בננות - בלוגים / / חנויות ספרים עצמאיות
מספרים בחשיכה
  • אור גראור

    נולדתי ב-1982 בארה"ב ובגיל ארבע עליתי לישראל. רוב השנים, מה לעשות, גרתי בפתח-תקווה אבל בשנים האחרונות זכיתי לגור בתל-אביב. לאחרונה התחלתי דוקטוראט באסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, בהנחייתו של פרופ' דן מעוז. במשך 2007-2008 גרתי בסין בעיר-הנמל שיאמן עם אשתי נגה שלמדה סינית באוניברסיטה המקומית. על חוויות היום-יום שלנו אפשר לקרוא במגזין המקוון של "מסע אחר". הסיפורים הקצרים שלי התפרסמו ברוב כתבי-העת בישראל, ובעיקר ב"קשת החדשה" בעריכת אהרן אמיר. ב-2006 הקמתי, יחד עם יעל טומשוב, את כתב-העת "אלמנך". 2007 הייתה שנה יוצאת מן הכלל. "צהרי יום ראשון על האי גרנד ז'ט" היה בין הזוכים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ"; יחד עם עליזה ציגלר ערכתי את האנתולוגיה "סיפורי הקשת החדשה"; ובתחילת יוני התחתנתי עם נגה גנני. בינואר 2009 יצא אור בהוצאת טובי ספרי הראשון "צייר המלחמות". התמונה בעמוד הראשי של הבלוג צולמה על-ידי מוטי קיקיון. פרסומים צייר המלחמות צייר המלחמות (הוצאת טובי 2009, ירושלים) שני צעירים מתחרים ביניהם בתחרות האחרונה של חייהם; ילד מוכיח לאביו שגם הוא יכול להיות גיבור; תלמידות בית-ספר עומדות במשמרות זה"ב בכפר פלסטיני; אמא לשניים מתאמצת לזכור את שמה; אישה מחפשת את חברתה שאבדה בציוריו של אדוארד הופר וצייר המלחמות טובל מכחול בצבע ומצייר בכאב את השלווה המופרת. 21 סיפורים בהם הדמויות חיות על הגבול: בין מציאות לדמיון, בין אמנות ליום-יום, בין שגרה לטרור. מטשטשים וחוצים גבולות, הסיפורים מושכים את הקורא לחוות א תעולמו המוכר מזוויות חדשות. צייר המלחמות באינטרנט צייר המלחמות בפייסבוק   אלמנך   אנתולוגיות סיפורי הקשת החדשה: ארבע השנים הראשונות, בעריכת עליזה ציגלר ואור גראור (כרמל 2007, ירושלים). האנתולוגיה מציגה את מיטב הסיפורים מ-16 הגיליונות הראשונים של “קשת החדשה”. בין המשתתפים ניתן למצוא את: נסים אלוני, ענת עינהר, ישעיהו קורן, יהושע קנז, אהרן אפלפלד, יחזקאל רחמים, ש. שפרה, יואב רוזן, בלה שייר, גונן נשר, עדנה שמש, בועז יזרעאלי, ליאורה ורדי ועוד. El Pueblo del Libro, בעריכת ירון אביטוב (Libresa 2007, Ecuador). הסיפור “צייר המלחמות” מופיע תחת השם “Pintor de la Guerra”. משתתפים נוספים באנתולוגיה: אהרן מגד, יחזקאל רחמים, יצחק אורפז, לאה איני, יורם מלצר, עמוס עוז, שולמית גלבוע, מואיז בן הראש, תנחום אבגר, א.ב. יהושע, יגאל סרנה, אורציון ישי, יעל ישראל וירון אביטוב. האסופה הגיעה לראש טבלת רבי המכר ואף שולבה בתכנית הלימוד של כמה תיכונים בעיר קיטו ומחוצה לה. אחד אלוהינו, בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל (כרמל 2008, ירושלים). הסיפור "קדיש חיים" מופיע בשער "יש אלוהים". האנתולוגיה כוללת יצירות של 66 מחברים, החל ביוצרים קאנוניים כגון ח"נ ביאליק ולאה גולדברג, וכלה ביוצרים הצעירים ביותר. על המשתתפים באנתולוגיה נמנים, בין השאר: יוסל בירשטיין, זלדה, אדם ברוך, יהודה עמיחי, אהרן מגד ודוד אבידן. על המשתתפים הצעירים יותר נמנים: שהרה בלאו, רוני סומק, יעל ישראל, משה אופיר, אריק גלסנר, נאוה סמל ועוד.  

