שירה וּמחשבות עכשיו אני כותבת.
א. הַשֶׁמֶשׁ תִּפְנֶה הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּלוּיָה הַזֹּאת יוֹדַעַת אֶת חֶרְפּוֹתַי פָּחוֹת מֵאֲפֵלַת לֵילוֹת אֲשֶׁר טָבְלָה בַּחֲלוֹמִי. אָנוּ צוֹפוֹת זוֹ בְּזוֹ בְּלִי בּוּשָׁה מֻרְגָּלוֹת בִּצְבִיעוּת הַחִיּוּךְ וּבַוִּתּוּר הַמַּעֲמִיד פָּנִים שֶׁל אֹמֶץ-לֵב. וְרַק בְּצָהֳרֵי תַּמּוּז, אוֹרָהּ אוֹמֵר לִי בְּפָנַי אֶת הָאֱמֶת וַאֲנִי מַשְׁפִּילָה אֶת עֵינַי. אֵין דָּבָר, עוֹד מְעַט, הַשֶּׁמֶשׁ תִּפְנֶה. וְהַלַּיְלָה יַעֲשֶׂה בִּי פְּלָאִים בְּלַטְּפוֹ צַלְּקוֹת חֶרְפָּתִי. ...
קרא עוד »