מילה ארוכה כותבת
הרגליים הכי לבנות שהלכו בשכונה / דנה לובינסקי
[לקרוא במבטא של רומן באימבאייב]
הרגליים הכי לבנות שהלכו בשכונה
אומרות לכם
לגמור בן אדם
זה לא סיפור
תאמינו לי
תאמינו לֽטוסיק הכי קלאסה
שזז מתחת לֽאף שלכם
הוא היה חם
וכל המטבעות שקל התפוצצו לו כמעט
בכיס של מכנסיים
כשהוציא לי אותם להראות
כמה הוא היה חם
ואיך היד שלו רעדה ככה
ואחר כך
כשלקח אותי מאחורי חנות
הוא היה מתביישת
היה תוקע עיניים שלו
בקרטון אחד של עגבניות
אלוהים
הוא היה גדול
גדול אני אומרת לכם
וכמה שזה דקר לי למטה
כמו בגן עדן של גויים דקר
וכמו פצע של ישו מתוק
על ידיים
ככה כן ויותר
שאפילו לא הייתי שומעת עוד
צעקות חוליגנים בחוץ
אבל כל הזמן לא הייתי מראה לו כלום
הייתי עושה
כאילו תמיד נקי לי שמה
בפנים הייתי צוחקת
הייתי צורחת מצחוק
אבל בחוץ
הייתי עושה כאילו מאריה
כאילו אף פעם לא יצא משמה
שום גועל נפש
שום גומי טינופת תפוחי אדמה
הוא היה יפה
תבינו
והוא היה גדול
לא יותר משש עשרה
גב של קוזאק
וצבע של שוקולד
וידיים שכל החיים שלהם
שפשפו שקיות פלסטיק וירקות
ידיים
שבגיל ארבע עשרה הסתכלו לשמיים
הרימו כבשה
והתפללו לָנביא
שייתן לו רק פעם אחד בחיים
לגעת בשדיים לבנות כמו שלי
ובכוס שחור כמו שלי
כמו שלג שהיה יורד בחורף על מינסק
שהייתי ילדה
ולא יודעת שיהודית בכלל
ככה הוא לא היה יודע
הייתי מבקשת הכסף ממנו
וככה היה נותן לי ביד שלו
בלי שהיה יודע בכלל
שאני זאת צריכה
מתכופפת עכשיו על ברכיים
מנשקת מתחת ציפורניים שחורים של רגליים שלו
מנשקת בית שחי שלו
מנשקת בתוך תחת שלו
לא היה יודע
איך שר לי עכשיו
כמו ציפור שהייתי שומעת פעם שר
ברוסיה בבוקר חמש באגם
ככה היה רואה כחול בעיניים שלי
ואני
רק לב שלו הייתי רואה
יושב לי עכשיו
באמצע הגוף
יפה ונקי ואדום
כמו תינוק
שעוד רגע מתחיל לצרוח.
לא פשוט למען האמת אבל כנכדה לסבתא אוקראינית אמרתי לעצמי אם זו כותבת ככה אני יכולה להרשות לעצמי לאהוב את זה אבל לא פשוט בכלל….ואמיץ!
ברוכה הבאה!
פתיחה אמיצה. ברוכה הבאה.
ואני אמורה לדעת מי זה רומן באימבאייב? אין לי מושג מי זה.
פתיחה בפצצה – לאן אפשר עוד לקחת אותנו מכאן ?
ברוכה הבאה למטע
וול-קם דנה יקרה
הי חברים,
תודה רבה על הברכות, שמחה להצטרף למטע.
למי שלא מכיר, רומן באיימבייב הוא משורר ישראלי שנולד בברה"מ, חי בכרם התימנים ומטיף למרקסיזם ניטשיאני (או משהו בסגנון), רוחו ומבטאו שורים על השיר.
דנה.
הי חברים,
תודה רבה על הברכות, שמחה להצטרף למטע.
למי שלא מכיר, רומן באיימבייב הוא משורר ישראלי שנולד בברה"מ, חי בכרם התימנים ומטיף למרקסיזם ניטשיאני (או משהו בסגנון), רוחו ומבטאו שורים על השיר.
דנה.
וואו ברוכה הבאה
פצצה הנחת על הסף אוהבת כואבת. אין בעצם מלים
מירי תודה,
התכוונתי שיהיו פה גם הכאב גם אהבה,
דנה.
דנה, הצצה נועזת לחצר האחורית, חזק, נוגע וחודר לנשמה
דנה לובינסקי?! WOW
נענעת את עמודי השירה!
יש כאן שיעור בפוטנציל האדיר של כושר הבעה!
מה שעושה הלשון הנתונה ביד מיומנת!
ההפעלה המדוייקת של הלשון בטקסט הזה
שכאשר השפה עקומה, דוקא כאשר היא עקומה,
היא ישרה ומדוייקת,ונוקבת.
וואו, דנה, כמה נפלא השיר, והוא רק השתקפות, צילו של רגש.
ברוכה הבאה!
שיר אמיץ, שורט, אהבה כואבת. ומבלי לדעת מי זה רומן באימבאייב (תיכף הולכת לגוגל) הקול היה ברור.
דנה
טוב לראות אותך כאן
אכן מרחפת כאן רוחו של הצדיק שיחיה
כבוד.