*   הַלַּיְלָה אֲנִי מְצַיֵּן עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לֵילוֹת בִּלְעֲדַיִךְ וְטֶרֶם סִיַּמְתִּי לֹא לוֹמַר אֶת כֹּל שֶׁבִּרְצוֹנִי לוֹמַר לָךְ.   הָאִם אַתְּ בְּדַרְכֵּךְ אֵלַי, עוֹשָׂה יָמִים כַּלֵּילוֹת בִּרְצוֹתֵךְ אֶת הַלֹּא אָמוּר? וְכֵיצָד מַחֲרִישָה אַתְּ אֶת חֲרֹשֶׁת הַדְּמָעוֹת?   הִנֵּה, עוֹד בְּטֶרֶם פְּגַשְׁתִּיךְ, לָמֵד אֲנִי מִמֵּךְ כִּי יָפָה הַשְּׁתִיקָה לַדִּבּוּר, כְּשֵׁם שֶׁיָּפֶה הַגּוּף לַנֶּפֶשׁ הָאוֹהֶבֶת, כְּשֵׁם שֶׁיָּפֶה לַלֵּב הַזְּמָן הָעוֹמֵד מִלֶּכֶת. ...

  *     דַּי לִהְיוֹת זְעָקָה מִתְמַלֶּטֶת מִגָּרוֹן הַמְּצוּקָה, דַּי לְכַפְתֵּר כְּאֵב עַל הַמְּתְפַּקֵּעַ, לֹא לְהַצְנִים חַמְצָן וְלֹא לְהַזְנִיק מִסְדְּרוֹנוֹת הַמְתָּנָה וְלֹא לִפְשׁוֹט שָׁרְווּלֵי רַחֲמִים בִּפְנֵי הַמֶּרְחָב הַפָּתוּחַ.