תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
נבואות בפריז
נסענו ברכבת מגרמניה לפריז לחגוג את תחילת השנה האזרחית. אנחנו , זה אומר אני וחברתי הטובה ביותר, נקרא לה לצורך העניין נטע . היא הבטיחה שנתאכסן במלון על חשבון קרוב משפחתה ששוהה בעיר לרגל ביקור עסקי.
כשהגענו , התברר לי שעשיתי טעות נוראית ונקלעתי אל תוך סאגה משפחתית רווית יצרים. מסתבר שכל תנועה שלו הרתיחה את דמה. כל משפט עורר ויכוח ,מקפל בתוכו ,יריבויות עתיקות, יחסים בעיתים ודודות לא רצויות .
" נסתדר לבד." היא ציוותה עלי ברגע לא צפוי . בלי אומר ודברים ארזנו ועזבנו את המלון.
פריז בליל הסילבסטר עמוסה לעייפה, קפאנו מקור, משתרכות ממקום למקום , גוררות אחרינו מזוודה עם גלגלים רעועים. מטח של שיעולים קולנים קולח מפינו, מתערבל בערפילי הרחוב ובקבצניו . במשך שעות ארוכות כיתתנו רגליים עייפות . לבסוף מצאנו את עצמנו במוטל זול עמוס בשיכורים. השירותים היו ממוקמים בלב המסדרון. מקלחות לא היו. הסתפקנו בכיור מלוכלך, שניצב בלב החדרון ובוא נאמר שהתרחצנו ( אם ככה קוראים לזה).
בבוקר יצאנו לתור את פריס. כל הדרך היא ליהגה על : אסטרולוגיה, נמרולוגיה ,ומה לא. כשביקרנו במוזיאון פיקאסו היא טענה : שפיקאסו מצייר נשים מעוותות כי הוא שילוב של בן מזל עקרב באופק ואריה. או אולי ההפך.. מאחר וסמכנו על הדוד היינו נטולות ממון, הסתפקנו בכרסום בגט דל וחיכינו ללילה.
לשמחתנו הוזמנו למסיבה שארגנו חבר"ה ישראלים שהכרנו בארץ. בטוב ליבינו ביין גיליתי שנטע השתכרה וחזרה בלעדי למלון. חשתי כמו תינוקת נטושה ואבודה. הרי את החברים המשותפים הכרתי דרכה ועתה הם נראו לי במצב שאינו בר שיחה. המשכתי לשוטט בין באי המסיבה מחפשת פרצופים מבינים. קיוויתי שמשהו יבין לליבי שדפק לו בקצב של שיר ילדים . ליד הבר עמד בחור גבוה ממוצא ישראלי שלטענתו עסק במחשבים וחי בקאן.
הוא היה מוקף בבחורות . התעלמתי מהעובדה הזאת ,מתחלקת עימו בדאגותיי לגבי גורלה המר של חברתי השתויה . מעבר לזה לא גיליתי בו שום עניין נוסף. מסתבר שאדישותי קסמה לו. השיחה בינינו קלחה לה, לא הפסקנו לפטפט ולחפש פתרונות מקוריים לבעיה העלומה. בשתיים לפנות בוקר המסיבה הסתיימה. הוא הציע ללוות אותי . הסכמתי בלית ברירה . הוא היה גבר נאה , עם עיניים חומות עמוקות. פסענו לנו מהורהרים, הדרך התארכה והתארכה , חצינו כל מיני סמטאות חשוכות ,חלפנו על פני ברים הומים, לבסוף מצאנו את עצמנו עומדים מול המוטל המוזנח .
לפתע הבחור המחוזר הפך לפתין סדרתי משנה טקטיקות ומהלכים מרגע לרגע ,הוא התחנן שאעניק לו נשיקה, מחזר אחרי בעקשנות גברית טיפוסית . הוא אפילו הציע שאסע איתו על חשבונו לקאן. משכתי בכתפי. זה היה לילה סתור שיער ורצונות, זרוע בהמוני כוכבים קטנים . רוח עליזה שרתה עלי. הוצפתי במין תחושה חגיגית . רציתי לצרוח שכן..שאני חופשייה ,שכל עתידי עומד לפני, שאני צעירה ושעוד אכבוש את העולם, שדברים הולכים ומשתנים בחיי ש..
" אתה רוצה שאנבא לך את העתיד?" שאלתי מתוך שכרון אגואיסטי. הוא ענה שכן.
מיד בררתי את גילו. למזלי זכרתי בכמה מהחישובים הנמרולוגיים של חברתי, ערכתי אותם בראשי. ודיווחתי לו כדלקמן : " אתה עומד לפני תשע שנים קשות, הרבה צרות, אתה גם מוקף ביותר מידי נשים."
לחצתי את ידו לאות פרידה, הוא נשף באוזני בכבדות לא מובנת .
