ארכיון כותב: אביה בן דוד

אני תמיד…

  אני תמיד שותה יין אדום בטמפרטורת החדר עומד על הבר באותה הפינה מצב תודעה   אני תמיד מעשן מרלברו אדום ארוך לובש שחור ממורמר במידה מחכה שתבוא   אני תמיד סובל מתוך אידיאולוגיה מותקף על ידי מחלות של כוח רצון   אני תמיד מגיע בזמן אוהב לנצח מוצא חדווה בתבוסה בכניעה מוסרית   אני תמיד מוטרד על ידי אותם ...

קרא עוד »

'עט, עפרון ורעל' פרק שלישי

עסקי שלי משעממים אותי עד מוות אני מעדיף עסקיהם של אנשים אחרים                                  עד כה ביססתי את מעמדי כאמן מן השורה. למדתי צרפתית כדי להוסיף נופך רומנטי לתמונה הכללית וטרחתי להתעדכן באינפורמציה חיונית. הלכתי לתערוכות, נכחתי בפתיחות של אירועים הנוגעים לספרות וקולנוע, פקדתי תכופות הרצאות הזויות באוניברסיטה כשומע חופשי, רכשתי מנויים חיוניים למגזיני תרבות, לסינמטק ולספריית הוידאו השכונתית, סיפקתי אייטמים ...

קרא עוד »

'עט, עפרון ורעל' פרק שני

לא לעשות דבר הוא הדבר הקשה ביותר בעולם הקשה והאינטלקטואלי ביותר   הברנז"ה המקומית מכילה ברובה טיפוסים חשדניים, אשר חוששים בצדק למקומם. צפוף בצמרת. כל כוכב חדש דוחק הצדה אחד ישן, ומסופרסטאר סלבריטי שכל הזרקורים מופנים אל מיטב מחלצותיו, שפרנסו מעצבים צעירים המוכרים העתקים זולים במחירים שערורייתיים המסבסדים אנשי טלוויזיה המפיקים תוכניות אירוח ופרסומות משמימות שנרכשו מנוכלים ותיקים המפעילים סדנאות ...

קרא עוד »

פרק ראשון מתוך הנובלה 'עט, עפרון ורעל'

אשר לי, המקום החשוב ביותר הוא המקום בו נמצא אני עצמי   שמי הוא ג"ק, אך אני מוכר יותר כווייט. כינוי זה דבק בי בזכות עורי הבהיר. אין אדם מהשכבות הנכונות שאינו מכיר אותי. כשהגעתי אל העיר לפני כארבע שנים הייתי נחוש בדעתי להפוך לתופעה בלתי נסלחת, להיות הדבר הבא והטרנד שמחליף אותו, למתג עצמי כיצירת מופת שאין מבינים את ...

קרא עוד »

עוד שיר

אֲבַזֶּה עַצְמִי לְמַעַנְךֳ אֵצֵא בְּמַסַּע הַכְפָּשָׁה עַצְמִית אֶתְבּוֹסֵס בְּחֻלְשׁוֹתַי אֶהְיֶה לֵאָה בִּדְחִיָּה אַתְמִיד אֶפְרשׁ מֵחַיֵּי תְּבוּנָה אֶתְבַּטֵּל אַדְחִיק כָּל יֵצֶר קִיּוּמִי אֲעַרְעֵר עַל זְכֻיּוֹתַי אֶסְתַּגֵּל לָאָבְדָן הַזְּמַנִּי אֶכְלָא עַצְמִי לְמַעַנְךָ אֶפָּרֵד מֵהֶרְגֵּלִים אֶפְסֹל אוֹקִיעַ אֶכְבּשׁ יְצָרִים אֶהְיֶה הַמַּקְרִיב וְהַקָּרְבָּן הַנִּדּוֹן לַמָּוֶת וְהַתַּלְיָן    

קרא עוד »

מֵהַמָּקוֹם הַנָּמוּךְ בָּעוֹלָם

    אֵין מָקוֹם נָמוּךְ מִזֶּה בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ שָׁקֵט  כָּאן לֹא נוֹהֲגִים לְהַרְבּוֹת בִּדְבָרִים לְכָל הַיּוֹתֵר מְעוֹרְרִים רַחֲמִים מְהַנְהֲנִים זֶה לָזֶה כְּיוֹדְעֵי דָּבָר כֻּלָּם הִגִּיעוּ לְכָאן מֵהַמָּקוֹם הַלֹּא נָכוֹן בַּזְּמַן הַלֹּא נָכוֹן בַּזְּמַן צָפוּף כָּאן הָרֹב טוֹעֶה מִסְתַּבֵּר וְעוֹד רַבִּים מְשַׁחֲרִים לַפֶּתַח אַף אֶחָד לֹא מֵרִים צְעָקָה לֹא מַזִּיל דִּמְעָה לֹא דּוֹפֵק עַל שֻׁלְחָן לֹא מוֹכִיחַ לְכָל הַיּוֹתֵר זָז מְפַנֶּה ...

