תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
השכן שלי נהג מונית, חטף שבץ מוחי, בשבת הראשונה של חנוכה והובא היום למנוחות. צר לנו עליו אך לא רק עליו.
לשכני ז"ל כלב גדול, שהוא ובנו הצעיר טיפלו בו, והוציאו אותו מידי בוקר וערב החוצה לטיול חיוני.
כעת מאז אושפז האב ואף נפטר ,(לצערינו), הכלב נובח כאן ימים שלמים, מגרד בדלת , וליבנו עליו . אין לנו מושג אם הוא מקבל טיפול הולם, מי מוציא אותו, אם בכלל. ( איננו רואים דמות שמוציאה אותו ודואגת לרווחתו).
שכני החרדי כבר לא עמד בסבלו של הכלב, וטלפן אל בעל הבית ( הדירה מושכרת), אין לי מושג מה התשובה שקיבל. אולם המצב עומד בעינו. הכלב נעול כאן בדירה הריקה, ימים שלמים.
עכשיו הוא נובח וגורם לי לצאת מקיפאוני ולשאול לעצתכם. מה עושים?
מצד אחד קשה לי לחשוב על להתקשר לאבלים, שיושבים שבעה בעיר אחרת. אך ההתעללות הזאת בכלב( אם מותר לי לומר כך) מוציאה אותי מדעתי. נביחותיו מחרידות את הבניין.
יש לכם רעיון, איך עלי לפעול..למי לפנות? מקרה מאד רגיש.
לדעתי כדאי לפנות למשטרה או ל106- הם אמורים לטפל בענין צער בעלי חיים לא יעשה שום צעד ללא רשות המשטרה זו דעתי
תפנו לתנו לחיות לחיות
דחוף. העירייה תכלא אותו ואולי אף תהרוג אותו.
http://www.letlive.org.il/
036241776
בין עשר לארבע
אם יש לך מספר טלפון של האבלים, אפשר להתקשר, לנחם, ולהתייעץ איך להוציא את הכלב מהדירה, שהרי אם הבעלים החזיק אותו, סימן שאהב אותו והיה אכפת לו מהכלב, ואולי האבלים שכחו אותו באבלם.
אתמול הם באו לכאן שני צעירים , ונתנו לו אוכל , ביקשתי שיוציאו אותו, אך הם טענו שהם אחרי לויה, אין להם כח, ואולי מחר.
הבעתי צער, כי האיש נפטר בפתאומיות מצערת.
זה קצת ריכך אותם.
אני בכל זאת אמתין קצת. זה מקרה נורא רגיש, המוות לא היה צפוי, ונראה לי שהם לא מאופסים.
בינתיים יש לו אוכל, אבל הוא בודד ונעול.
מה אומר.
אולי אמתין לתום השבעה.
אם כי סבלו של הכלב, כאילו מזכיר ומהדהד מול הטרגדיה הזאת.
מרגשת אותי החמלה שלך ,אביטל
על אנשים, על בעלי חיים
תודה לך חנה המקסימה.
פני מיד לאחד מארגוני החיות והם יחלצו אותו וייקחו אותו, ואולי יימצא לו בית.
פני מיד לאחד מארגוני החיות והם יחלצו אותו וייקחו אותו, ואולי יימצא לו בית.
פני מיד לאחד מארגוני החיות והם יחלצו אותו וייקחו אותו, ואולי יימצא לו בית.
פני מיד לאחד מארגוני החיות והם יחלצו אותו וייקחו אותו, ואולי יימצא לו בית.
אם הבעיה לא נפתרה בינתיים אני רוצה להצטרף לדעתה הנחושה של יעל ישראל. מכיון שאין להם כוח לטפל בו הם יישמחו אם מישהו יפתור את הבעיה עבורם. בטח אין להם ראש ומושג למי ואיך לפנות.
כשפניתי אליהם הם כעסו, איני יכולה להיות נחושה בעצם ימי השבעה, כשאנשים על קצות העצבים החשופים.