תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
זה נראה לי נורא ההתפרקות הזאת.
בואו נעשה שבוע אהבת חינם בבלוגיה.
כל אחד יכתוב סיפור או שיר ויקדיש אותו לבנאדם שהכי קומם אותו כאן.
או בכלל שיר או סיפור על אהבה שאין בה תנאים, כזאת שאנחנו תמיד חולמים עליה וזה לא שאני מזלזלת בנפשות שנפגעו אבל צריך להניח לדברים להרגע .
אנחנו כרגע לא פועלים בצורה רציונלית בכלל .
בואו נקח פסק זמן מהריבים.
נכתוב זה התחום שלנו, צריך לצאת מהסבך בצורה יצירתית.
אתם באים?
לילה טוב.
וגם לטרולים..
אני נורא אוהבת את המקום הזה. נסיתי עכשיו להיזכר איך בכלל מצאתי אותו, ואיך בכלל הגעתי לכאן בפעם הראשונה- ובאמת שלא הצלחתי לזכור.
אין לי בלוג לחלוק בו מילותיי, לפרוק בו את נפשי, אף שמאד הייתי רוצה, אף לצורך העניין- אני אוהבת מספיק את המקום, את האנשים ויצירותיהם, כך שאני מסתפקת בחלונות התגובה הקטנים האלה.
ועצוב לי גם נורא מה שקורה כאן עכשיו. ועצוב לי שזה מציאותי כל כך, וקורה לא רק כאן, אלא בכל כך הרבה מקומות, בכל כך הרבה בתי אב, בתי אם, בתי ספר, צבאות, מדינות, קהילות.
כל כך הרבה.
פתאום נראה לי נכון שאני כולי מצטמצמת לחלון התגובה. הרי ככה אני חיה את עצמי, מצטמצמת כדי שהגל הנורא לא יפגע גם בי.
אבל הוא פוגע. גם מבין חלוני הזעיר חשים בכאב.
את בחורה מקסימה שמתבטאת נהדר.
שבת – שלום כי לא נראה לי שאכתוב עוד פוסטים . עייפתי.
קראתי עכשיו את הפוסט הזה שלך אביטל ושאלתי את עצמי אם אני יכולה להקדיש שיר או סיפור אוהב או בכלל מילים אוהבות למישהכי מקוממת אותי בבלוגייה הזו.
אני מרגישה שאני לא יכולה. וזה מעציב אותי.
ואז אני תוהה אם זה בכלל נכון לרצות להרגיש אהבה למישהו שבעיני הוא מסוכן וחשוך ומפחיד ואלים.
אני לא בטוחה.
צריך היה לאהוב את היטלר? (ואני חלילה לא משווה אותו לאף אחד כאן) או את בני סלע?
היה לי פעם מטופל שמא אהבתי ובאיזשהו שלב אחרי שנה של טיפול הוא התוודה באזני שבצעירותו השתתף באונס קבוצתי. בהתחלה חשבתי שלא אוכל לטפל בו יותר. אחר כך גיליתי לתדהמתי שאני ממשיכה לאהוב אותו.
לעומת זאת הציעו לי בעבודה שלי להנחות קבוצה טיפולית לגברים מכים. לא הסכמתי. היה לי ברור שאני לא אוכל לגייס אמפתיה בשבילם.
לא יודעת מה נכון. נכנסתי פה לדיון עם עצמי ואין לי מושג אפילו מה אני אומרת.
אני בעיקר מאד עייפה.
אבל תוהה אם יש אהבת חינם ואם יש לה הצדקה.
לילה טוב.
אליענה יש לי הרגשה שכמו כולם כאן את מקצינה דברים ולפרוש ולהניח לפרויקט כזה ליפול נראה לי חסר אחריות.
אני לא כועסת על מי שעזב כי נפגע אבל התבוססות בעבר לא נחוצה כרגע עוד נחזור לזה בראש נקי יותר .
זהו.
אביטל- מי דיבר על לפרוש? מי דיבר על להניח לפרוייקט ליפול?
בסך הכל שיתפתי אותך בכל מיני מחשבות שלי. אבל כנראה שאי אפשר לעשות את זה כאן בלי לחטוף איזה עלבון.
סליחה אליענה אם פגעתי בך . ממש לא התכוונתי אני עם בן חולה בבית ועובדת ומזיעה כמו כולם .
נו אי הבנות וירטואליות קטנות.
שבת – שלום.
זה בסדר אביטל.. כנראה כולנו מאד רגישים כאן עכשיו..
הכי חשוב שבנך יבריא.
רפואה שלמה ושבת שלום.