קרא עוד »

שיר אהבה

הַמִּלִּים אֵינָן  מִתְלַכְּדוֹת עוֹד לִכְדֵי שִׁיר נִשְׁמָטוֹת מִיָּדַי וְאֵין בִּיכָלְתִּי לְתָאֵר אֶת אַהֲבָתִי אַף כִּי רוֹצֶה אֲנִי לִכְתֹּב לְךָ אֶת הַנֵּצַח לָקַחַת אוֹתְךָ דֶּרֶךְ כָּל הָרְקִיעִים לִפְתֹּחַ בְּפָנֶיךָ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם לְלַמֵּד אוֹתְךָ אֶת שְׂפַת הַמַּלְאָכִים לְקַבֵּל אִתְּךָ כְּנָפַיִם לִדְאוֹת דֶּרֶךְ כָּל חֲלוֹמוֹת הָעוֹלָם הָאֵלִים כֻּלָּם יֵרְדוּ אֵלֵינוּ וְאוֹרָם יַאֲפִיל עַל הַשְּׁתִיקָה אַך מָה אִכְפַּת לָהֶם לְאֵלוּ הֵן רַק הָרַע מַעֲצִים ...

קרא עוד »

זנחתי את השירה

גַּם אֲנִי זָנַחְתִּי אֶת הַשִּׁירָה הִמְשַׁכְתִּי הָלְאָה מַעְדִּיף עַל פָּנֶיהָ תַּעֲנוּגוֹת בְּשָׂרִים רִיגּוּשׁ אַקְרָאִי עַל חַיֵּי יִסּוּרִים   חָלַפְתִּי הַלַּיְלָה בֵּין אוֹתָן מִלִּים מֶטָפוֹרוֹת זוֹלוֹת מִלִּים נִרְדָּפוֹת נִגּוּדִים שָׂדוֹת סֶמַנְטִיִּים נִכּוּר לַהֲמוֹנִים   גַּם אֲנִי זָנַחְתִּי אֶת הַשִּׁירָה אֵינִי מַבִּיט עוֹד לְאָחוֹר שֶׁלֹּא אֶרְאֶה אוֹתָהּ מֻוּנַּחַת שָׁם וְאֵין דּוֹרֵשׁ שֶׁלֹּא אֶחֱטָא בְּהִרְהוּרֵי חֲרָטָה   חָלַפְתִּי הַלַּיְלָה בֵּין אוֹתָן מִלִּים בַּחֲשַׁשׁ ...

קרא עוד »

סיפור קצר

  אני לכאורה לא עונה על טייפ קאסט של מתאבד פוטנציאלי. יש לי הכל, אני מבריק, שנון, מקובל בחברה, כל חברה. נשים עוגבות עלי, יש לי קסם אישי לא מבוטל, תואר שני בביולוגיה ימית, פנטהאוז בגן העיר, משרה מכובדת ששכרה בצידה. ממש הצלחה במושגים עירוניים. אבל לא הכל מושלם, אני סובל משעמום כרוני. ככה זה שהכל נמצא בהישג ידך. אחת ...

קרא עוד »

קפה ברזילי

(קָפֶה בַּרְזִלַּי)   אֲנִי מְחַפֵּשׂ אַחַר הַמִּלִּים בַּלֵּילוֹת חֲלָלִים לֹא קוֹנְבֶנְצְיוֹנָלִיים מִטּוֹת זָרִים כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד בִּתְנוּעָה בְּאַלְכּוֹהוֹל מְקוֹמִי דְּרָכִים אֲבֵלוֹת בַּדֶּרֶךְ אֵלֶיךָ כִּלְאַחַר יָד בְּנִבְכֵי נִשְׁמָתִי בֵּין דָּם לְדָם דֶּרֶךְ כָּל אֶרֶץ בְּפֻרְעָנוּת חֲטָּאִים בְּמַה שֶּׁתֹּאמַר הוֹנָאָה עַצְמִית תְּבוּסָה בֵּין הֲרִיסוֹת תַּחְתִּיּוֹת בִּסְבַךְ נְטִישׁוֹת בֵּין הַשְׁפָּלָה יֵצֶר הָרָע לְהַסָּגַת גְּבוּל בִּשְׁנָתִי בִּדְבָרַי הַטְּפֵלִים בַּנְּסִבּוֹת בַּתּוֹצָאוֹת הֲרוֹת הָאָסוֹן אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאביה בן דוד