הנה הַפְּצָצָה
מונחת בירכתַי
הנה השמיים
נחצים בדהרה
הנה האדמה
מתבקעת תחתיי
הנה האש
שולחת לשונות
רגע
רגע
עצרי
ראי את השקיעה ממגנטת את האופק
ציירי אותה
שמרי אותה
תלי אותה על הקיר המרכזי של לבךְ
אולי תהיה העדות האחרונה
ליופייךְ
רגע לפני
שֶׁתִּמָּחֲקִי
שיר יפהפה ,איריס יקרה, מזל שיש לדוברת בשיר שקיעה יפהפיה שתזכיר לה את יופיה ואת עצמה יפות שקיעות שמש ללב עצוב, וביפי הטבע יש משהו מנחם
ויפה האקוורל
תודה חנה יקרה
אני לא בטוחה של"דוברת" יש לב עצוב. יש לה לבה רותחת ויש לה גילוי.
האקוורל נפלא וגם המילים שמלוות. יום הדין.
תודה לך אורלי. אני לא יודעת מה זה בדיוק יום הדין אבל זו יכולה להיות פרשנות מסויימת, כמו אותו רגע לפני שהטילו את הפצצה על הירושימה. היתה שקיעה? היה יקום במלוא הדרו? בטוח שהיה הרגע לפני. זו גם פרשנות.
היופי הזה…
אוהבת
קייצי
בר חלוף
יקר ללב ולעין
מירי, היופי, רק נדמה שהוא בר חלוף, רק נדמה שהוא נעלם, אבל הוא מופיע ומתגלם שוב ושוב, גם במקומות לא צפויים
נפעמת כל פעם מחדש מהאקוורלים שלך, מהאופן בו את נותנת ביטוי עמוק לרגעי קצה בנפש ובטבע.הרגע בו נמחקים יכול להיות גם הרגע בו קמים לתחייה.
אני לא יכולה להבין את מיעוט התגובות לפוסט כל כך יפה. ובכלל כמתבוננת מבחוץ נראה לי שקיימת איזו עייפות בבננות ואם אין סקנדל או איזה פסטיבל שיגעון או מין, אז נופלת איזו איזו תרדמת שמחמיצה פנינים יפות ונדירות
"הרגע בו נמחקים יכול להיות גם הרגע בו קמים לתחייה"- לזה בדיוק השיר מכוון. תודה רעות
איזה שילוב מדהים
בין הצבעים,
הצלילים
המתח והשלווה
לאה יקרה, שמחתי לתגובתך. בתגובתך הציור, המוסיקה והיוגה שבחיי משתלבים.
מקסימים האקורלים הצובעים את השיר בצבעי שקיעה ומושיטים יד חומלת לסערה שבשיר, לבקוע, להתפרצות
חני, תמיד, בכל שעת קצה ב 50 שנות חיי, התייצב הציור לצדי כאומר: קחי אותי, השעני על נפלאותיי, אני שלך, אני את ואת אני.
ומה יותר טוב מזה?
עובר היטב הרף הנצח של היופי.
סבינה, אכן אומנות היא "הרף הנצח של היופי"
אומרים העולם ראי של נפשנו.
השקיעה בהחלט ייתכן שמשקפת את היופי שבתוכנו.
יפה ומרגיע ציורך ושירך.
רוהית, מעניין שהציור והשיר עוררו בך רגיעה ולא אפוקליפסה
איריס,
ציורים כאלה בצבעי פסטל תמיד מרגיעים אותי,
והשיר מדבר על יופי ושקיעה בחציו השני, ובחציו הראשון, גם כשכתוב פצצה,
ושמיים נחצים ואש, צורת הכתיבה והפונט מרגיעים, זה הרגש העיקרי שמעלה בי הפוסט.
רונית, הציור הוא בצבעי מים ולא פסטל. אבל שמחתי מאד להרגיע אותך. את מוזמנת תמיד להכנס לאתר שלי ולהוסיף להרגע
צבעי פסטל הם צבעים בהירים:
ורוד, כתום בהיר, צהוב בהיר וכולי.
זה לפחות אחד הפירושים ל"צבעי פסטל" שאני מכירה.
עכשיו הבנתי אותך, רוניתי
שבת שלום
איריס, זו סוכריית שמים זו…
הדיבור אל "יופייך" והציור..זה רגע שנתפס..
תמי, אהבתי את "סוכריית שמיים". ורגע שנתפס- זו האמנות של מרפה גם רגע לפני הפצצה
ציורים יפהפיים ומרגשים, בהקשר של הדבר האחרון שנרצה להשאיר צרוב בעיניים, או בתודעה, לפני ש…
המון דברים מחכים לנו שיוצרים חיים לפני ואחרי. כל פעם רוצים להסתכל פעם אחת אחרונה לפני שהכל משתנה.
לוסי, זה אותו ציור… רק חתוך בפוטושופ..
כן, אפשר להסתכל לרגע אחורה, אבל רק שלא נהפך לנציב מלח ונקפא כך לנצח