חנויות ספרים עצמאיות

מאז שהתחלתי לכתוב נקשרתי לחנויות ספרים עצמאיות. לפני חמש שנים לא ידעתי כלום על תעשיית הספרות בישראל – איך מפרסמים סיפורים? איפה? האם יש כתבי-עת? איפה אני מוצא את פרטיהן של ההוצאות לאור? באותו זמן גרתי בפתח-תקווה והכרתי שם בדיוק שתי חנויות ספרים – סטימצקי ואורבך. ההיצע היה סביר עבור עיירת-חור כמו פתח-תקווה, אבל הוא לא עזר לענות על שאלותיי.

אז נסעתי לתל-אביב והתנחלתי ב"תולעת ספרים" וב"פרוזה". שם גיליתי שיש עולם שלם של כתבי-עת שלעולם לא הייתי נחשף אליו בסטימצקי ובצומת-ספרים. התרגלתי לעבור בחנויות האלה בערך פעם-פעמיים בחודש ולבדוק אילו כתבי-עת חדשים יצאו בינתיים. אספתי את כל הנתונים שלהם ושל ההוצאות-לאור בטבלאות אקסל, ושלחתי את לחמי.

מאז אני לקוח קבוע של חנויות ספרים עצמאיות. כשעברתי לגור בתל-אביב הכרתי את "ספרים בבזל" ואת "חותם" ורוב הקניות שלי התחלקו ביניהן לבין "תולעת ספרים". כשיעל ואני הוצאנו את "אלמנך" והתחלתי לחלק עותקים ברחבי תל-אביב הכרתי גם את הבעלים של החנויות.

מצבו של שוק הספרים הישראלי היום הוא איפשהו בין בעייתי לזוועתי. הרשתות הגדולות יוצאות במבצעים בומבסטיים שנראים אטרקטיביים לצרכנים, ולאט-לאט מהר-מהר מדרדרות את השוק. מבצעים כמו "ספר שני בשקל" או "שני ספרים ב-60 ש"ח" אומרים שההוצאות לאור צריכות לדרוש מחירים התחלתיים גבוהים מאד ושהכותבים מקבלים בסופו של דבר מעט מאד תמלוגים. זה גם מקשה מאד על החנויות העצמאיות להתחרות. החנויות הקטנות לא יכולות למכור ספרים בחצי מחיר, בטח שלא כל השנה. לזה נועד בזמנו שבוע הספר, שבימינו הפך כבר לחודש של זילות מסחרית.

חנויות הספרים העצמאיות הן חלק בלתי-נפרד מהעשייה הספרותית. ללא Shakespeare and Company הפריזאית יתכן שג"יימס ג"ויס לעולם לא היה מצליח להוציא לאור את "יוליסס", למשל. City Lights בסן-פרנסיסקו ו-Prairie Lights באיווה-סיטי גם הן מוקד משיכה לסופרים מרחבי ארה"ב ואף מרחבי העולם.

אני מנסה לתמוך בחנויות העצמאיות. זה מתחיל בי, כמובן, ואני משתדל לקנות אך ורק אצלהן. אני גם משדל כל מי שאני פוגש להעדיף את החנויות העצמאיות על-פני הרשתות.

