בננות - בלוגים / / הכטשיטסו מדלג על בוחן בר-אור
שמורת מגדלי הבננות - הבלוג של הדס מטס
  • הדס מטס

    בערך מ-1968, שאז נולדתי, ועד סיום התיכון גדלתי בכפר ציורי וקסום (מילים אחרות ל"חור כמעט הכי נידח ביקום") להלן: השמורה.    יש לי 3 ילדים, ושותף לחיים שהוא גם שותפי בהוצאת הספרים אגס – המתמקדת בספרות נשים. בימים אלו ממש יצא לאור הכחול - ספר ניו זילנדי יפיפה על בחירה בלתי אפשרית של אישה בין אהבת גבר לאהבת ילדיה. לפני כשנה יצא לאור תאונת עבודה – ספר מתח שכתבתי.   העלילה נוגעת ביחסים המורכבים בין ילידי הארץ לעולים מרוסיה ובחיים הבודדים של הרווקות בעיר הגדולה.   הספר  מדגיש את האופן שבו בעידן הדיגיטלי שלנו מקום העבודה משתלט על חיי העובדים.   הרבה מתח, המון הומור.   ממש במקביל להולדת בתי הצעירה יצא לאור  הרומן הראשון שלי - "רבע עוף" המיוחד ב"רבע עוף" הוא גיבורה שמנה. הספר מלווה את רוית, אישה נאה ומצליחה, בהכנות לבר מצווה של בנה, בתוך מציאות אישית כואבת של הנשים השמנות, שרבות מהן חיות בינינו אך מעטים מתייחסים לקיומן.

הכטשיטסו מדלג על בוחן בר-אור

 

חירות המשורר מאפשר לי לדלג בנונשלנטיות על פני כל מיני מקומות, ובעיקר זמנים, שלא כיף להיזכר בהם (לא כל שכן להיות בהם). אז הנה אני מדלגת במקום ובזמן לאי שם במרכז הארץ – ליתר דיוק בגבעתיים – שם שכרנו דירה בתום הקורס: תמי, הכטשיטסו ואני.

עכשיו עוד הקדמונת כי אינן ברירה, והפעם הנושא הוא: בר-אור.

 

בר-אור, או בשמו המלא "בוחן בר-אור", הוא בוחן שעובר כל צועד בבה"ד 1 על מנת לקבל את סיכת המם-מם הנכספת והמוכספת. גם לבנות יש כזה, אבל טיפה יותר קל, וחוצמיזה זה לא שייך לסיפור הזה. בוחן בר-אור כלל בימים ההם את האלמנטים האלה:

 

ריצת אלפיים מטר (בזמן סביר, אני מניחה), כפיפות בטן בדקה (כמה שאתה מספיק), עליות מתח (שין כרגע לא מצליח להיזכר אם זה תלוי במשתנה של זמן או כמות).


לאחר שהצוער כבר נהיה קצין, הוא צריך פעם בשנה, בזמנו החופשי פחות או יותר, כלומר ביום שישי, לנסוע למכון וינגייט ולעבור שוב את בוחן בר-אור, שמעיד עליו שהוא עדיין ראוי לשאת את דרגות הקצונה לתפארת אמא"לה שלו והמדינה.

 

הכטשיטסו, כזכור, הגיע להשלמה בלי לעבור את בוחן בר-אור, ולכן היה משולל סיכה וגם משולל כבוד במידת מה (אבל אל תדאגו לו).

 

* סוף ההקדמה *

 

טוב, אז אחרי שנה שכבר היינו קצינים, נסענו יום אחד לווינגייט לעבור את הבוחן.

אני, רק כדי שלא יגידו שוב שאני עתודאית חננה, גימאתי את הקילומטר היחיד והעלוב שהיה מוקצה לי שם, כפפתי את בטני, והמשכתי הלאה צפונה, הביתה, לשמורה. ביחד עם תמי כמובן, נו מה?

 

הכטשיטסו הלך במועד אחר למבחן.

זו הייתה הפעם הראשונה שהוא נתקל בדברים כאלה.

ריצת אלפיים מטר? – בקושי מאתיים הוא שרד בהתנשפות.

כפיפות בטן בדקה? – אולי שלוש וחצי.

עליות מתח? – "צכחו מזה.

שורה תחתונה: לא עובר.

 

טוב, חיכה שבוע, התאמן

(אחרי כל אימון דפק ארוחת מלכים אנרגטית בחדר אוכל קצינים זוטרים)

הלך עוד פעם

שוב לא עבר.

 

חיכה שבועיים

התאמן

הלך עוד פעם

לא עבר.

 

חיכה חודש

כבר לא התאמן

לא עבר.

 

זהו, כמה ניסיונות אתם חושבים שצה"ל מנפק?

לא עבר – אז לא עבר.

 

ומה עושים עם קצין שלא עבר יותר משלוש פעמים?

 

כן כן, הוא נידון לקורס.

 

ועל כך – בפעם הבאה.

 

 

4 תגובות

  1. מירי פליישר

    אבל הוא כן קיבל סיכת מ"מ בסוף הקורס?
    חמוד הבחור. מי התחתנה איתו בסוף?
    המתח חוגג

    • עד כמה שידוע לי הוא לא קיבל. היה קצין בלי סיכה. תקדים שכזה, בתוקף היותו חתנו-לעתיד של אדמירל מפורסם. כן, אין צורך לדאוג לו, כפי שציינתי לעיל, בטח שלא בנושא החתונה. דומתני שהוא היה בין הראשונים להתחתן. ועוד עם בחורה חמודה ארוכת מחלפות שהתאהבה בו עוד בכיתה גימל.

      העניין הוא שבר-אור צריך גם כדי לעבור מסג"ם לסגן וכן הלאה בסולם הדרגות. ועל זה הכטשיטסו עבד

  2. היי מזדהה עם הגבורים…
    להתראות טובה

© כל הזכויות שמורות להדס מטס