תלמה פרויד עיתונאית, לשונאית, כותבת, , קריינית של ספרים מדובבים. אוהבת מילים. שותקת בין מילה למילה
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
בעקבות שאלתה של איריס אליה בפוסט של שמעון ריקלין.
איך שותלים דיבור נכון לדמות?
האם לשים דיבור לא תקני בפי גיבורי יצירה ספרותית, אם יש לכך הצדקה הנובעת מן הדמות?
לדעתי, בהחלט כן, אבל:
הדיבור צריך להיות מדויק לדמות, לתקופה. להיות אותנטי ככל הניתן. לפעמים העילגות המכוונת איננה מדויקת. וזה נכון גם לגבי דיבור יַלדי, דיבור של עולה חדש וכו'.
עולה חדש? אם הוא דובר אנגלית, הוא יעשה טעויות של דוברי אנגלית. דובר רוסית יעשה טעויות של דוברי רוסית – כמו לא להשתמש בה"א היידוע במקומות הנדרשים. למה? כי הדובר חושב בשפתו ומתרגם משפתו, ולכל שפה יש היגיון משלה. הבעיה היא שקורה, שהשותלים דיבור בפי 'עולה חדש' או זר, בספר, ממציאים שגיאות בלי קשר למציאות וזה יוצא לא טוב ולא משכנע.
אני זוכרת איך תלמידים שלי, בארץ דוברת אנגלית, כשעוד לימדתי, היו אומרים/כותבים לי בעברית: "שיחקתי את הפסנתר", כלומר: ניגנתי בפסנתר. וזה צומח מ –
I PLAYED THE PIANO
ראיתי בכתבי יד/ספרים שימוש בסלנג. לגיטימי, בתנאי שהוא נטוע בתקופה הנכונה ואין הוא אנכרוניזם. אם שמים בפי דמות בספר ביטויי עגה של ימינו או אף נניח של שנות ה-80 והסיפור מתרחש בשנות החמישים, התוצאה לא תהיה טובה. בשנות החמישים, כשאמרו 'חבל על הזמן', התכוונו למשהו שונה לחלוטין. בעצם: הפוך מן המשמעות כיום.
בקיצור, אם שמת דברים בפי ילדה בת ארבע, דאג שהיא תישמע בת ארבע ולא כמו אישה שמנסה לדבר כמו ילדה בת ארבע.
זה על קצה המזלג ממש, אך לדעתי זה הכיוון. כמובן שקל יותר לומר מלעשות, אבל לפיכך נתכנסנו.
אשמח לעוד דעות ולדוגמאות לתרגום מעוות (לא רק מאנגלית).
סבא הלך לגן עדן
ואני הולכת לגן רינה
אבנרית, אולי תלכי לקולנוע עדן וסבא ילך לרינה?
אמרו הקולנוע הזה לא בשבילי
מלא חרמנא ליצלן זקנים
שעינם בתמונה וידם טמונה
–
סבא היה אצל רינה בראון
היא אמרה במבטא אנגלו סקסי
אני חשבתי שהוא בא
אבל הוא הלך 🙂
אבנר/ית
חרמנא ליצלן, זקנים
:))))))))))))))))))))))
נקרעתי.
אופס הדיאלוגים בשיר שלי במקביל אולם אחר (סרט טוב)לא קל לקפץ מסרט לסרט זה ממש אחרת
אבל אני גם תופרת
קרועים תופרת קרואות
וחי מסקרנות לראות מה סוף הסרט
ומה הבאות
בינתיים מי שיש לו כסף
לא סופר את המעות
ומי שבזבז שנים לא סופר את הדמעות
כך אמר לי נהג המונית
האוטו נוסע הוא לא חונה
תפסיק כל הזמן להביט במונה
נו יש לך כסף מה כבר משנה
לא יהיו פה הפתעות
מי שבכה הרבה לא סופר את הדמעות
מי שבזבז שנים לא סופר את השעות
מי שיש לו כסף לא סופר את המעות
שלך אבנר
מה סופהסרט ומי הבאות
מה סופהסרט ומי בבאות
מי שיש לו כסף לא סופר את המאות
תפסיק להביט במונה
אמרה מונה ליזה
וניגשה למונה.
גדול, אבנרית
:-))
תלמתי מקסימה. תודה רבה על התשובה, בהחלט אחקוק אותה במוחי, כי בדיוק ככה אני מנסה לכתוב כרגע. בתגובה לשאלתי בפוסט של שמעון, ענה לי שמעון שגם צריך להשתדל לא להלעיג את הדמות, וסיגל כתבה לי להשתדל להאזין ולצותת לשיחות חולין של מושאי כתיבתך, במידה והדבר מתאפשר.
את צודקת במאה אחוז לגבי הדיבור העברי בפה אמריקאי, אפשר להוסיף גם את: "לקחתי כבר מקלחת" שצעק לי אוריה שלי יום אחד, ואיתני שביקש ממני, "אמא, את יכולה את להרים אותי מהגן?" כשהוא התכוון לפיק מי אפ… ועוד אין סוף שיבושים.
אתמול אספי אמר לי, בלי שום קשר לאנגלית, "אמא, את שותתת דיאט קולה?"
ואמרתי לו שאני בהחלט שותתת דיאט קולה, הכמויות שאני שותה מהדבר הזה בהחלט דולפות לי מהאוזניים….
אוהבת אותך תלמה על הטירחה, ובכלל.
איריס יקירתי, שמחה שהמשלוחה הגיעה.
צודק שמעון שלא להלעיג את הדמות. הדיוק בבניית השפה שלה יתרום לכך, אני מאמינה. גם סיגל צודקת ולמעשה חסכה לי לומר לך בדיוק אותו הדבר (ראיתי את תגובתה לפני שעניתי לך). רציתי להגיד לך שתעשי כמו השחקנים שצריכים להיכנס לדמות והולכים להציץ על פושעים/זונות/בסטונרים. אני כל הזמן עם האוזן על איך מדברים, ובחו"ל, כל הזמן על שלטי חוצות ושמות רחובות. כך לומדת את שפת המקום. מתה על זה. והטעויות של הילדים, מקסימות! אני תמיד אומרת שההיגיון הוא אצלם. זו השפה שהיא חסרת היגיון 🙂 אני בכוונה לא הייתי מתקנת את הילדים שלי. אמרתי שממילא הם יידעו את הנכון כשצריך, אבל מי עוד יגיד לי תנרגולת במקום תרנגולת?. ויש עוד פנינים לרוב.
בהצלחה עם הספר וחיבוק.
כל מלה קושט אמת, תלמה. מה שאת עם שמעון וסיגל אומרים מתנקז בעצם לעצות נכוחות איך להיות הדמות הזו כך שתדבר באופן אמין.
ולמרבית הצער באמת לא צריך להיות אנגלוסקסי או לגור בארה"ב כדי לומר "לקחתי מקלחת". כשהבן שלי, לגמרי פה בארץ, אומר לי את זה, אני שואל אותו, "לאן?" אבל יש לדור הזה שורה שלמה של שיבושים, (כמו למשל ה"הבאתי לו" המעצבן שלא קשור לאנגלית, או ביטויי עגה מוזרים כמו "טחון") ודי קשה להילחם בזה בלי להרגיש קצת גריאטרי.
אמיר, את 'טחון' אני דווקא אוהבת 🙂 וגם את 'לחפור' ועוד ועוד. בסך הכל, מאוד אוהבת סלנג, להבדיל מעלגות.
וה'לקחתי מקלחת' של הבן שלך עם ה'לאן?' שלך, עשה לי את הצחוקים של הבוקר :))))
תודה.
תלמה, האח של ה'לקחתי' הזה הוא כמובן 'הבאתי' –
יער: "הוא צריך להביא לי חמש שקל"
אבא: "מאין?"
וכן, 'חופר' מציע תמונת מחשבה ברורה וגם מצחיקה, כמו למשל גם 'על הפנים'.
אבל את 'טחון' אני בכלל לא מבין.
אמירוש, ברור ש'הבאתי'. אין יותר 'נתתי'. 'נתתי' בפנסיה. ולכן: תביא לי חמש שקל, תביא לי את המחברת לרגע, תביא לי רגע לראות, וגם: הבאתי לו כאפה :).
ו'טחון', זה מלטחון את המוח, לדעתי. וגם: בצבא טוחנים שמירות. ויש גם הקשרים סקסיים יותר.
מאמר מחכים ,תלמה ,ועצות נבונות
ולך איריס אליה
מאוד אהבתי את הטקסט על סבתך ,טקסט מרגש ונוגע
תודה חנה, ואני מניחה שאת שקלת כל מילה ששמת בפי לאורה. גם אתגר ספרותי-לשוני לא פשוט נדמה לי. ספרי קצת…
מעניין מאוד מה שכתבת
להתראות טובה
תודה, טובה.
תלמה,
יפה ענית, אבל בכל הכבוד הראוי מעולם לא שמעתי מישהו אומר 'שיחקתי את הפסנתר' זה מופרך לגמרי. גם דוברי אנגלית יודעים את ההבדל בין שיחקתי לניגנתי. מה שכן, שמעתי לא פעם אומרים בעברית 'לקחתי מקלחת' או 'לקחתי תמונה', זה כן.
