בננות - בלוגים / / פוטוסינתזה
אפשרות השבלול
  • ילי שנר

    בת 27. ילידת קיבוץ לוחמי הגיטאות. כותבת שירה, מנחה סדנאות של זהות וכתיבה. לומדת ביבליותרפיה ומתגוררת בירושלים.

פוטוסינתזה

 

לזכרו של סבי, מילק הונדרט ז"ל
ביום השנה הרביעי ללכתו.

סַבָּא שֶׁהֵבִיא לִי אֶת אוֹר הַצָּהֳרַיִם הַפָּתוּחַ הַזֶּה
אָסַף אוֹתוֹ בְּבַקְבּוּקֵי פְּלַסְטִיק רֵיקִים וְהִשְׁאִיר
שֶׁיִּהְיֶה לִי לְהַשְׁקוֹת אֶת הַמִּטָּה בְּלַיְלָה
אִם יָבוֹאוּ חֲלוֹמוֹת רָעִים
לִמֵּד אוֹתִי לִשְׂחוֹת בְּתוֹךְ הָאוֹר בְּלִי לִטְבֹעַ
לִמֵּד אוֹתִי פוֹטוֹסִינְתֶזָה, שֶׁאֶגְדַּל
עַד שֶׁיָּשׁוּב מָחָר בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה
לָשִׁים אַהֲבָתוֹ בְּכָפִּי.

כָּעֵת אֲנִי פּוֹסַעַת בְּתוֹךְ הָאוֹר רָצוֹא וָשׁוֹב
בְּחַדְרֵי הָאַחֵר בִּירוּשָׁלַיִם הַנּוֹחָה לִזְכֹּר
מְחַפֶּשֶׂת מָקוֹם אֶחָד בַּגּוּף לְהִתְקַפֵּל אֵלָיו:
לִהְיוֹת קְצָת רַק עוֹרֵף אוֹ עָקֵב
מִבַּעַד לְחַלּוֹן שְׁנֵי פּוֹעָלֵי בִּנְיָן כְּפוּפִים
מְמַיְּנִים קוֹרוֹת עֵץ בַּשֶׁמֶשׁ:
מָה כְּבָר אֶפְשָׁר לִנְטֹעַ בַּקִיר
וּמָה הַצִּדָּה לַגִמּוּר הַסוֹפִי

אֲבָל אֲנָשִׁים, אֵין לָהֶם גִּמּוּר סוֹפִי
יֵשׁ לָהֶם חִסְפּוּס בַּקְּצָווֹת וּסְדָקִים,
וּקִמְטֵי צְחוֹק, שֶׁחִיְּכוּ אֵלָיי תַּחַת עֵינָיו שֶׁל סַבָּא
גַּם כְּשֶׁהָלְכוּ וְכִסּוּ אֶת גּוּפוֹ.

 

 

 

 

11 תגובות

  1. גיורא פישר

    את כותבת מאד יפה לדעתי.

  2. גם לדעתי. כשרון.

  3. אייל איצקוביץ'

    מצטרף לגיורא ואביטל.
    את הבית האחרון הייתי משנה קצת ולא מדבר על אנשים באופן כללי, אלא עליו, על סבא. משהו כמו:

    אֲבָל סבא, לא היה לו גִּמּוּר סוֹפִי
    היה לו חִסְפּוּס בַּקְּצָווֹת וּסְדָקִים,
    וּקִמְטֵי צְחוֹק, שֶׁחִיְּכוּ אֵלָיי תַּחַת עֵינָיו
    גַּם כְּשֶׁהָלְכוּ וְכִסּוּ אֶת גּוּפוֹ.

  4. אייל איצקוביץ'

    (…המשך)

    בין היתר כי יש אנשים עם גימור סופי, לפחות ברמה המטאפורית.

    • גיורא פישר

      לא מסכים אתך אייל.
      אכן, מסוכן מאד לכתוב על "אנשים" בהכללות, כי בדרך כלל יוצאים דברים בנאליים, או לא נכונים.
      אבל השורות:
      "אֲבָל אֲנָשִׁים, אֵין לָהֶם גִּמּוּר סוֹפִי
      יֵשׁ לָהֶם חִסְפּוּס בַּקְּצָווֹת וּסְדָקִים"
      מקוריות וגם מאד נכונות. לאף אחד אין גמור סופי, כל חיינו, המציאות משייפת אותנו.

      • אייל איצקוביץ'

        כן, השורות מקוריות, ובכל זאת הן מצלצלות לי פחות משכנעות מאשר על אדם מסויים, מה גם שכל השיר הוא על אותו אדם. אולי זה עניין של טעם.

        אני מסכים לגמרי שאנשים משתנים כל הזמן אבל הייתי רוצה לשמור על האופציה, לפחות מטאפורית, להגיד על מישהו שיש לו גימור סופי. נגיד לדוגמה מישהו כמו יאיר לפיד, שלדעתי מאמין למסכה של עצמו.

  5. ילי, השיר מרגש. לא הייתי משנה בו דבר.
    נורית

  6. גיורא פישר

    שלום ילי
    האם הדברים הבאים הם באמת שלך? "שלום גיורא מאד התרגשתי לראות את שמך ברשימת המגיבים, בעיקר כי אני מאד אוהבת את שירתך. הולך איתי מאד המשפט, "לאט לאט, כמו שקיפודים עושים אהבה, אני נותן לשמחה להיכנס". תודה על מילותיך, רק טוב שבת שלום ילי"

    אני שואל ,כי זו הפעם השניה שהם מופיעים, אבל מובילים למשהו מוזר, בלי פוסט.
    אם הם שלך, אני מודה לך מאד מאד. שימחת אותי.
    אני לא בר סמכא, אבל אני חושב שלמדתי לזהות משהו טוב. וכתיבתך היא כזו.
    שבת שלום
    גיורא

  7. תודה לסבא שהיווה השראה לשיר שהוא סינתזה תיאורית מרגשת

השאר תגובה ל ילי שנר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לילי שנר