הָאִישׁ הַיָּפֶה הִתְבּוֹנֵן בַּמַּרְאָה
זֶה לֹא הוּא
הַפֶּה נֶחֱצָה לִשְׁנַיִם
כְּמוֹ תַּפּוּז הַנִּסְחָט מִמִּיץ
הָאַף הִתְאָרֵךְ, נִהְיָה גֶּזֶר
פִּתְאֹם צָמְחוּ לוֹ שָׁדַיִם.
הוּא הֶחְלִיט לִקְפֹּץ לְתוֹךְ הָרְאִי
הוּא יָדַע שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֵת הַמַּעֲשֶׂה הַנָּכוֹן.
עוֹלָם קָסוּם נְגְלָה בְּפָנָיו.
עוֹלָם שֶׁל שֶׁקֶר שָׁוְא וְאַגָּדוֹת.
מָה יְגַלֶּה הָאִישׁ הַיָּפֶה?
מָה יַעֲלֶה בְּגוֹרָלוֹ?
אוּלַי הוּא יֵדַע סוֹף סוֹף
שֶׁבִּטָּחוֹן עַצְמִי
לֹא נִקְנָה בִּסְפִּינִים
בְּקַלֵי קַלּוּת.
הָאִישׁ הַיָּפֶה הִתְבּוֹנֵן בַּמַּרְאָה
הַפַּעַם מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי.
הוּא יָדַע כִּי זוֹ הַפַּעַם
הוּא מַבִּיט עַל צוּרָה בָּרְאִי.
אהבתי מאד.
תודה אומי.
התרגשתי מאד.
נועם.
מעניין . תפיסת מציאות ואשליה מתחלפת ומי מחליט האם אנחנו יפים? אולי המראה?
תודה רונית.