ומה שיותר מיופרך זה התרגום המילולי שישראלים עושים לביטויים באנגלית, כאילו האנגלית התעברתה לה פתאום – בזמן האחרון הרבה אומרים עשיתי פאקינג יציאה או היא לא כוס התה שלי – אבל זה כבר סיפור אחר…
אלמוני/ת יקר/ה, הדוגמה שהבאתי 'לשחק את הפסנתר' לקוחה מן החיים!!!!!! עובדה! לא פעם ולא פעמיים כתבו לי כך תלמידים דוברי אנגלית, בחו"ל. וגם 'לעשות עלייה' נלקח מדוברי אנגלית, רק ש'התרגלנו' ואפילו אימצנו לנו (בעיניי: איחס) ויש לי עוד דוגמאות שוודאי היו נשמעות לך הזויות ומומצאות, אך כרגיל: המציאות עולה על כל דמיון!!!
תלמהנגעת בנקודה חשובה, איך ליצור שפה שתהיה אמינה אבל לאו דווקא סלנגית, ליצור שיחות שתשמענה אמיתיות, כלומר לברוא מחדש עולם , וזה קשה ואני מוצאת את זה בספרים שהשפה גבוהה או נמוכה מדי שבספרי ילדים מתילדים או מחנכים בשפה, אין לי עכשיו דוגמאות אבל אני תמיד מתלבטת בזה
את יודעת, חני, אצל ילדים אין 'שפה גבוהה' או 'נמוכה'. אצל ילדים יש שפה שאליה הורגלו. נקודה. יש ילדים שבשיא הטבעיות אומרים לך 'מילים גבוהות' שאפשר להתעלף ואצלם זה הכי טבעי כי זה מה ששמעו/קראו בסביבתם. לפעמים מן הצד מביטים עליהם כעל 'תופעה'. אני מכירה ילדה מתוקה, שאומרת כמו שצריך 'חֶרֶק' (יחיד של חֲרקים). כמה מבוגרים אומרים כך ולא חָרק?
בעיני עצמה היא לא תופעה. ולכן, אני בעד להגביה קוראים אל השפה ולא לרדת אליהם. ובלבד שיהיה טבעי ולא פומפוזי מדי. תראי אצל שלונסקי, ביאליק, לאה גולדברג ועוד ועוד איך כתבו לילדים. יהיה מעניין לשמוע ממך איך את מחליטה על רמת השפה שאת שמה בפי גיבורייך.
ותודה לך על הביקור.
הכי קטעים זה בספרי תרגום. מה שאני מוצאת שם כעורכת תרגום, לא תאמיני, בידור. ולפעמים זה מתרגמים שזכו בכל מיני פרסים. בטח גם את מכירה. פעם אנ אעשה על זה כתבה גדולה עם דוגמאות.
יעל, קדימה, כתבי לנו פוסט מצחיק על דוגמאות של תרגומים הזויים. זה תחום שגם בו המציאות עולה על כל דמיון.
למען ההגינות, יש לציין שיש מתרגמים שעושים עבודה מעולה.
הרי לך כמה דוגמאות מזעזעות:
עושה שכל
— אין לו מושג ירוק
— אין רגע דל (לעזאזל אם נעמי שמר!)
— המלה "פיכח" יצאה מכלל שימוש, כולם כותבים "פיקח" במקומה.
— המלה yet איבדה בעברית את פירושה "אף-על-פי-כן" וכולם משתמשים ב"עדיין" גם כאשר צריך לומר "אף-על-פי-כן".
יש, כמובן, עוד.
מה רע באין רגע דל ?
הלו גיורא : לעזאזל עם נעמי שמר ?
תקח את הדברים שלך בחזרה ואחרי זה תקח מקלחת ליד שלחצה על המקלדת
נעמי שמר אינה ממש אשמה.
אשמים אלה שמשתמשים בביטוי הזה כמנטרה שחוקה.
היא רק מעצבנת אותי בכך שהמשחק באנגלית נהפך להמוני.
לפעמים צריך לשתוק גם כשעולה לפתע "הברקה".
וכתוספת שלי: בתי הבכורה היתה קוראת בילדותה ל"מגבת" "עגבת".
ולתלמה:
מה זה "מושג ירוק"?
ומה יהיה "מושג לבן" או "מושג אדום"?
האם לא די ב"אין לי מושג"?
לגבי 'אין לו מושג ירוק', אין לי בעיה עם הביטוי הזה. הרי מטאפורית ניתן לצבוע כל דבר. זה נשמע לי ביטוי הומוריסטי ובלתי מזיק.
לא כן לגבי 'עושה שכל' הדוחה. אם הדובר מתרגם בכוונה מאנגלית ומודע לכך וגם משתעשע בעלגות מכוונת – ניחא. הבעיה היא שיש כאלה שמדברים כך, כי אינם יודעים אחרת ולא מבחינים בין שפה תקנית לשפה עילגת ואני נתקלת בכך כל הזמן.
גם 'פיקח' ו'פיכח'/מפוקח ומפוכח אכן התערבבו להם.
'אין רגע דל' – ביטוי לא מזיק. ולגבי YET אתה צודק.
התגובה האחרת אליך (ללא שם) היא לא ממני, אם יש ספק.
אני זוכרת כמה מזעזעים מתרגומים קלוקלים לספרים.
למשל : look after
תורגם ל"לחפש" במקום לדאוג או לשמור.
פעמים רבות התחבטתי אני בזמן תרגום ספרון אחד, והרגשתי שאני יוצרת משהו חדש וחייבת נאמנות ליצירה המקורית.
היו הרבה נקודות התחבטות שם.
ויש כמה ביטוים בעברית שאני אוהבת לומר כמות שהם באנגלית, זה יוצא כייפי, כמו למשל:
for all the winds
(לכל הרוחות)
flow with it
או ההיפך, כשמגיעים למקום עם רוח עזה שמפריע לדבר או ללכת, אני תמיד אומרת שהמקום מאד רוחני.
באנגלית זה לא היה מתאפשר.
כך שלפעמים נחוץ הדיוק במעברים, ולפעמים כיף להשתולל ולחבל בכוונה בנכונות התרגום בכדי לקבל משהו יצירתי וחדש.
let's speak postcards רונית, לפעמים זה ממש כיף להשתולל בתרגומים מצחיקים
for all the winds
:)))
אוי, תלמה. הזכרת לי ואני מתפוצצת מצחוק, אז אני חייבת לספר לך. בפעם הקודמת עבדתי כאן כמרפאה בעיסוק, ובסוף היום שאלו אותי אם אני יכולה להצטרף לישיבה על איזה ילד, ועניתי, sure. lets sit on it
וכולם פה תפסו את הבטן מרוב צחוק.
ובפעם אחרת, לקראת יום העצמאות, כתבתי במייל לכל הילדים בהיברו סקול שלימדתי, לבוא לבושים ב white shirts & blue pens
ואחד הילדים המתוקים טרח לענות לי מהר, עטים כחולים? את בטוחה שצריך עטים כחולים? אין עטים כחולים בארון?!?
ועכשיו אני מתפוצצת מצחוק….. בגולה זה בכלל כיף לשחק עם המעברים בין השפות. מכירה את זה. זה היה חלק מן הפאן שלנו שם.
:))))
תודה שהצחקתיני
פעם מורה שלי לאנגלית בתיכון הדגים לנו מה קורה כשמתרגמים מילולית. הוא אמר שבאנגלית אף-על-פי-כן – זה:
NOSE UPON MY MOUTH YES
🙂
נזכרת שלי קרה דבר מחריד. בזמן עתיק טיפלתי בילדים של משפחה יהודית שפירגנה לכך שאשלב עברית בעת שיחותיי עם הילדים, ויום אחד הילד משך לי חזק בשערות, ואמרתי לו די קודי די, והוא ענה לי : But I don't want to die. הרגשתי זוועה כמו איזו "יד שמנענעת את העריסה" (סרט אימים על אומנת שרק נראית נחמדה).
סיגלי, בעודי צוחקת מהתגובה הקודמת שלך ומתחילה לענות לך, הגיעה תגובתך זו (ושמת לב שבאותה שנייה שלחנו עכשיו ברכות לאמיר? על השנייה. תבדקי!).
מצחיקים הסיפורים שלך. קורעים לגמרי.
וגם אני פעם, לפני המון שנים, ביקשתי ממלצר בפריז 'סלט' וקיבלתי מלוא החסה רב פאר :)) כשהייתי מתה מרעב.
תיכף אשלח לך עוד סיפור
תלמה וסיגל, אני חייבת לשמור את הפוסט הזה, הוא פשוט רצוף פנינים.
תלמתי, תשאירי אותו אצלך בצד, כדי שכל פעם כשניזכר במשהו נוכל לקפוץ ולכתוב. זה אוסף גדול. אגב, קראתן את "זה שמחכה" של יותם טולוב? אחלה ספר. שזור פנינים מהסוג הזה.
