ציפור נחתה על אדן חלון ביתי ממש קרוב לפנים וקראתי לבתי בואי תראי ציפור. מה זה? שאלתי אותה, היא מבינה בדברים האלה. זו דרור, היא ענתה לי. אהה, עניתי לה, לא משהו מיוחד. מה פתאום לא מיוחד, היא השיבה, כל ציפור היא מיוחדת, היא המשיכה, זו הציפור הכי נפוצה בישראל. וואלה. צודקת. מדוע אנו כה מתעקשים לראות את היופי רק בדברים נדירים. יחי הנפיצות!
בדיוק הגבתי על זה גם לחני.
נראה לי שהבעיה כתובה בקישור הזה.
http://www.aish.co.il/sp/so/84305342.htmll
לא יצא דבר, אביטל?
הבת שלך צודקת. הדרור היא ציפור מאד מיוחדת על אף שהיא מאד נפוצה. אי אפשר לגדל אותה בשבי ולכן היא נקראת דרור.
תודה עדנה (גם תיקנתי את הדקדוק שלי בהתאם!)
כשבחרו את הציפור הלאומית, אני הייתי בעד הדרור.
לבן שלי קוראים דרור.
אני משוחדת.
איזה רעיון יפה.
באמת יש לנו הטייה בעד נדיר. כך היה גם עם צבעונים במאה ה-18 (אם אינני טועה) בהולנד: ערכם המסחרי עלה מאוד, ואז ירד פתאום, וכל זה לא משום יופיים, אלא משום תדירותם. זו תמיד דוגמא בעיניי לבלבול מושגי, ועכשיו ניסחת לי אותה מחדש, וטוב יותר.