשיכות להיות קורבנות.

מחקרים שנעשו בארצות הברית גילו שבנות שלמדו בכיתות מופרדות הגיעו להשגיים גבוהים יותר בלימודים. רוב הבנות החילונית נמצאות במצב של מתח מטריד בפחד וחרדה ומתקשות להגיע אל רף ההשגים אליו יכלו  להגיע לולא הסד המתמיד בו הן נתונות. השהיה המשותפת עם הבנים שמשדרים כוחנות ואגרסיביות משתקת אותן. קחו למשל בתי ספר דתים או בתי ספר של בנות שחוזרות בתשובה ותגלו ששם הבנות לומדות ברמה הרבה יותר גבוהה  והן גם מגיעות להשגיים משמעותיים יותר. 
כפי הידוע בגיל טיפש עשרה ההורמונים משתוללים . הגברים שהזקפה שלהם מגיע לשיאה דווקא בגיל שבע עשרה מחפשים את האוביקט הנכון שיסכים להכיל את מיניותם הגואה. האוביקט הנכון והזמין הוא בדרך כלל בת שנכנה אותה לצורך הענין בשם "הנותנת".
 
"הנותנת" היא בדרך כלל ילדה אומללה שגדלה בבית הרוס . בדרך כלל מדובר בילדה שהייתה מוכה , או עברה כל מיני התעללויות שונות ומשונות. היא מחפשת נחמה והופכת "למזרון" .ברבות הימים  רוב חברותייה יתרחקו ממנה והבנים יספרו עליה סיפורי גבורה. טיפול פסיכולגי יציל רק שאריות מכבודה האבוד, אבל למה זה חשוב ולמי ? לה? אז מה!

שאר הבנות יתנסו בכל מיני חויות מיניות ראשוניות ובאיזה שהוא שלב הן יאבדו את הבתוליים. אבל ב"ה החיים ממשיכים. עברנו לצבא. נכון שיש בנות שמקבלות שם תפקידים יוקרתיים אבל מה עם כל השאר שיישבו במזגן ממוזג ובמקרה הרע ילטפו גם למפקד את הגב. שרות לאומי נראה לי אישית כאלטרנטיבה עדיפה. 

  ובכן המסלול הישיר הבא הוא : טיול ולימודים. רוב הנשים יממשו את שנייהם ובמקביל יחפשו שותף לחיים. בניגוד לחרדיות ולדתיות שכבר נישאו  דרך שידוך ,הן יאלצו לעבור כל מיני מערכות יחסים כאלה או אחרות. לא להגיד אף פעם מה הן באמת רוצות. שש…משפחה וילדים. כן,כן,  בין גילאי 26 ל28 רוב הנשים כבר רוצות משפחה וילדים .אבל אם הן יגידו את זה לבחור הוא יקבל רגליים קרות ויברח. שומה עליהן לשחק כל מיני משחקים שמשודרים על מרבית המסכים .   ולצפות בשקיקה שהוא ברוב כבודו יציע להן חתונה. היום יש מגמה מדאיגה שגברים פשוט לא רוצים להתחתן כי בשביל מה? המין גם ככה זמין , ילדים זה אחריות וכאב ראש , הם רוצים לנפוש.
לכן מספרן של המשפחות החד הוריות הולך וגדל. 

בוא נתיחס לאלה שכבר התחתנו ונדרשות ללהטט בין קרירה לילדים ובעל. באופן אישי אני הייתי במקום הזה וזה לאוו דווקא מקום מהנה. אני זוכרת שהייתי חוזרת הביתה ב5 ומוצאת בית הפוך ילדים חסרי שקט וערמות של כביסה. מול כל זה הייתי גם חייבת לתכנן את המשך דרכי בעבודה. כי העבודה שלי דרשה חשיבה ומקוריות מתמידים . אז אני מודה שכמה נפשות בביתי כן נפגעו. אני לא סופרמן ורוב הנשים שהיו כנות עם עצמן ואיתי והיו במצבי הודו שגם הן הגיעו לשפל המדרגה. אבל קריירה , היי , למה מה! 

בנוסף בעולם החילוני אנחנו נדרשות באופן מתמיד להיות יפות. הרחובות מלאים בשלטי חוצות שמציגים לראווה בנות בגיל של הבת שלי ששוכבות בפוזות מגרות . העיתונים גם מלאים אותן. אבל בשם חופש הבעת הדעה אנחנו סותמות את הפה, משחקות את הנאורות. יש המון נשים מתוסכלות שדוחפות את הבנות שלהן לסוכנויות דוגמנות ומשחק והשד יודע מה. הן יודעות מה טוב לבנות שלהן , ככה הן טוענות. הן רק לא חושבות על הנזק הנפשי שהן גורמות להן ולנו. איפה אחוות הנשים הידועה, איפה? איפה בינת הלב הצרופה שניתנה לנו ? קברנו אותה , היא מיושנת. חוכמת נשים בנתה ביתה, באמת?  

וככה  כשאנחנו מגיעים לגיל העמידה אנחנו לוקחות הורמונים או עוברות ניתוחים שיעזרו לנו לעמוד בהתבלות הטבעית של הגוף. במהדורת החדשות יש גברים מזדקנים, אין נשים . ואם כן הן עברו שלל ניתוחים שעזרו להן לעמוד ברוח התקופה. 

כתבתי הרבה יחסית לעצמי. מה אני מציעה ? אני מציעה לעשות בדק בית , חשיבה..ולא לחשוב תמיד שהסקטור השני הוא חשוך ופרמיטבי. הפוסל במומו פוסל.