כותבים תגובות ביחד זה דבר שאני לא מחמיצה, זוכרת שפעם כתבתי לתמי כזה קרה לנו והיא ניסתה להבין מה בדיוק מלהיב אותי. נכון שזה מלהיב?
וכן אני איתך בהצעתך איריס, תיבה נהדרת להניח בה פנינים שיופיעו לנו בזכרון או ברעיון.
אם שמתן לב יש בגוגל אפשרות לתרגום דף מאנגלית ולפעמים אני לוחצת על תרגם רק בשביל להתגלגל מצחוק כי המחשב מתרגם שם מילה במילה ולא תמיד בהגיון במיוחד שמבקשים ממנו מילה שיש לה יותר ממשמעות אחת. יוצא תרגום הזוי. תיכף אנסה לאלתר משם דגמא.
איזה פוסט מתוק לאישה מתוקה.
ישבתי לי והעליתי זכרונות מהתפתחות השפה אצל ילדיי ושיבושי הלשון שכל כך אהבתי ומעולם לא תקנתי עד שזה קרה להם לבד.
נזכרתי בשבושים תמימים שהיו לי כשחייתי בארה"ב ואמרתי לחברה שיש לי כבר סלט במוח והמוח האמריקאי שלה לא יכול היה להבין את המשמעות כי עבורה סלט זה חסה, ועבורי סלט זה סלט ישראלי קצוץ דק:)
והיתה מי שתמיד כבר 'עשתה תוכניות', ואחר כך גם גיליתי ש'לעשות מישהו' כבר הפך לסלנג בארץ, ולקח לי זמן להבין מה עשו לו לאותו מישהו.
ונזכרת בעצב איך יוצא שאני קוראת התכתבות של ילדיי בפייסבוק (הם לא ילדים סודיים:) ומזדעזעת מהשפה החדשה מלאת השגיאות ואיך כשאני מנסה לתקן אותם הם אומרים לי: 'עזבי אמא, אני יודע לכתוב נכון, אבל אני לא חנון'.
כשהבן שלי היה בא ואומר לי: אני צריך שתי שקל, הייתי עונה לו: אתה טועה. אתה צריך שתי שְקָלות. והוא היה מסביר לי ש"אני יודע כשצריך". קרי: בשביל המורות. את מבינה? יש שפה של החבר'ה ויש "בשביל המורות".
לגבי 'לעשות אותו'? את יודעת ששנים ככה הזונות בארץ מדברות? ומה אנחנו עושים, לוקחים את ה'חידוש' מאמריקה. מה יש, זונה עברייה לא טוב??
ופעם עליתי על אוטובוס בנתניה. שאלתי את הנהג כמה עולה כרטיס. הוא השיב: "חמישה שקלים". אולי מרוב הלם שהוא מדבר כל כך יפה, חשבתי שאני לא שומעת טוב, אז שאלתי שוב: כמה? ואז הוא ענה: "חמש שקל". ואמרתי לו: "אתה חושב שעם תדבר עם שגיאות אני כן אבין?!".
ונרשמה מבוכה קלה מצידו…
נו, בסוף נתתי חמש שקל :)))
גדול גדול, תלמה. אני מתפוצצת פה מצחוק. נשבעת לך, זה חומר לסיפורים קצרים שאפשר למות.
וסיגלי, הכי כיף להתכתב איתך על הרשת, את יודעת שאני אוהבת אותך, אבל אצלכן לילה, ואצלי אחר הצהריים, וזאת שעה שאני אמורה לפחות לנסות להיות אמא…
אז אני הולכת להתמאמא קצת. נשיקות ולילה טוב טוב.
להתמאמא….. אדיר. אנחנו חייבות לעשות מופע, בנות. בחיי פנינים. מה פנינים, יהלומי הכתר.
איריס בכלל נשמעת לי אמא to the subject (לעניין:)
איריס מתמאמאת הרבה. נבחר אותה למתמאמאת OF THE YEAR
אין ON HER 🙂
אפרופו שיבושים שקשורים למוזיקה, ראיתי פעם עטיפה של דיסק שבצידה האחורי מופיע :"תנועה ראשונה, תנועה שניה, תנועה שלישית" תרגום קונקרטי לfirst movement וגו'. הכוונה כמובן לפרק ראשון, פרק שני…
ברוכה הבאה ליה. נהדר 'תנועה ראשונה, תנועה שנייה….'. ממש תנועת המושבים. למות!!!
טוב. אותי לא להרוג. זה ארוך יצא. אבל קריאה יש ערך מחייך:
אודיסאוס (OH-diss-EE-לנו או הו-diss-yoos)
. גם לראות את האודיסיאה (הרפתקאות מאויר של אודיסאוס).
. המלך של אי בחוף המערבי של יוון; אחד הגיבורים שלחמו במלחמת טרויה. . על הנסיעה הביתה שלו טרויה, אודיסאוס, ואת shipmates שלו נתקל מספר סכנות.
בשלב מסוים פוצצו הספינה שלהם היה רחוק כמובן, והם נמשכו עד באי מיוער קטן, שם הם מקורקע כלי ונתן חשב להוראות. אודיסאוס הבחין אי גדול בקרבת מקום, שממנו נשמע קול של עזים פועות. זה היה מעודד הבטן שלו נהמה, והוא מפורט מפלגה צופיות והוביל אותה אל החוף המרוחק . הוא היה אחד Cyclopes, נפחים ענק שבנה אולימפוס עבור האלים. זה היה קיקלופ מסוים בשם הוא ושכניו חיו כמו נזירים עם עדריהם. Polyphemus. אם היוונים היו המומים, Polyphemus הופתע לטובה. עבור כאן לפני אותו ליד האח שלו היה תענוג כי היה יפה להשתנות התזונה שלו.
טיפול לגלגל סלע אל תוך פיו של המערה – אבן ענקית כך שגם צוות מלא של גיבורים לא יכול לעורר אותו – הוא מיד חטף את הקרוב ביותר של שני הגברים של אודיסאוס, היכה את המוח שלהם על הרצפה והטילה אותם לתוך פיו. . אז עם גיהוק הוא מכורבל בפינה נסחפה בשמחה לישון. . אודיסאוס טבעי היה את נפשו מרוב דאגה. מה הוא הוביל את אנשיו אל?
לא היה שום דבר על זה, אם כי, אלא לחכות את הלילה בטרור, על הסלע חסם את הדלת. בבוקר קיקלופ גילגל את אבן מסיבי הצידה, קרא יחד העזים שלו להוציא אותם, כמה למרעה ואחרים העט בחצר. ואז הוא חתם את הכניסה שוב. באותו לילה הוא היה היוונים יותר לארוחת ערב.
נואשת, אודיסאוס, הגה תוכנית. ראשית, הוא הציע את היין קיקלופ. זה היה יין חזק במיוחד, אשר הוא ואנשיו הביאו לחוף בעורות. . היוונים נוהגים מים מעורב עם היין שלהם לדלל את כוחו. אבל קיקלופ יין מעולם לא היה שיכור לפני, מדולל או לא, והוא ניגש ישר אל ראשו. לפני שהוא conked החוצה, הוא שאל אודיסאוס את שמו.
" "אף אחד", ענה הגיבור.
"ובכן, מר איש, אני אוהב אותך," אמר קיקלופ מנומנם. " "למעשה, אני אוהב אותך כל כך כי אני הולך לעשות לך טובה. אני אוכל אותך לאחרונה.
"במילים אלה מעודדים הוא נפל בשינה עמוקה. אודיסאוס קפץ את הגברים לעבודה שלו. הכניסו נקודת חדות על קצה מוט קשוח ואת זה באש. ואז, בתנופה אדירה" הו ", הם נגח אותו לתוך העין קיקלופ ".
. בשנת Polyphemus ייסורים על גישש בעיוורון עבור מעניו, אבל היוונים חמק לו כל הלילה. " "עזרה, בוא מהר!" הוא צעק בשלב מסוים, ואת Cyclopes עמיתיו הגיעו בריצה.
""מה קרה?" הם קראו בפתח המערה.
". "אני עיוור ולא בייסורים," שאג Polyphemus.
" "מי אשם בזה?" . הם צעקו בחזרה.
"אף אחד," אמר Polyphemus.
." "ובכן, במקרה זה", השיב Cyclopes כפי שהם עזבו, "יש לך הרבה אומץ להפריע לנו."
בבוקר, כרגיל, Polyphemus קרא הצאן יחד שלו וגילגל את הסלע הצידה כדי לאפשר להם לצאת. הוא שתל את עצמו בדלת לבר היוונים 'לברוח.
וכו':)
איזו אודיסיאה בחלל, סיגל.
בלילה אני למעלה ורחוק לשחק את הפסנתר את הקיקלופ. מסכנים האודיסאוס אנשים, שפכו המוחות שלהם ברצפה. פויה.
