הלילה הייתי הַלַּיְלָה הָיִיתִי בַּת שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה וְאַתָּה הָיִיתָ בְּכֹלגִיל וְלֹא נִסְפְּרוּ שְׂפָתֶיךָ עַל שְׂפָתַי נְשִׁימוֹתֶיךָ עַל עוֹרִי רַק כֹּבֶד יְרֵכִי שֶׁהִטַּלְתִּי עַל רַגְלֶיךָ שֶׁלֹּא תִּבְרַח לִי בִּשְׁנָתִי 2011-01-13
היי לילוששששששש! ברוכה השבה.
והשיר מקסים ביותר.
בזכותך!!
שלום רב שובך ציפורה נחמדת, והיעדרותך לא נספרת. טוב שנעורת ולו בשירך שכאן.
תודה רבה ענת היקרה, על אהבתך הלא מותנית והנאמנה. תענוג לחזור לקבלת פנים כזו :).
יפה מאד
תודה ריקי!
שיר נהדר.
תודה אליענה היקרה, לא מפתיע אותי שאת מבינה. ואני מקווה שקיבלת את תגובתי בפוסט שלפני האחרון שלך על הסיפור הנפלא במסמרים.
מקסים, כל כך רענן ואוהב
"רענן ואוהב" – כל כך שימחו אותי מילותייך, תודה לוסי!
הי לי.
מספרים גדולים קשה לספור 🙂
אפשר להתחיל מ1 ירך.
מבדידות אחת, מרצון אחד ל"תהיה איתי".
גיל שש עשרה הוא הכי מדוייק שיש,
יודעים הכל, אחר כך מטשטשים ומוחקים,
עושים עיניים לחיים, מתפשרים.
את מחזירה אותי לימים מתוקים בכתיבתך.
רונית, איזו תגובה חכמה ומיוחדת. גרמה לי לחשוב, על גיל שש עשרה… וכתובה מאוד את. תודה!