שחרחורת סופרת ומשוררת

וכאן רקפת אמסלם ואני במופע 'שחרחורת ליבי':    אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת, זֶה רַק הַלֵּב שֶׁמַּקְדִּים לְהַחְשִׁיךְ   אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ, עֵת מַסְמִיךְ הַתַּמּוּז וְהָאוֹר מְהַלֵּךְ עַד לֵילוֹת גְּבַהּ צַוָּאר   נוֹקֵף בִּי הַלֵּב   שָׁעָה אַחַת קֹדֶם.      

כּוֹכָבִים, כְּמוֹ אֲנָשִׁים מְכוּנָסִים אֶל תּוֹךְ עַצְמָם  בְּדִמְמַת הַלַּיִל, בַּיָּמִים דּוֹלְקִים אַחַר פִּסַּת שָׁמַיִם שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַחֲזִיק אֲנָשִׁים, כְּמוֹ כּוֹכָבִים זוֹכְרִים אֶת חֶסְרוֹנוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ כְּמוֹתָם נוֹפְלִים כְּשֶׁנִּגְמָר לָהֶם  הָאוֹר

שירים שלי בתערוכת הפוטופואטיקה החמישית: ׳פלורה פלשתינה׳ בגלריה של בית הספר ׳מוסררה׳, ירושלים. אוצר: אבי סבג. ע. אוצר: אלמוג גז. הנה אחד מהם: אַזְכָּרָה וּכְשֶׁבָּא הַמּוֹעֵד לֹא רָצִיתִי לָלֶכֶת.  לְאֹרֶךְ הַיָּם הִתְמָרֵח הַחוֹף, הַשֶּׁמֶשׁ קִמְּצָה, פִּתְאֹם נִזְכְּרָה שֶׁזֶּה חֹרֶף  וּשְׁנֵי הַשַּׂקִּים נִקְרְעוּ  בָּכִיתִי כְּמוֹ יְתוֹמָה  חֲדָשָׁה, רִיסִים נִדְבְּקוּ לְרִיסִים  שְׁמוּרוֹת עַפְעַפַּי צָבוּ מִצַּעַר רָצִיתִי לִכְפֹּר בָּעִקָּר; כָּל הָעֵסֶק הַזֶּה (חֲגִיגוֹת ...

צילום: יוני גנני. תודה רבה!  

אַרְצִי כְּמוֹ גִּיטָרָה חֲסֵרָה מֵיתָר, לֹא מְכֻוֶּנֶת בְּתוֹךְ תִּזְמֹרֶת עוּד וְמַנְדוֹלִינוֹת   *** פֶּסִּימִיּוּת וְאִם גַּם חֲצִי הַכּוֹס הַמְּלֵאָה הִתְרוֹקְנַה?

מוֹתוֹ וַדַּאי עָלָה לָאוֹטוֹבּוּס אוֹ שֶׁבְּדִיּוּק יָּרַד מִמֶּנּוּ מוֹתוֹ עָמַד וְהִתְבּוֹנֵן אוּלַי אָכַל גַּם אַרְטִיק אוֹ חֲצִי מָנָה שָׁווארְמַה אוּלַי רִפְרֵף בָּאֲתָרֵי הַחֲדָשׁוֹת דִּבֵּר בַּפֶּלֶפוֹן, חָשַׁב עַל הַמַּצָּב וְעַל חֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק עַל הָאִשָּׁה וְעַל הַיֶּלֶד אוּלַי רָאָה כֵּיצַד מַשְׁחִיר הָעֶרֶב וּבַשָּׁמַיִם אֵין וְלוּ כּוֹכָב אֶחָד שֶׁל חֶסֶד מוֹתוֹ וַדַּאי נַשָּׂא יַלְקוּט אוֹ תִּיק אוּלַי יָשַׁב עַל הַסַּפְסָל אוּלַי נִשְׁעַן, וְקָם ...