סיגל ותלמה יקירותי, אכן לא התאפקתי ושבתי אליכן בערב שלי, תודה על הכתרתי כאמ אמ אמא של השנה, יש לי תחושה שבנבני וביתי לא יחתמו על זה בשתי ידיים, (בטח לא בשמונה, ואספי גם בכלל עוד לא יודע לחתום… אבל יודע לכתוב A "בשביל אסף")
אבל אני חייבת להגיד שסיגלי מצחיקה אותי מימים ימימה, זה ידוע, אבל תלמה, את, זה חדש לי. מצחיקה מצחיקה שאפשר למות. בחיי. אני לא חושבת שהיה פוסט שצחקתי בו כל כך הרבה ולאורך כמה ימים. אתן פשוט גדולות. וסיגלי, הסיפור שהבאת, שרק להקליד אותי הייתי צריכה כמה שעות נטולות ילדים ברקע… לא הצלחתי לעקוב אחריו בלי המקור האנגלי! (האנגלי המקור, כמובן.) נשיקות ויום מעולה. אה. ועוד אחד לסיגל. אני מה זה מקווה שהייתה לך התחלה טובה בעבודה. חושבת עלייך הרבה.
התחלה מצויינת יקירתי, הלך לי המנוע ברכב ואני תקועה בבית, מספרת לעצמי שהתחלתי, וכל יום מחיבת את עצמי לעשות עבודה בת טלפון אחד, כך שעובדת כבר יומיים שלושה, חמש דקות ביום בממוצע. ועוד דאגתי שאסבול מחוסר פנאי:)
אויש. סיגלי. לאן? לאן הוא הלך? אני שנאת מנועים שמחליטים לקום וללכת.(זה יותר גרוע מגברים שמחליטים לעשות את זה.) נו, לפחות את לא מקולקלת מצב רוח… ואנחנו זוכות בך לעוד כמה ימים… בעיקרון הייתי ממליצה לך להחליף שמן, לתקן ציריות, לשמן את האימובילייזר ולכוון את הארדונג. קרוב לוודאי שזה מה שיגידו לך המוסכניקים. אל תאמיני לא להם ולא לי… נשיקות חמדתי.
אהלן סיגלי'נקה ואיריס'קה. כשאני שומעת מוסכים, אני מיד נשכבת. על המנוע.
יש לי שיטה עם המוסכים: אני עושה את עצמי כאילו שאני מבינה על מה אני מדברת. כל השיחה מלאה 'פאקונגים' (מה זה?) ו'פלטינות' ו'משאבת מים' ו'ראש מנוע' ו'צירייה'.
צחוק צחוק. אבל בחיי שהצלתי את האוטו מתיקון מיותר של אלפי שקלים. נשבעת!!! סיפור, בהזדמנות. הקיצר, כשנדמה להם כאילו שאת מבינה משהו, יש רספקט (קצת) ואז פחות עובדים עלייך ואפילו לא תאמינו פה ושם תיקנו לי משהו קטן ולא-רצו-לקחת-כסף. הייאמן? כן וכן.
אני הולכת לאכול ולהתאושש מעמל יומי. יש לי עוד המון מה להשיב למייליכן המקסימים. בהמשך. נשיקות.
אצלי זה פשוט מידי שאני באמת מבינה ולא צריכה 'לעשות את עצמי' (שמקבל משמעות מצחיקה בהקשר הפוסט:) מבינה, כי אני באמת מבינה. המנוע פורק מהרכב, לרכב כעת אין מנוע. הרכב צריך מנוע אחר ולא מוצאים לו מנוע. עד מתי? עד שימצאו. ובינתיים
the car went:)
לעשות את עצמי :)))))))))
איזה יופי סיגלי. איך לא חשבו על זה קודם.
ומה באמת עם הפאקינג מנוע? ומנין מביאים? מה, יש איזו חווה לגידול מנועים או מה??
מאחלת לך שנוע ינוע המנוע, ובמהרה.
טוב, כמובן שגם ליבי ליבי על המנוע שמחכה לגשם בחווה לגידול מנועים, (מה בסוף אצלכם? יש עוד כמה מ"מ גשם, או שכבר לגמרי אביבי?) אבל אני מניחה שסיגלי כבר קצה בקולות הניחומים שאני עושה לה, ורק דענה, בנות, שאם אני אני אתחיל לכתוב סיפורי מכוניות, הפוסט של תלמתנו כבר לא ייפתח לעולם (זה רק אצלי או שגם אצלכן לוקח לו כמה דקות לעלות? או שזאת איזה קונספירציה אמריקאית לבטל את זמני או לאתגר את האימפולסיביות חסרת התקנה שלי? או אולי להשתיק את פיטפוטי?)
טוב, רציתי רק להוסיף, שהיום בדרך מהביה"ס, איתני, שכבר מדבר אנגלית ממש יפה, (אנחנו מעודדים אותם לדבר גם ביניהם אנגלית, כי ברור שזאת המתנה הכי גדולה איתה יחזרו לארץ)אומר לי:
"אף אחד לא אוהב ווילס כמו אני", אז ניחא, הווילס, באמת יותר קל להגיד ווילס מליוויתנים, אבל מאיפה זה ה"כמו אני" הזה? והבנתי אחרי שתי שניות שזה בעצם, no one likes whalles like me
חוץ מזה אסף הרג אותנו אתמול שחיפש את ה"כפכפות" שלו, והתכוון לקבקבי קיץ שקנינו לו באורלנדו.
"כפכפות" בגלל שכפפות הן מצרך יסוד כאן, אם אתה רוצה לחזור עם אצבעות שלמות הבייתה.
נשיקות ושבת שלום בנות, עוד אחזור לקרוא אם הוספתן בדיחות.
אללי! יצא לי מהבית ספר. איזה פאדיחה.
איריסי, קודם כל: שום אללי על 'הבית ספר'. יש גישה הטוענת שמכיוון שזה צירוף שיוצר יחידה אחת, מושג אחד, וזו לא סמיכות של שייכות כמו נניח 'שמלת האשה', זה לגיטימי לומר 'הבית ספר'. אני מעדיפה 'בית הספר', אבל מבינה גם את ההיגיון של המתירים את 'הבית ספר'. מעניין מה אומרת האקדמיה ללשון. אנסה לברר לנו. לאחרונה הם מתירים כל מיני דברים מוזרים שפעם היו 'ייהרג ובל יעבור'. וכרגיל, הולכים לקיצוניות השנייה.
עוד מעט הם גם יתירו 'הבֵּצפר' – יש כבר בי"ס לפרסום בשם זה בת"א וגם להקת מטאל ישראלית מצליחה בעולם – 'בצפר'.
חוצמזה, אני מגניבה תגובה לפוסט החסום שלך (מתי תפתחי לתגובות?:)נעמי מתוקה כל כך ואיזה מבט פקחי יש לה.
ובטעויות של הילדים יש הרבה היגיון (כבר אמרתי).
שבת שלום.
וכן, גם לי לפעמים לוקח דקות ארוכות להיכנס לבננות. הקונספירציה היא כנראה קו-פרודוקציה ישראלית-אמריקאית 🙂
בטח שלא נפתח, אנחנו מעמיסות את כל התגובות שלנו עלייך תלמה, ואיריס שלנו נועלת את הפוסט שלה בשביל שיפתח לה מהר. הא איריס, עליתי עלייך או מה? (אל תבהלי יקירתי אני משקל נוצה אני).
והייתי מוסיפה
in all toungue of request
open your locks darling I want to react at you
(וזו לא הטרדה כי בעברית זה אומר :בכל לשון של בקשה פתחי את הבלוג הנעול יקירה אני רוצה להגיב אצלך:)
וזהו.
בעצם נזכרתי מהכפכפות בחברה שהיתה לי, שפעם השארתי לה מכתב שנכונה לה הפתעה בתא הכפפות. ההפתעה הראשית נכונה לי, כיוון שגיליתי שהיא לא גילתה את ההפתעה, כי לטענתה אין לה כפפות ובטח ובטח שאין לה תא עבור שכאלה.
BE MY GUEST
זהירות:)
you let him be your guest
He takes over your guest house
המצאתי מקבילה אמריקאית למשפט:
נותנים לו אצבע הוא רוצה את כל היד.
spare me a little room
:))
סיגלי ותלמה, שתהיו לי בריאות, אתן מה זה מצחיקות אותי. שיעלה לי מהר…? הדבר היחידי שעולה לי מהר זה העצבים… והחום. אבל עכשיו קר פה, אז אני רגועה. ויאללה, בחיי שבקרוב פותחת… (נשמע גס!)
וגיליתי למה התאהבתי בכן. אני פשוט מתאהבת במי שמצחיק אותי. בחיי. זאת יכולת נדירה, להצחיק.
אה. ןנעמיקי, לא רק פקחית וחכמה, אלא שכעבור עשר שנים נהייתה גם פצצה. אנחנו קוראים לה נעמי קמבל. אם תרשה לי תמונות בקרוב.
It is not a bussiness like that
שתיכן כאלה עירניות ואני סמרטוט סחוט
ואת טיפת הרום האחרונה תלמה מבקשת ממני שאשאיר לה.
