ספרות חיפאית חדשה סופר ומשורר

עַכְשָׁו כְּשֶׁאִמָּא מַדְלִיקָה נֵרוֹת שַׁבָּת וְאַבָּא עוֹשֶׂה קִדּוּשׁ יוֹשֵׁב לוֹ בַּבַּיִת יֶלֶד יְהוּדִי מִסְכֵּן וּפָגוּעַ שֶׁהַחַיִּים הֵמֵרוּ לוֹ יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה מְיַלֵּל בְּקוֹל רָם אַךְ לִי לֹא אִכְפַּת לִי טוֹב אֲנִי מְחֻמָּם בַּסּוּדָר הֶחָם מוּל הָאָח הַבּוֹעֶרֶת בִּשְׁעוֹן הַשַּׁבָּת נֶהֱנֶה מֵהַיְּדִיעָה שֶׁהִנֵּה עוֹד מְעַט הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת מָה אִכְפַּת לִי מֵאוֹתוֹ יֶלֶד יְהוּדִי שֶׁיָּמוּת מָה לֹא צִוָּנוּ אֱלֹהִים לַעֲזֹר לָעָנִי וְלַדַּל ...

בֵּין אֲרוּחַת הָעֶרֶב הַשְּׁלֵוָה לִנְגִיעוֹת הַמִּכְחוֹל הָעֲדִינוֹת שֶׁל הַנְּזִירָה עֲטוּיַת הַגְּלִימָה אֲנִי וְאַתְּ יוֹצְאִים לְמַסָּע בְּנַפְשָׁהּ שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת שֹׂבַע.   מְטַיְּלִים בַּנְּקֻדּוֹת הָרְגִישׁוֹת בְּיוֹתֵר, לוֹמְדִים לְהַכִּיר אֶת נְקֻדּוֹת הַדִּמְיוֹן וְהַשֹּׁנִי, מִתְאַהֲבִים אֲהָבוֹת קַלּוֹת וְנִפְרָדִים לְכַמָּה דַּקּוֹת הוֹפְכִים דְּרָכִים לִדְרָכִים עֲקַלְקַלּוֹת וּמְבִינִים   שֶׁהַדֶּרֶךְ לְנֶפֶשׁ הָאָדָם חַיֶּבֶת לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הָאֹכֶל וְדֶרֶךְ הָאָמָּנוּת.  

ראיתי משוררת יפה בחלומי היא נפנפה אלי בשערה השחור פערה פיה כמו זאב טורף ואיימה לטרוף גם אותי להכניס אותי לעולם של פחדים מצוקות ואובדן עולם של סמים אלכוהול טירוף החושים בקראי לאותה משוררת בשם ידעתי שאני נכנס לתוך עצמי עצמי הלא וידויי יותר עצמי השני.