הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית

    פעם ולעתים יותר מפעם ביום קורה לי מה שאני קוראת a blog moment . זה יכול להיות אמרה או מראה או תחושה אך מיד לאחר מכן מתחיל אל תוך הראש זרם של מילים אשר מיד מתחילים להסתדר בשורות שורות לקראת השגת הנקודה האחרונה ולא נחות לרגע עד שחרוטות הן עמוק עמוק במסך. הבוקר זה היה בדרך לגן. עברנו ...

  לא יכולה לא מסוגלת לכתוב עליו ככה בכללי עוד לפני שהוא מת ממש. אפחד שאני מזרזת את הקץ. אעדיף שהוא ייצא לי טיפין טיפין בזרימה קבועה של זכרונות אל תוך המשך הקיום שלי.  

    היום עברתי ליד מגרש ספורט וראיתי מורה עומד מול כיתת תלמידים, בוחר בשניים מהם, ומצווה עליהם לבחור לחילופין חברים מבין אלה שנשארו. מתודה ידועה לבניית שתי קבוצות. הראשון אכן בחר, ואז השני, ואז שוב הראשון, ואז השני שוב. בשלב זה כבר הלכתי. לא רציתי לראות יותר. פתאם שמתי לב כמה זוהי שיטת עבודה אכזרית.  

    מחר יש לי תור לרופא שיניים. היתה איזו תקופה בחיי בו הייתי אף מפיקה טיפת הנאה מן הארוע. בשנה אלף משפטים הוא סימן עבורי הזדמנות נדירה להישען אחורה ולא לעשות כלום מבלי לחוש אשמה. אולם איכשהו עם הזמן התגבר הפחד והיום אני כבר מעדיפה ללדת תינוק בלי כלום מאשר ללכת לרופא שיניים. ייתכן וזה תורשתי: אבא שלי תמיד ...

תפילה לאם בטרם שחרית חוה פנחס-כהן בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת לְבַשֵּׁל דַּיְסַת סֹלֶת הָסֵר מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּכְשֶׁאֲנִי נוֹגַעַת בְּגֵו הַתִּינוֹק וּמַדָּה חֻמּוֹ שֶׁיֵּלְכוּ מִמֶּנִּי כָּל מִינֵי טְרָדוֹת שֶׁלֹּא יְבַלְבְּלוּ מַחְשְׁבוֹתַי. וְתֵן לִי אֹמֶץ לְזַכֵּךְ פָּנַי שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד מִילָדַי לִרְאוֹת פָּנָיו בְּתוֹךְ פָּנַי כְּמוֹ בְּמַרְאָה רְחוּצָה לִקְרַאת חַג וְאֶת הַחֹשֶׁךְ הַמְשֻׁקָּע מִפְּנִים פָּנַי – כַּסֵּה בְּאוֹר. שֶׁלֹּא תִּפְקַע ...

כותבת בחדר משלי (כפי שיעל תיארה את הבלוגוספרה הזאת) בלחץ אטומי ואין זמן אפילו לכתוב.  מביאה במקום תמונות מהחלל — לראות לדמיין לקחת נשימה עמוקה לפני שממשיכים הלאה.  http://www.texasjim.com/NASApix/NASA%20pix.htm

  התחיל המרוץ למציאת גני ילדים לשנה הבאה. באזור שלנו ישנם שני גני ילדים הבאים בחשבון עבור בתנו. אחד ידוע כטוב יותר מבחינה חינוכית אך הוא נמצא על כביש ראשי יותר. איך ניתן להחילט עבור בתך מה עדיף חינוך או בריאות? איזו מן בחירה זאת בין הרוח לבין האוויר?

      בשבת אחה"צ עשינו טיול משפחתי עד הקיפוד שמצאנו מוצא את דרכו בתוך שטיח של עלי שלחת ולא נראה מוטרד בכלל מנוכחותנו. איזה פלא החיות האלה שמצליחות לשרוד בשטח העירוני. פעם ראיתי נחש בטיילת ברחביה, ופעם בסמטא ליד הבית ממש. ועכברים ועכברושים כמובן היו המון אם כי לא תמיד בחיים. בביתנו ביוהנסבורג היו לנו נחשים ועכברים גם בתוך ...

  אתמול אירח זוגתי את כיתת החינוך שלו בבית שלנו ואילו אני מצאתי את עצמי בחדר הילדים מנסה לעזור להם להירדם. להיות שם בחושך עם הרעשים והריחות והתרחשויות בחוץ החזיר אותי לחוויה דומה כילדה להורים שבצעירותם היו מדי פעם מזמינים קבוצת אורחים לסעוד אצלם, מה שנקרא a dinner party. רק מזכירים את המונח ואני רואה לפני את השולחן הארוך ערוך ...

      לאבד שטר של מאה שקלים זו תחושה נוראית. מאה שקלים הרי זה לא מאט כסף. רק מאבדים אותו ועולה לראש שלל של דברים אותם ניתן היה לרכוש באמצעותו. לעומת זאת כשנמצא אותו כסף ביד, אזי הוא הולך ונעלם לנגד עיניך ולא מספיק לכסות כמעט ולא כלום. במילים אחרות, מדהים כמה ניתן לעשות עם מאה שקלים כשאין לך ...