ולגבי נעמי- אליה- כהן -קמבל מה יהיה אם היא תתחתן עם ירון- צבעי -קשת- סמית?
יודעת כמה עולה אות בהזמנה לחתונה?
בזמן שאני ישנה אתן מוזמנות לחשב ולהחליט על שמות, אני אתן לכן טיפ קטן שאפשר לקנות אותיות אהו"י בחצי מחיר אז שווה.
ליל מנוחה והמון נשיקות ישנוניות ממני אליכן.
אוי. סיגל תהיי לי בריאה. את פשוט הורגת אותי. אני כל הזמן אומרת למוש, (הוא קורא לעצמו משה כהן אליה, כמחווה כלפי אשתו הא פמיניסטית) שעשיתי לו ת'טובה של החיים שנתתי לו את האליה שלי, אחרת מה הוא היה? משה כהן.!!! צאי ובדקי כמה משה כהן יש רק בטבעון!!! אני לא מדברת על חיפה…. והוא תמיד מחזיר לי, ומה יקרה עם נעמי כהן אליה תתחתן עם אמיר אודם אדר, שזה ילד אמיתי שאנחנו מכירים, אז אני תמיד עונה לו, בלי חישובים ובלי בטיח, שנעמי תחזור להיות נעמי אליה, רק נעמי אליה, תאמיני לי שככה יצא לה הכי טוב. שתוותר על השם של אבא שלה ועל השם של בעלה ותיקח את השם של אמא שלה, גם יפה וגם מקורי. לא ככה? וגם פמיניסטי.
אוי אירוסית, הצחקת אותי עם המשה כהן….
יעלה נשמה. יאללה. השתלטנו לתלמה על הבלוג. ממחר אני אפתח לתגובות אצלי. בחיי לא נעים. יש לנו זוג חברים כזה, שתמיד אחרי הארוחה נשארים עוד שעתיים אחרי… אנחנו מנקרים ועייפים מתים מכל האירוח וזה… ואלה נשארים. נשבעת לך שעכשיו אני מרגישה כמוהם…
חחחחח. סורי תלמה, גם אני מתנצלת, מקשקשות לך כאן בלילות.
האירוח, עליי.
ואיך אתן לוקחות את התה שלכן?
יענו:
?how do you take your tea
נעמי אליה כהן קמבל אדר אודם? לגמרי. מקורי ברמות על איריס.
ואת התה תלמה יקרה, אני אקח בשקיות קרטון בבקשה, ניילון לא הולך טוב עם quality of neighbourhood.(או איך שכותבים את זה שישמע כמו סביבה איכותית של מתנחלים שותי תה בגבולות הקווים הירוקים)
איריס, תובא תמונת נעמי אליה כהן קמבל
AND IT'S BEUTIFUL ONE HOUR BEFORE
(ויפה שעה אחת קודם).
סיגל, אני שולחת לך תה בשקיות קרטון מתאדה מאליו.
ולגבי הרום שהזכרת קודם-קודם, אני מעדיפה וודקה.
זה כנראה מהגֵנים הטאטאריים-קוזאקיים שלי (נו, אלה מהפוגרומים).
ו- GOOD WEEK
אני הזכרתי רום? מי אמרה לי ספיר מי א רום מי?
אני אפילו לא הצעתי תה.
אצלי זה וודקה סטרייטית אבסולוטית לגמרי לחלוטין.
הולך? (קצת קשה ללכת איתה אבל בטוח לא טוב לנהוג).
ואפרופו מנוע. סוף טוב חצי טוב, כי נמצא מנוע והרכב בקרוב יהיה בריא רק ש…פתאום אני זאת שנהייתה חולה עם כאבי ראש וחום שעושים אותי פסיכית. (אתמול הבת שלי שאלה איפה הגרביים הפרחוניות שלה ועניתי שבפריזר כשהתכוונתי למכונת הכביסה, ואז אמרתי לה כבי את המיקרוגל כשהתכוונתי לטלויזיה). אז במקרה הזה המוסכניקים שלי הם ילדיי,בתי מורחת לי את האצבע שלה על הגבות עד שנהיית לי שפשפת והבן שלי מלטף לי את הרגל ושואל כל רגע: אמא את בסדר? ונראה לי שקמתי היום קצת יותר בריאה אבל רק חצי.(אגב לא מדובר בזאטוטים כמו שזה נשמע אבל גם בגיל 15 ו12 מלחיץ להם לראות נפיל נופל:).
שתהיי לי בריאה, סיגלונת. באמת.
ואם ככה את מצליחה להתקיל אותי, כשאת עם חום וכאב ראש, אין עלייך. .none on
you
nun או none
תבחרי.
בהתקלה, אני מתכוונת לעניין ה-רום. אז כן, בהחלט יותר עדיף וודקה. (אפשר רצינות לרגע?: יודעת מה מקור המילה 'וודקה'?).
אבסולוטית לגמרי. אפשר גם עם מיץ תפוזים. ומיץ רימונים יותר טוב.
ואם הילדים שלך מטפלים בך ככה, הצליח לך איתם טפו, טפו. חמו-ד-ים!!!
ובהצלחה גם עם האין/יש מנוע :))
אוי סיגלי חמדתי. תהיי בריאה נשמה.גם אני באה ללטף לך ת'רגל. בחיי. אבל את יודעת מה טוב בידיעה שאתה חולה? שזה אומר שפעם היית בריא.
ומצטערת בנות, אני ילדה מה זה טובה. לא שותה. לא מעשנת. אז כשנחזור לארץ תעשו לי education series (סדרת חינוך… טוב, לא בטוח שהספלינג שלי נכון. אתן מאתגרות את האנגלית שלי)
שבוע טוב לכן ונשיקות אלף.
אה. אפרופו אהבה. אתמול אני שואלת את אספי "מי אוהב אותך?" אז הוא עונה לי:"אמא" ואני שואלת, "וכמה אמא אוהבת אותך?" ואני מצפה שיענה לי "מיליון ת'לפים" כמו שחינכתי אותו, אבל הוא עונה לי "3" ואני, "מה שלוש? מה שלוש? מאיפה בא השלוש הזה?" והוא מתגלגל מצחוק, ופתאום הבנתי שהוא מה זה מדייק. באמת אני אוהבת אותו שלוש שנים בדיוק.
ושוב בריאות סיגלי. בריאות. חושבת עלייך מחשבות בריאות וטובות, זה חייב לעזור.
אם הבחירה היא בין nun ל none
אז הנזירה עלי כמובן.
וגם האנרגיות הטובות שלכן עזרו
וגם האקמול.
ולא קרו לי דברים טובים או מצחיקים היום.
אבל גם לא רעים או עצובים.
אז אני מאוזנת ומשעממת…לעת עתה.
ואירייייייס
אם לא תפתחי את השערים שלך שם
אני אגרור להנה את הפנינים.
וחוץ מזה למען הגילוי הנאות, ובהשראת הנזירה שעלי, יש לי וידוי מצמרר:a wooly confesion
הקוסמטיקאית שלי אמרה עלי מאחורי גבי, שרואים עלי שאני בחורה שאוהבת במה.
אז לאט לאט אני משתלטתתתת כאן על הפוסט
ושלא תגידו שלא הזהרתי:)
סיגלי מתוקה. מבטיחה לפתוח בקרוב. אני פשוט מרגישה קצת חלשה בתקופה הזאת, גם מבחינת פגיעות וגם מבחינת ריכוז. ומתאימה לי לאללה דממת הרוע. באמת מרגישה שזה עושה לי הכי טוב כרגע, ואני בטוחה שתסכימי איתי שטוב זה טוב. נשיקות מותק, וגם לך תלמתי, מארחת בחסד.
הסכמה מלאה אבל אני אנדנד לך בלי קשר. זה לא בשביל ללחוץ, אלא כדרך עקיפה להגיד לך שאוהבת את מה שאת כותבת.
נשיקות לשתיכן ואני הולכת להתמוטט קצת, כי לא באמת הבראתי אבסולוטית לחלוטין ולגמרי אלא ככה ככה כלומר so so:)
שולחת לשתיכן איחולי החלמה, התחזקות, התאוששות, בקיצור: כיסוי מחדש (RECOVER)
היום הרמתי כוס וודקה אבסולוטית-מנדרין לכבודכן (איריס מוזמנת לסדרת קלקול).
שאלתי מנין בא השם 'וודקה'. לא עניתן. אז אני עונה: וודקה=מים קטנים (בשפות סלביות). לא צחוק.
הספקתי לראות את 'סרט לבן'. פירוט? בפעם אחרת.
בינתיים, לילה טוב ועוד כוסית מים קטנים להחלמתכן וכיסויכן מחדש. :))
וחיבוק.
תודה תלמתי וסיגליתי. אוהבת מאד את ה"כיסוי מחדש", אתן יודעות, זה יכול להיות מילת סלנג חדשה (לתעד! לתעד! זה הומצא ע"י תלמה פרויד. כל הזכויות שמורות) להתכסות במשמעות של להתאושש. מקווה שאתן יורדות לסוף דעתי… זאת אומרת, אפשר לדמיין שיחה כזאת:
"מה קורה??"