לפני כמה שבועות התחלתי לאסוף נתונים על פרישת החנויות העצמאיות בישראל. אני מכיר בעיקר את החנויות בתל-אביב, אבל אני רוצה להקים מאגר שיכלול חנויות מכל רחבי ישראל. את הרשימה שהכנתי בינתיים אפשר לראות בכתובת: חנויות ספרים עצמאיות. אני אשמח אם תספרו לי על חנויות הספרים העצמאיות שאתם מכירים, ותשלחו לי את פרטיהן: שם, כתובת, מס" טלפון ואתר אינטרנט.

תודה, וחג שמח.

14 תגובות

  1. באירופה יש חוק המחייב למחיר אחיד. לא יודע עליו פרטים רבים, אבל מה שבטוח – צריך לחוקק חוק כזה בארץ. אפשר לנסח מכתב כזה לח"כ שהחוק יכול לעניין אותם.

    בנוגע לחנויות הפרטיות –
    יש עוד הרבה –
    רק בתל-אביב –
    דורון ספרים באבן גבירול
    דותן ברח" עין ורד
    ספר לכל בברזילי

    בחולון – ספרי מדי
    בראשל"צ – רבקה ספרים
    בזכרון יעקב – יודן ספרים
    בקרית טבעון – יודן ספרים
    בחיפה – יודן ספרים (בחורב, בסינמה סיטי ובפנורמה)

    ואת האמת – חיפוש בדפי זהב יניב תוצאות רבות יותר.

    • סאם, חוק כזה קיים כבר זמן רב שם. בהולנד לדוגמא – משנות העשרים של המאה הקודמת. פה אכן הכל פרוץ ואין חוקים נגד מכירת היצף.
      ב-2001 הגשתי לשר התרבות דאז, מתן וילנאי, דו"ח עב כרס שעניינו "מעמד היוצר והיצירה בישראל" במסגרת התכנון של "חזון אלפיים". בין השאר הוזכר שם גם התיקון הדרוש הזה, עם המקבילות החוקיות במערב.
      הוועדה הזאת שעמדתי בראשה עבדה בלהט "משיחי" די תמים. גורל הדו"ח כולו היה כמובן דומה לקודמיו.

  2. סאם,

    תודה על ההפניות. בתור צעד ראשון אני מעדיף לאסוף קודם כל המלצות אישיות. בהמשך אני אגיע גם ל"דפי זהב".

    ולגבי חוק המחיר האחיד – שירי לב-ארי פרסמה בחודשים האחרונים כמה כתבות בנושא ב"הארץ" – ככל הזכור לי, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור מקדם הצעת חוק כזאת בכנסת.

    • אור, יש עוד הרבה, כאמור –
      לוטוס ספרים באלנבי, רובינזון בנחלת בנימין, (שמוכר גם חדשים), דברי סופרים בנהריה, קפה ספר בכרמיאל, חנות הספרים של משרד הביטחון (בחשמונאים 93 בתל-אביב), בירושלים -לודביג מאיר, תמיר ספרים שנמצאת בגבעת שאול, ובעוד שני מקומות בירושלים, ועוד סניף במבשרת ציון. בוק סטור בירושלים, מבחר הספר בית הלל, ירדן.
      בקיצור, יש המון. המומלצים שלי הם המומלצים שלך בתל-אביב, ובשאר המקומות למרות שאיני מכיר את החנויות – דברי סופרים וקפה ספר. תוסיף גם את קרון הספרים בקרית טבעון.

      אבל אם אתה רוצה לתמוך בכולן – אפשר למצוא את המידע עליהן.

  3. אור, מרד צרכנים הוא בעל סיכוי נמוך להצליח. כבר שנים רבות מאוד אני נוהג כפי שאתה ממליץ. אבל כשרואים איך בקניון "צומת" אנשים מסתובבים עם עגלות סופרמרקט וקונים כמעט לפי משקל, זה לא נראה אופטימי. חנויות פרטיות לא יכולות להתחרות בזה.

  4. אמיר, אני מסכים שפעולה אחת לבדה לא תשיג הרבה. אני חושב שהדרך לדעת הקהל היא גם בריבוי פעולות וגם בחזרה בלתי-פוסקת על אותן הססמאות. צריך לתמוך בעצמאיים. אפשר לקשר את זה גם למאבקן של המכולות הקטנות ברשתות המזון הגדולות.

