בִּכְפַר נַחוּם נִטְמַעְנוּ בֵּין קְבוּצוֹת צַלְיָנִים
מְחַפְּשִׂים פָּנִים לַהִיסְטוֹרְיָה
בֵּין הַעַמוּדִים הַשְּׁחוֹרִים.
כְּמַגְנֵט נִמְשַׁכְתִּי אֶל הַגַּלִּים
בָּהֶם הִתְעַרְסַלְתִּי בְּיַלְדוּתִי
מְשׁוֹטֶטֶת בְּמֶרְחַבֵי חֲלוֹם.
אַחַר כָּךְ, עָלִינוּ בַּכְּבִישׁ הַמִּתְפַּתֵּל בֵּין הַשָּׂדוֹת
״אַתְּ נוֹסַעַת לְאַט . כֻּלָם עוֹקְפִים אוֹתָךְ״ אָמַרְתָּ
מַבִּיט בַּמַּשָּׂאִיוֹת הַחוֹלְפוֹת
מוֹתִירוֹת אוֹתִי מֵאָחוֹר
בְּיַלְדוּתִי
הַגַּלִּים
בָּהֶם הִתְעַרְסַלְתִּי בְּיַלְדוּתִי
איזה יופי – צילו של חלום 🙂
הכנרת של ילדותנו היא אותה כנרת
(כמעט) ואנחנו ? היינו או חלמנו חלום ?
תודה יקירתי, גם הכינרת כבר לא אותה כינרת… אבל אם נעצום עיניים – אולי תחזור לנו…
אוהבת
תודה, מירי. אני שמחה שאהבת…
אהבתי את השיר על מלוא רבדיו… את המילה החותמת דווקא – טיפה פחות, כי היא כבר כמוסה ונגלית היטב בשיר היפה. וד"ש לאהובנו המשותף עם הקול הכה נעים להוליכך בדרכי ארצנו האישית
תודה, ענת. אני נעזרת בו רבות לאחרונה. מתפתחת בינינו ידידות נפלאה… 🙂
שיר נפלא.
רות
תודה, רות, על דברייך הנעימים…
נפלא, פשוט נפלא נורית יקרה
עפרה
תודה, עפרה יקרה, גם על מילותייך וגם על הביקור פה. התגעגעתי… 🙂
אני מוצאת את עצמי בשיר הזה. בכל פניו ורבדיו. לכפר נחום יש מקום נכבד בארכאולוגיה של חיי. תודה רבה!
תודה, נעמה. שמחתי שיכולת להתחבר…
שיר יפה ומעודן כולנו צלינים כל הזמן עולים לרגל פנימה אל הזכרונות
את כל כך צודקת, חנה…