"ככה. לא משהו.חבר שלי עזב אותי."
"יאללה אחותי. תתכסי תתכסי. יש עוד אלף כמוהו."
טוב, בכל מקרה, מים אני מאד אוהבת,ואם הם לא מגלומאנים או כבדים, אז בטוח.(אפילו הקדשתי לבעלי שיחיה שיר בשם הזה, סיגל בטח זוכרת.)
ובכל זאת מחכה לסדרת קלקול בעברית תקנית.
נשיקות נשיקות ולילה טוב לכן. אתן בטח כבר ישנות.
ברור שלא מים כבדים או מגלומאניים, איריסתי.
מים קטנים. מים'קה. עם מיץ רימונים כבר אמרנו?
התכסית כבר? :))
יומטובטוב.
ותודה על הדו-שיח המצחיק ששלחת ("תתכסי, תתכסי…")
:)))
אתמול חרשו בשדה אצל גיסי ונחשי מה מצאו ?
נחש " תלום קשקשים " (כן יש כזה עכשיו הם מגדלים אותו) ואיך קוראים לזוגתו ?
אתה רואה, כנראה שהנחש התלום שלך העיף לי את התגובה טרום זמנה.
שאנחש? "לא נחש ביהודה ולא קסם בישראל", למדונו אבותינו.
אבל הניחוש הנחוש שלי ששמה…. תלומה. נא לא להשמיט אותיות.
בוקר טוב, ידידי. בחיי שהצחקתם אותי על הבוקר שלי.
תלמתי, אני מכתירה את הפוסט הזה כפוסט האהוב עלי. אני חושבת שסך כל הפעמים שנכנסתי אליו שווה לסך כל הפעמים שניסו להשכין שלום במזרח התיכון.
נשיקות ויום טוב…
איריסונת, אם סך כל הפעמים שנכנסת לאכסניה שבַּזה (לדעתי, אכסניית נוער לפי מסיבת הפיג'מות שלנו), שווה לסך הפעמים שניסו להשכין שלום במזה"ת, הרי שבשבוע וחצי שחלפו לא אכלת, לא ישנת, לא כתבת ועוד כמה 'לא'-יִם. אבל גרוע מכל: לא התמאמאמאמאמת.ואותך ליצחק קדמן. מה זה ההזנחה הזו? עם כל רגשותיי החמים אלייך, טובת הטף מעל הכל, איריס. הרי כשאפגוש את אספי ונעמי'לה כאן, אצטרך להביט להם בעיניים. אמא'לה בבקשה להתמאמא ללא התמהמהות ויותר מוקדם יותר טוב sooner the better
אויש. תלמה את מצחיקה אותי. אז הנה. שחס וחלילה לא יוגשו נגדי קובלנות על התמאמאות מתחת למותר בחוק, אני הולכת להתמאמא ולהתבאבא ולהתאסף ולהתאיתן ולהתנעם ולהתארייר (אוריה?)מ ע כ ש י ו!!!
אבל בבקשה אל תפסיקי להתלמלם (איך אפשר להטות את הפועל תלמה?!?)ולכתוב. את מ צ ח י ק ה!
כשאת תפסיקי להתארס, איריס, אני אפסיק להתלמלם.
היה מנוע?
גששים ב', פרק י"א, פסוק ח'.
עכשיו אתה מדבר!!!
now you're talking
!!!
היה מנוע? כן, כל עוד לא הוכח אחרת. עכשיו המנוע של סיגל צומח בחוות המנועים.
מתי הוא יהיה מוכן לאכילה?
אין לי מושג ירוק :))
מנוע מלהגיב.
גם מנועי מנוע מלהגיב עדיין, מן מת כזה שאין לו תחליף, ואני שאבדל לחיים ארוכים, כבר התכסיתי מחדש ולא תחת ערמות עפר, טפו טפו (יורקת כי נכנסה לי נוצה מהפוך לפה) ויש לי צרות חדשות כמו a train in my stocking (רכבת בגרביונים)
a baby elephant in my nose (פילפילון=גרגר נזלת יבשה באף של המחלימים מהתקררות), והעבודה בינתיים is a work in the eyes(עבודה בעיניים)
אבל יש לי a lenght wind (אורך רוח),אז הזיזו מחדש (remove) את דאגתכן, התחלת עבודה איננה a thing of what in it (דבר- של מה -בכך). בעוד עשר שנים אני אביט לאחור ואצחק, מה שאשת לוט הייתה מתה לעשות, רק שהיא והמנוע שלי כבר לא בין החיים.
וכך יקרות, נשארנו רק אנו ההולכים בתלם, הרחק מתלום ותלומית, צפע וצפעית, קוברה וקוברית, וגם איגואנה ואיגואן שישארו בזוגיות שלהם באיזה חור.
שיהיה לכולנו, בוקר טוב, צהרים טובים, ליל מנוחה, סוף שבוע טוב, שנה טובה, פסח שמח, אביב נעים, חורף מצויין, חלומות פז (רשאיות להתחבר למה שמתאים, הן הכל כאן בעת אחת).
סיגלי סיגלי… איך פיספסתי את התגובה הזאת?
אבל את הפיל אני לא באה להוציא. אפילו שאני אוהבת אותך.
סיגלי, אולי תקחי את המנוע מה-train שב-stockings ?
ואני רואה שנהיה לנו כאן גן נחשים: צפע וצפעית, קוברה וקוברית, תלום ותלומית. הכל מאבנר. הכניס נחש אחד ותראי מה נהיה.
ואיפה הוא מסתתר עכשיו? האבנר.
מנוע מלהגיב, מאיזו שנה? נפח מנוע?
לא משומש , 10000 SEE SEE
+הנאה קדמית.
אם תכניסי את זה אני לא אגמור
מתמצא גם ב 4X4 וחמש על 4
ולמרות שלא נוהג, יש לי דיפלומה, מכונאי מדופלם בעברי וזה בנוסף לתאר בחלומות מהאקדמיה לחשך !
ראי הוזהרת 🙂
באקדמיה לחושך לא לומדים לנהוג?
המשך תגובות בחסות החושך.
אחרי שהוזהרתי, החקירה תחת אזהרה?
רציתי לעמוד על הדימיון בין שתי השפות אבל הוא לא היה מודרך אלא כבוש ( מידרכה , כביש:-)
וזה היה מאד מבלבל ש HE זה הוא ו WHO זה מי ו ME זה אני בכלל (קונילמל)
נ. ב. מבחינה לשונית כשהייתי אומר אני מסתדר באמריקה I GET AROUND היו צוחקות, וששאלתי אפשר לתפוס טרמפ…
גם צחקו כנראה העברית שלי לא משו..
תלמתי, הייתי חייבת שנזכור גם את השיבוש הזה: (בעצם שניים)
1. אתמול אספי שאל אותי "מתי אבא חוזר מראשינטון?" וכמובן התכוון לוושינטון.
2. והכי הרג אותנו, לפני שלושה ימים, אחרי שקנינו לכל אחד כדור, הוא לקח את הכדור של איתן ובא אלינו לספסל, הושיט לנו את הכדור ואמר:
" this is איתן כדור"
מסיבות מובנות, הוא הפך את שם העצם, כאילו יש את s השייכות
זה כל כך מצחיק. אנחנו מתים לדעת אם הוא ישאר עם האנגלית העבריתית הזאת…
עם העברית המאונגלזת…
נשיקות, תלמתי, וחג אביב שמח!
איריס, עשי לי ילד (כזה).
ו'ראשינגטון' זה 'וושינגטון ב RUSH HOUR
אין אין אין עלייך!
וילד אני לא יכולה לעשות לך, תלמתי יקירתי שאני מדיחה אותה לדבר עבירה, אבל נכד אולי. אפשר לסדך את אייר החתיך ההורס שלך לנעמי קמבל שלי… נראה לי יצא שמה ילד שחבל על הטיים.
"אופס הדיאלוגים בשיר שלי במקביל אולם אחר (סרט טוב)לא קל לקפץ מסרט לסרט זה ממש אחרת
אבל אני גם תופרת
קרועים תופרת קרואות
וחי מסקרנות לראות מה סוף הסרט"
———————————–
"מה סופהסרט ומי הבאות"
תבואי לראות
האקדח מת מצחוק "7
———————————-
עבנר
—
נ ב אין ON HER !
"אני מיד נשכבת. על המנוע".
אני כשבודק נכנס מתחת ..
——————————-
טוב בקומה מעלי זה מיועד לך לא לאיריס.
מבין שפרויד בעבודה, גם שטראוס
אז בערב שתלמה תבקר את אבנר.
עם גלדיולות ביד.
בשמחה, האגרטל ממתין , ( הזכרת לי יונתן של יונה וולך )
צו-צו-צו. גלדיולות לא שמים באגרטל. גלדיולות שמים בוואזה. ואזה.
אתה מוזמן להביא את יונתן. אין לי וולך בבית.