    כל מי שקשור לספרות צריך להזכיר, בכל הזדמנות אפשרית, את תמיכתו בחנויות העצמאיות. תראה, סופרים ומשוררים לא באמת מעניינים היום את הציבור. אבל אולי הם יעניינו כמה סלבריטאים. ואם הם יתמכו בעצמאיים, אולי הקהל יתחיל לחשוב אחרת.

    • אור, סופרים ומשוררים לא מעניינים, וגם לאומנים לא אכפת, אפילו כשזה מדובר במשפחתם. אתמול היינו בהפגנה בקרית גת, ונינט טייב, שאמה היא בין המפוטרות, לא הסכימה להגיע להפגנה, כי זה יקלקל לה את התדמית..
      אבל אני סבורה כמוך שכן צריך לעשות את כל מה שאפשר במסגרת האמצעים שיש ויופי שאתה עושה.

    • הלוואי… אני בעד כמובן ולא רוצה לרפות את ידיכם בשום צורה.
      מה שראיתי, הוא שעם הגב הפוליטי של משרד התרבות ועם ניסיון של כמה שנים ליצור לובי פוליטי של ח"כים לחוק תרבות – זה לא הצליח ולא יכול היה להצליח. חוק הקולנוע הוא היוצא מן הכלל וגם זה לא היה מצליח במציאות הפוליטית של היום.
      איכשהו נראה שהאידיאליסטים האחרונים בכנסת לא מבינים בכלל איך להתנהל בתוך רשת האינטרסים הסבוכה של הפוליטיקה המושחתת שלנו.
      לפעמים נדמה לי שדרושה פה מכה קשה כדי שמישהו יתעורר ויראה שהבית בוער.
      זה לא רק סדר עדיפויות של חברה, זה עצם חוט השידרה האתי שלה שעומד פה בפני סכנת התמוטטות – ואיתו הגוף כולו.

  5. ואווו איזה רעיון גדול
    אמונה… ועוד אמונה
    להתראות טובה

  6. … ואני עדיין מחכה למהפכת ספר המחשב ולפריחת החנויות הוירטואליות. זה כבר יביא את השינוי וייתן בוקס סופי סופני לסטימצקי ולמפיצים.

  7. תודה על מידע שלא היה ידוע לי. מצאתי בקישור חנות נחמדה בזכרון ולמרות שחיכיתי להגיע לסטימצקי הקרוב , אני משנה את הציפיה שלי ומקווה להגיע לזכרון בזמן הקרוב.
    אם תגלה חנויות עצמאיות צפוניות יותר אשמח לדעת עליהן ,ובנוסף ,לידיעתך ,רשת סטימצקי נמצאת כרגע בתנופת בניית כ-150 סניפים נוספים בכל הארץ ,ואני דווקא ברכתי על כך ,שכן אנשים הגרים במקומות מרוחקים ,לפעמים, לא מגיעים לת-אביב גם עשר ויותר שנים. כעת משהבנתי שהרשתות הללו פוגעות בסופרים נותרתי מבולבלת משהו.

    • היי סיגל,

      כמובן שאם אין חנות עצמאית ליד הבית שלך, אז אין שום סיבה שלא לקנות ברשתות הגדולות. זו אכן ברכה שהן מקימות חנויות ביישובים קטנים ומרוחקים, אבל צריך לקחת בחשבון שהמבחר בחנויות שלהן די מוגבל.

      אני מקווה עם הזמן לאסוף מידע גם על חנויות בצפון ובדרום. אני בטוח שיש חנויות בחיפה שאני פשוט עוד לא יודע עליהן.

      אופציה נוספת היא לקנות בחנויות המקוונות. אם את יודעת איזה ספר את מחפשת, את יכולה להזמין אותו מהאתרים dbook.co.il או bookme.co.il או ישירות מחנויות עצמאיות מסוימות, כמו החנות של איתמר בזכרון יעקב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאור גראור