כלואים נכלאים

 

 

 שמחה לראות שיש כאן ניסיונות פיוס, אם כי מצד
האנשים הלא נכונים.
אישית, אני אוהבת לזכור מאיזה כיוון נפתחה עלי הרעה.
זה נותן לי ביטחון לקרוא את מפת המציאות באופן נכון.
אני רואה שעדיין כותבים הודעות בשמי בבלוג,.
אני חוזרת ואומרת שאני לא מגיבה כאן לאף אחד,
ולא אגיב עד שיהיה מנגנון זיהוי.
גם לאחר העלאת הפוסט הנ"ל.
אני רוצה להגיד שוב תודה לכל מי שהיה אתי ובשבילי
בזמן האחרון. תודה.
הסתיו בדרך, סתיו ישראלי זה סוג של חמסין מזיע
שמסתיים בגוש דן בערך בדצמבר,
אבל האור מתרכך ונעשה דבשי בבקרים ובערבים
וזו העונה שהכי מרגשת אותי.
בדרך כלל בסתיו אני כותבת המון, ובקיץ אני דוממת,
אבל בחודש האחרון נפתח אצלי מבוע שמפתיע אותי.
שנה חדשה, התחלה חדשה, מבחוץ ומבפנים.
השנה אני מתחילה ללמד בתיכון חדש לקולנוע
לאוכלוסיות מוחלשות.
תיכון חדש מיוחד עם אג'נדה חברתית, מאוד מתרגשת.
בשנה הקרובה אני מתעתדת להוציא ספר שירה שני
בהוצאת בבל, וגם על כך אני מאוד מתרגשת.
וגם שיר לפרידה זמנית.

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt;
mso-para-margin:0in;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

כלואים נכלאים

 

בקופסות הפלדה אנו כלואים

בציפורי הפלדה המוצפנות בנתיבי אוויר סמוי,

בשלדת מכוניות בעדרי אוטובוסים נוהים

מוכתבים על פסים כבושים,

אנו כלואים נכלאים.

 

בקופסות הבתים אנו כלואים

ברקמת טיח פרומה

במרצפות מתובנתות רופפות

בחריקת דלתות

במפתנים פונים לאין

בריבועי חלונות משקיפים מבט

על רחובות אספלט

בתים בתים ממושטרים

ממוספרים טורים טורים טורים

אנו כלואים נכלאים.

 

בקופסת הגוף אנו כלואים

בעצמות הנוקשות

בבשר הרך

בתאי השומן הנימוחים מתפנקים

Normal
0

false
false
false

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"Table Normal";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt;
mso-para-margin:0in;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}

המייבבים: הבו הבו הבו

בקופסת התא

בשרשרת הגן

בשלשלת האגו

אנו כלואים נכלאים.

 

ברשתית העין אנו כלואים

בטבעות האישונים העגים פוערים בארות,

בהיפוך התמונה, בזיכרונה

בתופת ההשתוקקות: התֹאבה? התבוא?

בריח הרוח המרוכך באינסוף רסיסי יסמין

לאחר שדפקה ודפקה ודפקה

כל הלילה בתריסים

ואיש לא בא מבחוץ מבפנים,

אנו כלואים נכלאים.