בננות - בלוגים / / ממחטה הדוקה בסיכת ביטחון לחולצה של ילדה
שולמית אפפל

ממחטה הדוקה בסיכת ביטחון לחולצה של ילדה

***
בלה הייתה רעה אבל היו לה כוחות חזקים ואיתם היא לא נתנה לי להתקרב לילדות ולשחק כמו כולם. לא שאלתי למה לא הבנתי למה בטח עיצבן אותה שאני שותקת. אם היה לי אומץ הייתי פותחת לה את הראש עם אבן והיא הייתה אז צורחת אני הייתי חוטפת מכות רצח לה היו תופרים את הראש אבל אז אולי מרוב פחד היא לא הייתה מבריחה ממני את הילדות האחרות. אחר כך בלה גדלה והייתה הראשונה לצאת עם בחורים התחתנה עם מלח עברה לקריות נולדו לה שלושה ילדים ובמזל רע של אנייה שנועדה לרדת ביגון שאולה כמו שאומרים, המלח שלה ועוד עשרים ושלושה אנשי צוות טבעו באוקיינוס האטלנטי.

***

ריקה גרה בבית עם גרם מדרגות חשוף ומי שהיה עולה אליה היה עובר דרך החצר של משפחה ערבית שחיה בקומת הקרקע. לפעמים כשהייתי באה לריטה הייתי מתקרבת לשכנים ורואה איך הם יושבים על מחצלת ואוכלים יחד מקדירה גדולה. התביישתי ובכל זאת התקרבתי וראיתי שהם אוכלים אוכל שאימא שלי הייתה עושה רק לעצמה כי אנחנו לא אהבנו לאכול דג מלוח מטוגן ומתובל בחומץ. אימא אמרה שזה אוכל תורכי כי התורכים שלטו פעם ברומניה והאוכל שלהם מאד טעים. לסבתא של ריקה הייתה רק נכדה אחת. ריקה. סבתא של ריקה הייתה מפצחת בשביל ריקה את גרעיני החמניות ושמה בצלחת נקיה והתפלאתי שעושים בשביל ילדה אחת דבר כזה. אני אחרי שהייתי לועסת טוב הייתי בולעת את הגרעינים עם הקליפות. ריקה הייתה יותר חברה של בת דודתי מאשר שלי. היו לה עיניים כחולות ושער חלק וחשבנו שהיא עשירה. פעם הלכתי עם ריקה לשדה לאכול חובזה. היא קיבלה התקף שעלת ואני דפקתי לה על הגב עד שהיא הפסיקה להשתעל ולא נחנקה ומתה. אחר כך רק על זה חשבתי הרבה זמן.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשולמית אפפל