בתגובה לפוסט של אומי אודות בחירה וגורל, רציתי לומר..
ככל שאני אוהבת יותר את נסיבות חיי, טובות או רעות. כן, גם את הרעות למדתי לאהוב.
כך אני מגלה שחלון האפשרויות גדל, הבחירה שניתנה לי בעולם הזה- מצומצמת או מורחבת, הופכת להרבה יותר מאתגרת ופחות מלחיצה- או לחילופין מתסכלת.
אם כי אני מודה שלא מדובר בתהליך שקורה ביום אחד.
יחד עם זאת, כמו תמיד אהבה היא תמיד התשובה לכל תהייה, תסכול, או מרמור.
על כל הפשעים תכסה האהבה.
גם על פשעי הבחירה הלא נכונה.
כי ברגע שאני אוהבת, אני מגלה שהכל היה בעצם נכון, נכון החל מהרגע שבו החלטתי לקבל אותו כפי שהוא. כפי שהייתי אני. כפי שאני עתה. כפי שהתגלגלו הדברים עד שאגלה מהי האמת.
שבוע- טוב
אהבתי:))
תודה אומי.