יָשַׁבְנוּ בַּמִּרְפֶּסֶת, בּוֹהִים לְלֹא תְּזוּזָה בַּעֲלִילוֹת אוֹקְטוֹבֶּר הָאָיֹם הַזֶּה אֲפִלּוּ לַאֲוִיר הָיְתָה צוּרַת סַכִּין כַּנְפֵי הַדְּרוֹר דָּקְרוּ בְּגַב הַבְּרוֹשׁ בְּכָל פַּעַם שֶׁבִּקֵּשׁ לִדְאוֹת אָמַרְתָּ: אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת אָמַרְתִּי: אֵין לִי יְלָדִים אֲחֵרִים   * ברגע הראשון שראיתי את הצילום הזה, של נעמה כספי, שהיא חיברה בלא כל תיאום עימי, לשיר הזה, נדהמתי. כשכתבתי בשיר את המילה 'עלילות', ראיתי בעיני ...

בָּעֵת הַהִיא דָּלְפָה יְרוּשָׁלַיִם מִן הַחַלּוֹנוֹת הַחֹרֶף, גְּבָה קוֹמָה וּבַעַל גּוּף, שׁוּב וְשׁוּב נֶחְבָּט בְסַף הַדֶּלֶת פְּחָדִים הִלְבִּינוּ כְּמוֹ הַשֶּׁלֶג שֶׁאִחֵר לָבוֹא השְׁקֵדִיּות קָפְאוּ, אֲך הֶבֶל פְּרִיחתָן שִׁמֵּשׁ מָקוֹר לְנֶחָמָה שְׂמִיכַת נָמֵר טָרְפָה אֶת כָּל הַקֻּשִׁיוֹת וְאֶת הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁקִּבַּלְתִּי מֵאִמִּי (אֶת בֶּהָלוֹת קוֹלָהּ אֲנִי שׁוֹמַעַת עַד הַיּוֹם) בְּלַהַט הַמִּטָּה שָׁכַב בֵּינֵינוּ אַהֲרֹן בָּרָק וְסֵדֶר דִּין (כֶּרֶךְ ב') וְסֵפֶר אֲנָטוֹמְיָה שֶׁהִצִּיג ...

  וְאִם נַפְשִׁי הִיא שְׁרִיר הֲרֵי שֶׁהִיא תְּפוּסָה כְּבָר שָׁבוּעוֹת שָׁנִים רַבּוֹת בְּאֹפֶן כְרוֹנִי   * נָחוּץ עִסּוּי רְקָמוֹת עָמֹק לַלֵּבָב פְּנִימָה   *   אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם כְּזֵר קוֹצִים עַל רֹאשׁ צַעֲרִי  

  תְּפִלָּה/ איריס אליה כהן   שֶׁמִּישֶׁהוּ יַגִּיד דְּבַר מָה קָלוּשׁ שֶׁמִּישֶׁהוּ יִלְאַט, יִלְחַשׁ אוֹ יְהַסֶּה שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְתַּח חַלּוֹן אֶשְׁנָב אוֹ צֹהַר צַר, שֶׁמִּישֶׁהוּ יַרְפֶּה, יַתִּיר שֶׁמִּישֶׁהוּ יִקְשֹׁר אֶת הַקְּצָווֹת, בְּרֹךְ אוֹ לֹא, שֶׁמִּישֶׁהוּ יִכְרֹך, יִצְנֹף אוֹ יְחַבֵּק אֵלָיו שֶׁמִּישֶׁהוּ יַנִּיחַ יֵשׁ בְּתוֹךְ הָאֵין שֶׁמִּישֶׁהוּ יַחֲזִיר יָשִׁיב כָּל מַה שֶּׁלֹּא שֶׁלּוֹ שֶׁמִּישֶׁהוּ יַקְשִׁיב לַטַּל לַמַּיִם צְלִיל שָׁמַיִם שֶׁמִּישֶׁהוּ יִפְקַח עֵינַיִם ...