היום, שלא בכוונה, מצאתי את עצמי בעיר, עם רבבות תיירים שבאו להשתתף בצעדת ירושלים, ורבבות מקומיים שבאו להריע להם. אולי פעם אחת לפני איזה שלושים שנה השתתפתי בצעדה. שכחתי מה זה. שמח ממש. קרנבל. קבוצות קבוצות מכל העולם צועדות עם דגלים ולעתים בתחפושת לאומית ושלטים של הבעת תמיכה בישראל. מן השמחה ברחובות שמתי לב כמה השמחה ברחובות נהיתה כמעט בלתי תקינה מבחינה פוליטית. לכל הפחות, היא הפכה לדבר שהשמאל האינטלקטואלי מתנער ממנו, ואולי זו הדרך שלו להתבדל מן האספסוף. כמה מתנשא. וכמה חבל. תתארו לעצמכם גודל הפספוס אילו היו מכריזים היום על הקמת המדינה.