בננות - בלוגים / / דברים פריזאים
משוטטת
  • מאיה וינברג

    נולדתי בעיר אחת וגדלתי בעיר אחרת. עשיתי שירות צבאי מלא, למדתי, סיימתי בתואר דוקטור, התחתנתי, ילדתי. בדרך קרו דברים נוספים. כעת אני כותבת, מדברת עם חיות, מתרגלת יוגה בשיטת איינגר ומשנה את דעתי לעיתים תכופות. תמיד אני משוטטת בעולם. שוטטות הוא מושג שפותח על ידי בודלר. ה-flâneur על פי בודלר הוא אדם שמהלך בעיר כדי לחוות אותה. כעת (2012-2013) אני משוטטת בפריז . בשם העיר היפה החלטתי לפתוח את הדלת, טקסטים ותמונות.

דברים פריזאים

 

 


1.דלתות כפולות בכל בניין. קוד כניסה לדלת חיצונית ואז קוד כניסה לדלת פנימית. ואז, רק אז, הגעה לחדר מדרגות. אפלולי לרוב, בעל אד ריח של עשן סיגריות מעשרות שנים בהן העישון הותר בכל מקום (נשמע רע אבל הריח נעים דווקא). מעלית ישנה עשויה סבכת ברזל, קטנה מאד ומקרטעת.

2.רצפת עץ. לוחות של עץ ממש שלובים זה בזה. חורקים ונאנחים תחת משא הרגליים. נשמעים היטב בכל חלל הבית.

3. תקרות גבוהות מאד. חלונות גדולים מאד. מבקשים ללקט כל פיסת אור

4. בולנז'ר בפינת הרחוב. מי קדם למי ?הפינה לבולנז'ר או הפוך? בולנז'ר המכבד עצמו יהיה בפינת הרחוב, כך שדלתו תפתח אל הפינה ממש וחלונותיו יפארו שני רחובות, האחד מכל צד. ריחות המאפה הם הדבר הראשון המקבל את פניך עוד טרם נכנסת. הקבצן בקרבת הפתח, הוא הדבר השני. הניגוד שבשפע על מדפי הבולנג'ר מול עליבותו של הקבצן, מעורר  ייאוש. בהמשך הוא נעשה להרגל. זו האמת.

5.קוביות סוכר. מוגשות לצד הקפה הקטן שנקרא אקספרסו. אומנות הישיבה בבית הקפה.

6.השוק .כל שכונה והשוק שלה. כל שוק והחוקים שלו. השוק הוא הדופק הפועם של השכונה. פריזאי אמתי ימצא את הזמן, מדי יום, לבוא ולקנות את מצרכיו המידיים. מעט ויפה .השוק שבארץ יש לו שם נרדף לעממיות משהו כאן נחשב דווקא למובחר ביותר. כל מוכר מתמקד ומתמחה בדוכן שלו. וכאן  הוא מקום המפגש הלא רשמי לתושבי השכונה. בונז'ור מאדאם. סַה וַה?  סַה וַה בִּיאַן.מרסי 

6 וחצי. פיקארד . רשת מזון קפוא אך איכותי. נפוץ בכל מקום. חנות מוזרה , נראית עתידנית משהו, כולה מקפיאים בלבד. אם רק חזרת מהעבודה וכבר ערב ואתה רעב כמו כלב כך זה יגמר. האמת, מפתיע בטעמו.

7.הסן עולה על גדותיו. לפחות פעם ביום ובימים של שוק פעמיים, מי נהר הסן מוזרמים על המדרכות והכביש. כל פתחי הביוב הומים בשירה. הכל נשטף. איזו הקלה. עכשיו אפשר להתחיל מחדש   

8. מדברים בשבחי היָשָן .לנגד עיני נבנה לו בראסרי חדש. מחלל ריק הלך ועטף עצמו מדי יום :קירות, רצפה, דלפק הגשה, ויטרינת עץ  בעלת פיתוחים, חלונות זכוכית גדולים. אחר כך שולחנות וכסאות בשחור ואדום , לוח גיר לפירוט המנות. ביום בו לבסוף נפתח הופתעתי לגלות: הוא נראה וותיק !כיתוב השם על ויטרינת העץ מעט סדוק וכל היתר אומר גם  זמן רב. ממש במתכוון. בא לעולם מקום חדש שנראה שהיה פה מתמיד.

9.בנים בתספורת מעט ארוכה עם נעלי שפיץ ארוכות. עם צעיף כרוך היטב. מעט נשיים, אסתטיים ,עדינים . מריחים טוב.לאו דווקא צעירים. מדברים בשקט. מעשנים תדיר. אצבעות ארוכות, לבנות. קוראים  לעצמם ספר.

10.נשיקה על כל לחי. גם אם הכרנו רק הרגע ממש. כך באמת אומרים שלום וגם להתראות. נשיקה ונשיקה. נשיקותיים.

 

 

 

 

 

5 תגובות

  1. גבריאלה אלישע

    יפה וקצת מוכר.
    כיף לך שאת בפריז

  2. הצלחת להעביר אותי מפינת העבודה שלי אל מראות רחוקים.תודה

  3. תודה על ניחוחות פריזאיים
    אחרי הכל תמיד תשאר לנו פריז….

השאר תגובה ל עופרה קליגר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למאיה וינברג