כשאימך נפטרה היית בן ארבע – עשרה
הרב זעף
ואתה גרבת לה גרביים לבנות
מאז החלפת אינספור אמונות
ולבסוף כשמצאת את האחד
אביך כפר בך
מוטב היה לו לשאת אחרת על פניה
אחריה , לפניה
מה לגוי וליהודיה ?
אתה גורס
ואז לועס
טעם הבגידה
מעורר בך תרדמת
עסיס ניגר על התמונות
קרסוליה של אימך חבויים
מכוסים
לבנים
גרביה חדשות.
מסקרן, אביטל. זה נראה כמו רומן קטן במחזור שירים שלם.
יפה מיוחד
מרומן באתי ואל רומן אשוב.
שבוע טוב!
ממשיך לקרוא בעניין רב.
כואב ואמיתי מאוד!
תודה לכם חנה, איציק וחני, שבוע טוב !
אני מרגיש שאת מצליחה דרך השיר לתת ביטוי עמוק לשאלות שלך ולכאבים, וזה ייחודי ויפה.
חשבתי שאני מתרגמת כאב של אחר , אבל אמרת אז אמרת.
שבוע – טוב.