פרח כחול מרוכז

התלבלב בגינתי פרח אחד,
אני אגיד שהיה כחול מרוכז וקטן.

מתוך אדמה קשה לגידול, יבשה או בוצית,
אדמת בור,
יכלו במשך שבע שנים
להפריע את השממה רק עשבים שוטים:
באו, שתו, נישתו,
וחסל.

קוצים של ממש היו מסולקים בידיו הזריזות של הגנן.

כשהגיע אוסף שתילים רכים יפים ומבטיחים – האדמה ציפתה,
אבל רובם הועברו לגינות אחרות, מבטיחות ויותר דשנות.
הבודדים שנשתלו בגינה, היתה בהם כרוניקה של משהו ידוע מראש.

הוא עצמו לא היה שם יותר,
אבל מידי שנה באותה עונה הוא חוזר אל גינות כל הנשים.
פרח עד.