תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
עילי קיבל היום מכה חזקה בברך שבגללה בכה ויבב בקול רם, רם. עד ..שנרדם. דבר לא הרגיע אותו. לא חיבוק, לא משחה, לא כוס מים, לא הפתעה.
כשהתעורר משנתו הארוכה, אמר לי: " אמא, עכשיו הכל עבר לי."
בהמשך היום, לפני שיצא עם אחיו למטרת שליחות, נעמדתי כמו שוער בדלת הכניסה, מותשת מחמת החום והצעקות, אז גם אמצתי אל ליבי את הגדול שכבר בקושי נענה לי.
עילי צפה בנו מן הצד, אך מיד התפרץ : " אמא אני גם רוצה לחבק אותו, לתת לו נשיקה."
הגדול המבויש התרצה.
מיד התפלקה לה נשיקה גדולה, גדולה.
דקה לפני זה הם עוד שכבו על הספה לפותים וכואבים- מנהלים קרב של יוקרה- שהחל בשל התגרות לא מבוקרת של אחד מהם ( לא ברור מי ).
האם הייתי פעם כמו עילי?
ועילי, רק שלא ישתנה לי.
ואני..
ועילי..
ובכלל..
שבת- שלום.
הוי, כמה צרות לאמא! צריכה לפשר, לאזן, לחבק!! אבל כל זה עובר… וחבל!
נכון משה. יפה שאתה זוכר.. ומתגעגע. נפשך צעירה.
שבוע- טוב!
מקסימים. תיאורך נוגע ללב…
ואני כנראה קצת כמוהו, כי אין כמו שינה טובה להשכיח ולשכך לי הכול.
מרגישים אצלך את הפשטות הטובה והבלתי נגמרת.
שבןע- טוב!
הי אביטל, איזה לב אם וכמה נעים לקרוא את מחשבותייך באמצע הלילה שהן מלאות באהבה ודאגה לילדים. בני הבכור בן שבע עשרה וחצי וכבר מזמן לא נותן לי להתקרב אליו בפרץ חיבוק אבל לאחרונה הוא מיוזמתו פונה אלי, בואי אמא, אני אתן לך חיבוק ותרגעי:)
שתהא לך שבת נפלאה מלאה באהבת ילדים כי אין כמו תחושת המלאות שהם מעניקים לחיים.
נכון, סיגל. מודה בכך שחיי השתנו ללא הכר מהרגע שנולדו.
הם מעסיקים אותי במחשבות ובמעשה כל שעות היום והלילה.
אפילו זולגים לתוך כתיבתי.
הרבה נחת מהגדול.
שבוע- טוב.
את ממש אימאל'ה אמיתית, שיהיו לך כמה שיותר ילדים, כי ילדים זו שמחה, כך לפחות בעיני, ולא במובן הציני.
הלוואי. אם יהיו עוד אהיה כמו שרה אמנו. מופתעת אך מאושרת.
הרבה טוב גליה, שתמיד שופעת טוב בתגובותיה.
שבוע- טוב!
הילדים הם המורים הכי טובים שלנו מעין השקפויות
שבת טובה ואחפש את ספרו של החפץ חיים לצד ספורי הזוהר שנחוצים לי ביותר
אלול חודש משמעותי
תודה יקירה על המייל לפני מספר ימים
משמעותי מאד יקרה אחת. אשמח לדעת איזה ספרים קנית. תמיד כף לשתף ולשקף.
שבוע- טוב.