אני רץ על הגשר
והילדים אחרי
יונתן
יונתן הם קוראים
קצת דם
רק קצת דם לקינוח
לקינוח הדבש
אני מסכים רק לחור של נעץ
אבל הילדים רוצים
והם ילדים
ואני יונתן
הם כורתים את ראשי
והם כורתים את ראשי בענף
בענף גלדיולה ואוספים את ראשי
בשני ענפי גלדיולה ואורזים
את ראשי בניר מרשרש
יונתן
יונתן הם אומרים
באמת תסלח לנו
לא תארנו לעצמנו שאתה כזה.
(יונה וולך / יונתן)
השיר הולחן לא יודע מי שר )
אבנר, חליאה לאללה. אתה? זה אילן ווירצברג הלחין וההרכב שנקרא "בציר טוב" מבצע.
ככשניפגש אני אשיר לכם.
ניפגש נכון?
חייבים.
בטח שחייבים. ונשיר ביחד (איזה קול את?).
כנראה שגם רביקוביץ' "אהבה" גלדיולות. כמוני.
שטראוס ינגן בגיטרה. יהיה דיסקו.
ואיריס'קה (יעל לא מרשה?:),
דוז פואה על התשובה.
תיקון טעות: וולך "אהבה" גלדיולות.
ככה זה על הבוקר. מתעוררת לאט.
בוקר טוב שלי יקירתי. הצצתי בפוסט החדש…. תודה לאל שלא אצטרך לחכות יותר עד שזה יעלה…
נשיקות, כבר באה לבקר אותך בפוסט החדש.
מעולם לא השתמשתי בביטוי הזה אבל מוכנה לכתוב אותו על עצמי: "חליאה לאללה" גם עלי, גם אני לא ידעתי שבבציר טוב נכלל השיר יונתן של וולך. איריס באמת? את בטוחה? איך זה שאני זוכרת רק את סקס אחר ומפלצת איילה?
ואם חשבתם שלא ליקטתי פנינה בסדר אז טעיתם. עוד לפני שצחקתי כבר דמיינתי את עצמי נכנסת לכאן.
אתמול (זה היה אתמול? וואוו) בסיום האגדה עם השיר חד גדיא, התחלתי לתרגם לבתי בת ה-15 את הארמית ולאט לאט היא התחילה לשיר את חד גדיא בעברית עד שפתאום שמעתי אותה שרה: גדי אחד, גדי אחד, שקנה אבא בשני סוסים:)
זהו זה, קפצתי לאחל למחייכים ולמחייכות חג שמח.
סיגל, סיגל, ברוכה השבה לאכסניית הנוער. יפה הבציר שהבאת. וגם אני מוכנה להגיד 'חליאה לאללה' בפעם הראשונה בחיי – ולו למען החברותא. שיהיה.
ובעניין 'שני סוסים' (אחלה :))), זה מזכיר לי
שאני חייבת תשובה לאיריס (הלו איריסקה, האם שומעת?) בעניין השידוך של נעמי'קה עם איירצ'יק: לא נותר לנו אלא לסכם כמה גמלים בנדוניה.
ומכיוון שבענייני שידוכים עסקינן, והבאת לנו סיגל מן היקב, אביא אנוכי מן הגורן: נתקלתי בטקסט בו היה כתוב מספר פעמים 'זיווג הארנונה'. בתחילה לא הבנתי מאיזה גורן הכותב הביא את היבול, ולמי זוּוגה הכלה המהוללה ארנונה, אבל אז האירה אלת הזיווגים את עיניי והבנתי שהוא התכוון ל'סיווג הארנונה'.
חג שמח בנות יקרות והמשיכו להצחיקני בלילות (ובימים). התמכרתי.
סחה על החליאה לאללה.ואין, גם אני התמכרתי, רק רואה את ה"לשחק את הפסנתר" בחלון התגובות וישר מקליקה ומזריקה צחוקים, לא משנה שאני עכשיו אחרי הסדר השני, שאלוהים, בחיי שלא יודעת מאיפה להתחיל לספר לכן עליו… אתן באמת לא מבינות מה הלך שם.אבל רק מלחשוב על כאב הבטן של מחר בא לי להתנצר. ובחייאת שאני עייפה. אבל אין עליכן, צוות הוואי בידור בננות. אשכרה. תלמה עם הזיווג והגמלים, סיגל עם הפנינים והסוסים. אה, וסיגלי. את חייבת להיכנס לפוסט של ריקי על עידית הראל, אין, שמה עשיתי במכנסיים מרוב צחוק. אבל האמת שיכול להיות שזה לא יצחיק אותך… אולי צריך לקרוא את זה און ליין, לא ככה תלמה?
ככה זה סיגלי. אשמתך שלא באת לבקר אותנו שבוע!
אבל הכי אוהבים אותך.
וחותמת על יונתן. אני בכלל חושבת שזה היה תקליט שכולו יונה וולך. היו שם ימבה פנינים.
ומעכשיו תתאמנו, (תתאמנה?)כמו שאומרים. סחה. ימבה. חליאה לאללה ואשכרה צחוקים.
היו לי חברות שאמרו חליאה בניילון, כך או כך אני לא מבינה מה זה חליאה אז מבחינתי כל חליאה נשמעת בסדר בתנאי שזו לא קללה או משהו.
מזכיר לי שאמי בעבודתה כמורה בדור אחר, שמעה שמישהי אומרת על אחת המורות (שאימי לא אהבה בגלל סיפור ארוך) שהיא כוסית ואמא שלי החרתה אחריה "נכון, בדיוק, מגיע לה, מגיע לה". (הייתה בטוחה שזו קללה כמובן:)
ואצל ריקי, כמובן שרצתי לבקר ויצאתי… נשמה:)
I am a soul באנגלית, נשמע קצת spooky לא?
חליאה בניילון? מה פתאום. לא טוב ל- QUALITY OF ENVIROENMENT
חליאה רק בנייר, בבקשה. ממוחזר ומרשרש.
ואת בהחלט GOOD SOUL
מאחלת לך GLAD HOLIDAY
:))
רק עכשיו נזכרתי:
כשהייתי מורה בראשית שנות ה-60 אמר לי פעם תלמיד שביאליק נולד באודיסאוס.
תלמיד אחר פירש את השיר "צנח לו זלזל": צנחו שני מתים מן העץ.
יפה שביאליק נולד באודיסאוס 🙂 זה מזכיר לי שפעם ערכתי ראיון שכתֶבת ערכה עם גרשון שקד ז"ל. לכל אורך הראיון היא הזכירה 'אתיקה' מספר פעמים בהקשר לאודיסאוס וכמובן התכוונה ל'איתקה'. תיקנתי ל'איתקה' ושאלתי את עצמי מה היה אומר שקד לולא תוקנה הפאדיחה.
נו תלמה, לא הגיע הזמן להקפיץ אותך לבננות עם איזו פנינה?
נראה לי שכן כי נעלמת לי.
אז מעשה בפנינה שקוראים לה הבן שלי, שהגיע הביתה בעיניים נוצצות וסיפר לי שמאוד עזר לו שלימדתי אותו אתמול למבחן בחשבון, והכל היה לו קל חוץ מבעית הבנה קלה באחת השאלות. הבעיה נבעה כמובן מכך שלמדנו על קוטר במעגל ובמבחן היה כתוב לחשב קטרים, והוא שבר את הראש מה קרה שאמא שלו לא לימדה אותו על שום כתר, אלא רק על קשת, מיתר, קוטר ורדיוס ופתאום הוא הבין שזה רבים של קוטר, ועוד אני שוברת את הראש שלי אם הרבים של קוטר איננו קוטרים שכן הרבים של חוטר הוא חוטרים (נכון?) והוא קופץ לי עם הסיבה לבעיה ואומר: תביני אמא שזו לא אשמתי כי המורה עשתה שגיאת כתיב, וכתבה קטרים בקוף בעוד שכותר וכתרים זה בכף. לבני יש בעית קשב ורכוז ולכן הלימוד איתו נעשה בעל פה, ולרגע לא חשבתי שאין לו תמונה בראש של המילה קוטר, כשהוא אמר את זה אני חשבתי לעצמי שיש לי את הבן עם הבעיה הכי חמודה בעולם ושאני לעולם לא אתן לו ריטאלין ולא אפסיד את השגיאות המתוקות האלה.
ואז הוא הלך לשחק בסוני שלו ואני חזרתי לענייניי, ופתאום קראתי לו אלי, ופתאום רק נישקתי וחיבקתי אותו כאילו שרק אתמול הוא נולד ואמרתי לו אני אוהבת אותך חזק חזק חזק ואתה מלך שלי. והוא הביט בי ואמר: אמא את אמא מה זה לא צפויה.
ואז נזכרתי איך שבגיל ארבעים חגגתי עם חברים במסעדה והקפצתי המון טקילות, והיו שם כמה ילדים בגיל של הבן הבכור שלי שנהנו להציץ לשולחן שלנו ובקשו להצטלם איתנו, ואז ילד אחד שאל אותי איזה גיל אני חוגגת, ואחר כך אמר: וואוו, את יותר מבוגרת מאמא שלי והרבה יותר צעירה. במה אני יותר צעירה מאמא שלך, שאלתי בטווסותי הידועה, והוא ענה: את צוחקת, את שמחה, את מבלה, לאמא שלי אין חיים. אז… ואני שמחה שהבן שלי הכתיר אותי כאמא לא צפויה ואפילו יש ילדים באיזה מקום שחושבים שיש לי חיים.