" אולי בכל זאת.." עוד הספקתי לשמוע אותו ממלמל . התעלמתי מזמזום המילים ועליתי לחדרי , בעוד מבטו המאוכזב מלווה את צעדי המתנדנדים. עברתי את הלובי הריק , חלפתי על פני המסדרון הארוך רועדת מפחד. עדה של שיכורים צרפתיים שרה בחדר הסמוך שירי זימה שהחרידו אפילו את הטפטים המתקלפים שעל גבי הקירות . המשכתי ללכת , מקווה שלא יבחינו בי , כשהגעתי סוף, סוף לחדר מצאתי את נטע במצב לא ברור. גופה הארוך היה שרוע לרוחב כל המיטה, חצאיתה המתנפנפת מושפלת כלפי מעלה ומגפיה הגבוהים דבוקים לשוקיה ,מכתימים בגסות את הסדין הלבן . היא הייתה אמורה לחלוק איתי את מיטת הנוער הצרה, אולם לא חשבה שגם אני אמורה לישון עליה. כאמור לא הצלחתי לעצום עין. היא נחרה לצידי כל אותו לילה.
כשהגעתי לארץ , ביררתי מה עלה בגורל הבחור ההוא . דיווחו לי, שהוא חלה במחלה קשה, כנראה איידס. הוא נפטר כעבור תשע שנים .
אני , לא מתעסקת יותר בנבואות. רוח מיסטית כזאת שרתה עלי רק באותו ליל סילבסטר בפריס.
הסיפור הופיע באתר של חברת נטרוול והעלה אותי לשידור בתוכניתה של דנה ספקטור ורונה..
במהלך השידור התביישתי לומר את המילה איידס כי זה נראה לי מסחרי ולעגני. אמרתי : מחלה קשה. הבחור מת בייסורים ולא מצאתי לנכון להפוך מחלה אכזרית לסנסציה. אולי בגלל זה לא זכיתי בטיסה לפריס.
עצוב מאוד.
היי אביטל
זה ספור מהחיים, לא יאומן, מצד שני יאומן, כי ככה זה, אי אפשר להסביר מה אבל ככה זה.
לפעמים אנחנו יודעים כל מיני דברים.
אני מנסה לדעת על עצמי, זה פותר אותח מלהרגיש אשמה.
להתראות טובה
wow!
אביטל, האם היו לך עוד מן נבואות כאלה רעות או טובות שהתגשמו?, הסיפור שלך מהמם
תודה ליעל, טובה, אומי ואורה על שהגיבו.
אורה משום מה דברים כאלה קורים לי יותר עם גברים. זה אולי נשמע בדיוני אבל לפעמיים אני ממש קוראת אותם. אם ארחיב בנושא אני חוששת שאולי אנשים יחשבו שמשהו התערער בי ולכן אני שומרת את זה לעצמי. אבל פחות מתעסקת במה יקרה..
בקשר לבחור הזה, הייתה סביבו מין הילה לא נקייה כזאת, נגועה במין משהו אבוד. קשה להגדיר את זה. הרגשתי שאין לו את עצמו ואין לו יותר הגנות ואחיזה מספקת בחיים.
ויותר מסכנות הבחורות שהיו אתו.
רגיש ומאופק, אבל יש צורך בהגהה:
גבוהה – צ"ל גבוה, ועוד כמה.
מה זה צ"ל גבוהה..?
תודה על ההתיחסות.
צ"ל – ראשי תיבות של צריך להיות.
את כתבת: היה גבר נאה ,גבוהה…
במקום גבוהה צ"ל גבוה.
זה כמובן לא פוגם בעניין וברגש של הסיפור, אבל למה לא לתקן אם אפשר.
דוקא הענין המיסטי הזה מענין, גם לי קרו דברים שכל השומע יצחק לי ויאשפז אותי, יחשוב שאני עם תסמונת ירושלים, ישו, או אלוהים, אבל דברים כאלה קורים, ואולי מי שחווה דברים דומים יוכל להבין אותך.
אורה , זה לא גורם לך לפעמיים לפירוד מהזולת?
כאילו יש עוד משהו שאת יודעת והוא לא?
לי זה מציק ואני עובדת על עצמי בעניין. להפוך הכל לחיובי.
לא , אני מספרת לבני משפחתי בלבד, לעתים משהו קופץ החוצה למעגל רחב, .לא קרו לי עשרות מקרים אבל מה שקרה לי היה חזק.אולי התמזל מזלי לראות דברים שאחרים לא אני מאד עומדת על הקרקע. זה משעשע, מוזר, וישנו וזהו. אני לא מחפשת את זה מה שבא בא בהפתעה, אני אפילךו חרדה לפעמים, ולא רוצה לפקוח עיניים
כן, אלה לא דברים רצונים. אבל יש דברים שקורים לי על בסיס יומיומי ופעם חשבתי שגם לאחרים, אבל לא!
נו טוב, כנראה שה" לא מקפח את לקויי הלמידה שלו ונותן להם יכולות איבחון אחרות .
נכון. אני אתקן במקור כי לכאן אין לי מושג איך להכנס. שוב תודה.
זה מיועד לאיציק!