תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
בשבת שעברה התארחה ביתי הקודמת אצל חברה. שעתיים לפני כניסת שבת התקשרה מורתה לשעבר, זו שלימדה אותה באולפנה של חב"ד. אם תקראו את הפוסט הקודם תבינו מהן מורות אמיתיות, המורות של חב"ד הן מורות לכל החיים.
בכל אופן מורתה אמרה לי " אז ב' איננה, עכשיו תרגישי כמה היא עוזרת להכין שבת ואיך זה יהייה בלעדיה כשתנשא ב"ה."
גמגמתי " אמן." הבטתי בביתי השניה -שהעול להכנות נפל עליה ועלי כמובן- והמשכתי הלאה.
היום אני חשה גרוע, וביתי הבכורה נמצאת כאן ואין כמוה. הרי תמיד קשה לי עם ההכנות האין סופיות, אני מפוזרת מטבעי, סובלת מהפרעות כרוניות בקשב -נדמה לי שהבלגן הוא מפלצת טובענית ואני מדשדשת בבוץ ומפרפרת לעזרה. אז תחשבו שהיום יותר מתמיד. אני פשוט מחוסלת.
ופתאום ביתי הנהדרת עוזרת לי כל כך. אני בקושי נעה בבית מרוב חולשה. אני הפפופותם . והיא כולה נמרצות ורצון טוב. גם ככה היא הפוכה ממני. . יש לה נוכחות וחוש סדר, ארגון, הגיון בריא, .
אני מודה לה' על כך שהיא כאן. על שנתן לי ילדה כל כך מופלאה.
ובת.. אני מודה לך.
ובכל זאת כפי שאמרה מורתך, כשיגע זמנך אשחררך לדרכך, אתיר את חוט הזהב המקשר ביננו, אעניק לך את חרותך. זאת על מנת שתבני את ביתך -מבלי להרהר אודות קשיי אפילו פעם אחת.
שבת- שלום.
מרגש כל כך, אביטלי. אמן ואמן.
שבת שלום אביטל יקרה, מקסים לקרוא!! תבורכנה הבנות
מקווה שתרגישי טוב. זכית בבת נהדרת, זה לא קורה סתם. תבורכי.
תודה לכולכן. עדנה זה באמת לא קורה סתם. זאת זכיה. שבוע- טוב!