לאחרונה, בדרך לעיר, גיליתי שכלל לא הערכתי נכון את מידת החמה. בדיוק עברתי ליד בודקה למכירת כובעים. "עד איזה שעה אתה פתוח?" שאלתי את המוכר. אחר-כך הוספתי בקול נמוך שקצת מתבייש בעצמו ובכל זאת "כי אין לי כסף איתי ואני ממש צריכה כובע עכשיו…." א-קיצור, האיש נתן לי את הכובע (ובינתיים התקשרתי לבתי ובהמשך היא העבירה אליו את התמורה). זהו סיפור מן הז'אנר של "רק בישראל", אבל בצד היפה שלה, וגם את הסיפורים האלה חייבים לספר. למה? כובע.