גדול, מתוקתי. ואם אנחנו כבר כאן, גם אני רציתי להכנס לתלמתנו כדי להוסיף פנינה. החבר של אוריה (ישראלי כמונו, שנה בארה"ב)ואוריה, התחילו לדבר בשולחן על גילאי הילדים בכיתה. מפה לשם, אומר תומר, החבר: "מה, ג'ק ממש גדול. הוא כבר מסתובב לשתיים עשרה…" והכוונה הייתה שג'ק turn to..
מקווה שהסברתי את עצמי, בכל מקרה זה היה כל כך מצחיק.
יאללה, נשמות. נשיקות ואור, ושיהיה לכן שבוע נפלא.
צדיקות שלי, מתוקות שלי, כמה שמחתי לשמוע מכן על הבוקר שלי.
סיגלקה, הפעם התרגשתי עד מאוד מאוד מאוד!! אפילו יותר ממצחיק, המייל שלך מרגש והמיס אותי עד כדי שלולית. מכיוון שהוא שווה התייחסות יותר מאשר על חצי רגל – זה הבוקר שלי, יו נו, ואני בהתכוננות לעבודה – אכתוב מקוותני הלילה. או מקסימום מחר.
ואיריסקה, אפשר לצרף את הבן שלך על ההברקות לצוות ההווי ובידור שלנו עם התרגומים המצחיקים האלה. ברור לי איך צמח הביטוי שלו. כזכור (?) זה היה לחם חוקי כשחייתי ועבדתי בחו"ל. וכבר אמרתי, שהמציאות תמיד מנצחת כל דמיון.
נעלמתי קצת, נכון, אבל קוראת, עוקבת. החיים בוורוד יפים, איריסקה, אבל אני אהבתי יותר את החיים שלך בטורקיז 🙂 שהוא נפלא עלייך!
אז עוד אשוב. אני כ"כ טרודה ועסוקה ומתוזזה, אבל מתגעגעגעגת יפותיי איריסקה וסיגלקה. ואשוב בכוחות מחודשים. שמחה שאתן איתי. נשיקות.
תלמתי יקירתי, סיגלי חמדתי. תאמינו לי, געגוע. בחיי. אני כבר מתגעגעת לימים העליזים של הפוסט הזה. זה אפשרי? אפשר להתגעגע למשהו שקרה אך לפני חודשים ספורים?
או שאני פשוט מתגעגעת חסרת תקנה.
והוא שאמרתי, הפוסט הזה הוא פוסט מכונן. בטח של החברות שנרקמה בין הריבועים הירוקים.
נשיקות רבות ואהבה.
(ואגב, כל פעם שאני שולפת את החולצה התורכיזית, אני זוכרת את המחמאה שלך, ומתנפחת. היא בסוף עוד לא תעלה עלי…)
סיגלקה, בעניין 'קוטר'. המורה צדקה (גם זה קורה…).
קׁטֶר – קְטָרִים כמו כּׁתל – כְּתָלִים. הטעם זז מן ההברה הראשונה לאחרונה – ברבים – והחולם מתקצר לשווא. זה היה רגע של עברית.
מעבר לזה, כבר אמרתי, שמה שכתבת מרגש מאוד ואניח לדבר לדבר בעד עצמו. את הרי מבינה. אין צורך להכביר מילים.
שיהיה יום נהדר. המשיכי להפציע 🙂
בנות יקרות לי ומנעימות יותר מוופלים של מנעמים, (או שמא נאמר יפיפיות יותר מאפיפיות שאף אחד לא יבין?:), הפוסט הזה הוא החיוך הוירטואלי שלי בכמה חודשים האחרונים, ועכשיו אחרי תגלית מרעישה, כזו שבסימני היא דרך תהיה פתק שכתוב בו כך: לכו לפוסט "איפה אני כותב" של אמיר אור ותקראו את התגובה האחרונה שכתבתי ותראו שאני בדרך להציע לכן נישואין…לתלמה כי נתת לי שיעור בניקוד, ולך איריס כי את מרגישה לי כמו החתיכה החסרה (the missing chick :))))
וזה כיף לי לשמוע שאני מרגשת במיוחד כשלא צריך להכביר מילים כי אז אני יודעת בלב.
וזה נפלא לשמוע איך אוריה מסובב לו שנים, הלוואי עלי, הייתי מסובבת כלפי מטה מתאים לי לחזור לשנתיים… ואז הייתי מזמינה אתכן איתי לאמבטיה, שכן בגיל העכשוי זה עלול להשמע שידול לאורגיה ואז אתן כבר לא תחשבו יותר שאני נחמדה:)
"בסמני דרך היא (התגלית המרעישה) תהיה פתק שבו כתוב" (גם בצורה המתוקנת של המשפט לא הכי ברור שעברתי לשחק איתכן סימני דרך והקראתי לכן פתק), אז לפחות חזרתי לכתוב אותו יותר תחבירי.
סיגלקה, מלכת האמבטיה. אני מצטרפת (שנתיים זה הכי אני). מביאה איתי את הברווז.
ואיריסקה, באה?
ברור. אבל תחכו לי קצת? עוד חודשיים… אני מביאה מצופים, אבל כרגע, חייבת חייבת לעוף… (ולא לשחות) כי אחותי מחכה לי.
אוהבת אתכן מאד.
איריסקה, את מביאה מצופים בשביל לצוף על המים ולא לטבוע באמבטיה, או 'מצופים' – ופלות מן השק"ם? הכל יתקבל בברכה, כמובן.
נשיקות ושבת שלום.
זהו סופית! אני נמרחת על המסך בהתלהבות ממך. אצל אמיר כתבתי שהתחלתי לחשוב ונהייתי פרויד מעתה אומר "התחלתי לחשוב ונהייתי תלמה". באמבטיה שלי יש מקום לשמונה אז אפשר כבר לתכנן מסיבת קיץ לקטנטנים…אז…מי מביא ארטיקים ומי מביא וודקה?
והנה איריס כתבת איתי ביחד ופרשת כנפיים תוך כדי ריצה, אם יצליח לך את תהיי ציפור מטוסית ותוכלי להגיע בזמן למסיבה שמתארגנת כאן, את אפילו יכולה להרכיב את אחותך ולהביא אותה איתך, יש מקום, וכבר יש מצופים וברווז.
סיגלקה, הלכתי בעקבות הפנייתך לתגובתך בפוסט של אמיר, והכל מתחבר עם הכל. מדהים. הפאזל הושלם. ומה אני אגיד לך, יש (כמובן :))) אלף סיבות למה להתחתן איתי, אבל בגלל הניקוד, זה הכי מקורי. ואני כבר קונה טבעת. אני תמיד אומרת שעם אישה שתכבס, תתלה, תנקה, תבשל, גם אני הייתי מתחתנת (לא רק הגברים). אבל לא חשבתי שנדונייתי כוללת כל כך הרבה נקודות :))(צירה, סגול, חולם…ועוד)
ועכשיו אני יוצאת מאמבטייתנו לטובת המשך העבודה. קריצה ונשיקות. לאיריסקה אכתוב בנפרד.
כל כך נהניתי מן הדיון המשעשע-רציני שנערך כאן שאני מסתובבת עם חיוך.
תודה.
ברוכה הבאה, רות יקרה, את מוזמנת להשתתף בדיוננו המשעשע-רציני, כהגדרתך הקולעת.
שמחה מאוד לביקורך. שבת שלום.
אוי, תלמתי, עוד רגע יוצא החג עד שהפוסט הזה עולה לי… הייתי חייבת לבוא לבקר ולהוסיף עוד קטע מצחיק. אתמול אספי אמר לאיתן: "תן לי", זה היה איזה צעצוע, כשאיתן לא נתן לו הוא ציווה: "give me" וככה הלוך חזור, גיב מי, תן לי, גיב מי, תן לי, בעברית ובאנגלית, ואחרי שאיתן לא נענה לו הוא קרא בכעס: "איתן! אתה חייב לגיב מי את זה!"
יאללה מתוקתי. יש לך איזה אות חיים מסיגלי? הבחורה נעלמה. gone
סיגלי, שובי אלינו!!!!!!!
איריסקה, תַּתֵלִי את הילד (TELL THE BOY) שהדודה מהרצליה הולכת לחטוף אותו לשבוע ולרשום בעצמה מפיו את המילון החדש של ההיברינגליש (היברו-אנגליש). בסדר, תקבלי תמלוגים.
ולגבי סיגלקה, גם אני מתגעגעגעת, אבל יש לי איזו תחושה שהיא תפציע כאן בקרוב. נו, כמה זמן היא עוד תוכל להתאפק? :))
סיגלקה, מחכים. ואיריסקה שבת שלום וברכה.