פורים בביה"ס והבן הגדול מתחפש למרגל או איש שב"כ … אתם יודעים, הגברים האלה שמסתובבים באירועים עם חליפה מגונדרת ומדברים אל האוזן שלהם. לכבוד האירוע הוא ליווה רובה דימוי-16M מחבר ובבוקר הבן הקטן מצא אותו וחשב שמדובר בכלל במצלמה. אז הוא הסתובב בכל הבית, הפנה את הקנה אל כל אחד מאיתנו וצווה "סיי צ'יז!" מה אני אגיד לכם? את עומדת שם מול רובה ומחייך חיוך טיפשי כי באמת אין ברירה אחרת וזוהי תחושה מוזרה ביותר. נו טוב, וחיתתו רוביהם למצלמות…
ומעניין לעניין באותה תחפושת, קנינו לאיש המוסד הזה מכנסיים שחורות חדשות, שישמשו גם לאחר-מכן לשבת וליום טוב. מכנסיים יפות אלא מה, בחלק העליון, סביב המותניים, נמצא פס של בד אחר, גומי עם משבצות, שייראה כאילו המכנסיים יורדות והתחתונים עולים. אני יודעת שאני נשמעת מיושנת, אבל בעיני זה די מצחיק.
פורים שמח!
וקרחת הכרחית עשיתם לו, לאיש המוסד החמוש במצלמה?
אומי, תיקון קטן אך משמעותי – אלה אינם מרגלים או אנשי מוסד ( אלה משתדלים לא להופיע בתקשורת ובטח לא בארץ) אלא אנשי שב"כ .
ובהקשר הזה וכמצוות הכותרת, הפכתי
והפכתי בכתוב והתעצבתי שדמויות
ההזדהות של ילדינו הם אנשי שב"כ.
תיקנתי — תודה — וגם עם היתר הסכמתי!
איזה תמונות צילמת פה . תודה על ההזכרות הנעימה
מקסים. הרגעים האלה…פורים שמח.
מגניב..:), פורים עליז ושמח מיכל.
אני נהנית גם משגיאות הכתיב שלך, אל תתקני!