הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
בן אחותי נלקח מאתנו בדמי חייו. במשך שנים ניהל מלחמה עיקשת נגד סרטן אכזרי ביותר. המאמצים שלו להינצל היו עילאיות. נדהמתי מהם. הצטמקתי מולם. הייתי נבוכה. התביישתי מכל הבעיות קטנות והקטנוניות שמעסיקות אותנו יומיום, ומן ההתעייפות שאנחנו חשים לעתים מן החיים. ובה בעת אני מרגישה קריסה תחת עול השאלות הנערמות, בדבר משמעות החיים ומדוע עלינו לעבור אותם בכלל, כל הסבל הזה. שעות ספורות לאחר הלוויה, התבשרנו שבת אחות אחרת שלי ילדה בת, באותו בית חולים, מספר מטרים בלבד הפרידו בין חדר הלידה וחדר המתים. לכו תבינו.