בננות - בלוגים / / ידידות אחרת
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

ידידות אחרת

זוהי סקיצה ראשונה למשהו שרציתי לשתף אתכם קוראיי המזדמנים או הנאמנים, בו.
ראשית מקומו החשוב של האינטרנט בחיי הבוגרים מאוד.
כשעפו ילדיי אל איים אחרים מתוך רצון עז לברוא את העולם המתאים להם , נותרתי המומה.
מבית מלא ומחובות שאינן מסתיימות לעולם, נשארנו שנינו וארבע חתולות. ולא שבניתי את חיי סביבם, בהחלט לא. להיפך העובדה שעסקתי באמנות והיה לי סטודיו לעבוד בו וללמד, והעובדה שהבית אף פעם לא היה מן הסוג שרודף אחרי כולם עם בננות וסוודרים,איפשר להם בסופו של דבר ללכת.
אבל הילדה הקטנה שבי רצתה את אמא, ובאופן מוזר האמהות סיפקה לי את התחושה הזו. ויניקוט כתב על זה (אמא – ילד יחידה אחת). למזלם יכלו החבר'ה למצוא את דרכם מחוץ למעטה הסינור האימהי ולשמחתי ללא  סכסוכים קשים איתי והאשמות רבות מידי כלפיי. באמת יצאו מן האדמה שלושה פרחים נפלאים ואחר כך הפכו ציפורים.
כן אבל אני עם תחושת הבדידות המתמדת שלי נותרתי עם….האינטרנט. פורום לקרמיקה, פורום לאמנות ועכשיו הבלוגייה בבננות. 
בגלל החסר הנוראי שבפנים,שהוא חלק ממני מינקות, מצאתי את האינטרנט, אבל בגלל שאותו חסר כל כך אימננטי בי, אין הוא מושלם לעולם.
יחסים חלקיים ביותר שמאפשרים להגיח לצורך תגובה או קריאת תגובתו של המוגב לתגובתי,וחזרה אלי. 
אגם השתקפות של בדידות מקבילה, כולם משתקפים ורוב הזמן רואים את עצמם.
והנה נוצר פה משהו מיוחד בבלוגייה זו. אנשים מכירים או מתחילים להכיר זה את זו, ואף נעשים חברים טובים, או להיפך חברים טובים מינזמן,ממשיכים את חברותם כאן.
אותי קיבלתם יפה מאוד ואף נתפנה לי מקום משלי סביב השולחן העגול, אבל, זו לא היתה התוכנית. אני די מתוכנתת לבדידות של זמן ועשייה, האינטרנט ממלא בדיוק את הנקודות שבהן אני זקוקה להתחברות לדימוי אנושי. דימויים מכיון שרק חלק נחשף מן הכותב ומן המגיב. יש לי באמת מעט מאוד חברות ואני בקושי ממלאה את מקומי אצלן. האמנות-מוצצת-הלשד היא מרכז חיי ו…תחושותיי.

בנוסף לכל, אולי אפילו מבחירה, זוהי בלוגייה של אנשי ספרות בעיקר, שהתקשורת ביניהם חשובה להם והם אף מתאמנים בלשמור על מטרותיהם, ידידותם וייחודם. משימה לא קלה. כנראה מבחירה לא מודעת הייתי זקוקה לחברותא שלא ממש מתאימה לי. אותו דבר קורה לי עם הקרמיקה-גם שם אני פועלת במישור אמנותי שמקשה על ידידיי בתחום לשייך אותי, להבין אותי ואת עבודתי. שלא לדבר על עולם האמנות שצריך הרבה מים כדי לבלוע את התרופה שנקראת – אמנות הקרמיקה של מירי.
אני מוצאת את עצמי מחפשת את הטריטוריה היחידנית שלי בכל תחום, אפילו בחיי הנישואין, ואת הקשר האנושי מידי פעם , אותו מספק לי האינטרנט חברות סלחניות והמשפחה.
כל מה שכתבתי בא להסביר אולי את הצורך שלי לא להופיע לארועים שמצפים שאבוא, למרות שאני יודעת שזה חשוב למזמין/ה. זה וודאי פוגע, כי אני מצטיירת בתגובותיי ובהתנהגותי כמכילה וידידותית.
אז אני מראש מבקשת את סליחת המצפים. יודעת שלא התכוונתם אלא להזמנה ידידותית ולשיתוף בחגיגה שלכם. מבקשת סליחה על העדרות צפוייה, ומבקשת סליחה על ידידות חלקית. 
מכיון שאנשי אמנות אתם ברובכם, בטוחה שתמצאו הד לדבריי.
ייתכן שאאלץ בעתיד לכתוב עוד דברי הסבר שכאלה להתנהלות המוזרה מבחינה חברתית שלי.
נדמה לי שרק מעט הסברתי. נדמה לי שמה שהסברתי הוא לא ההסבר ממש. אחכה לקליפה-מסיכה חדשה שתראה  שהיא מוכנה לרדת. זאת וודאי אחרי שהיא תסדיר את עיגונה של המסכה-קליפה שתחתיה. הנה בכל זאת הגעתי לפורים.

אני רוצה להודות למי שהשתתף בעבר בחגיגותיי ולשחרר אותו מטעמי הגינות מהחובה הזו בעתיד ולברך את החוגגים בעבר ובעתיד . הספרים אני מבטיחה יהיו בידיי
תמיד.
בידידות בנוסח שלי
מירי

והנה עבודה שפרסמתי פעם בפוסט אחר ויש בה בניגוד לדבריי המתנצלים, שמנסים משום מה לסגור פערים בלתי ניתנים לגישור כנראה-תקווה.
זוהי מעין קערה פתוחה מנייר קוזו יפני 35 ס"מ קוטר ארוך.

25 תגובות

  1. טוב.
    אוהבת את ה"קערה" .
    לטעמי כול אחד ברשת יכול לחלק במה שהוא רוצה ולהעלם כמה שהוא רוצה . זו קיסמה.
    חיים רוויים ופורים שמח.

  2. היי מירי
    את נהדרת… יש מקום לאהוב אנשים גם אם הם באים או שלא.
    ממזמן הייתי מאבדת חברים אם הייתי סופרת למי שבא ולא בא.
    אני מקווה שתמשכי להזמין אליך, ותלכי רק… רק שיתאים…
    והכי חשוב העבודה שלך בן נוצות, קן, לענן, לגולם של פרפר שנפער.
    להתראות טובה

    • איזה יופי של תאור ,טובה ,גם אני אוהבת את הקערה הזאת האורירית שצורתה זורמת ולא מקובעת או מאובנת

  3. את אישה ויוצרת נדירה. מחכה לתערוכה השלמה.

  4. בשמחות מירי 🙂
    אני צריכה לסמוך עלייך כשאת אומרת "קערה" , דברים שרואים משם לא רואים מכאן 🙂
    אוהבת את עבודותייך מאד

  5. את אישה מיוחדת.

  6. יהונדב פרלמן

    מירי
    יוצרת פרחים שהופכים לציפורים. . ..

  7. רונית בר-לביא

    מירי,

    התיאור שלך כאן כל כך אמיתי וישיר, ממש שאפו.

    הלוואי שהייתי יכולה ככה להיחשף כמות שאני.

    אנחנו כנראה דומות בהרבה יותר ממה שנדמה, לפי התיאורים.

    ותמיד תמיד, להיות אאוטסיידריות, ממש בכל מקום. גם בבלוגייה, גם במחשבים, גם בחוג המדיטציה.

    אין מקום שבו נטמעים עם השאר.

    יאללה, פורים.

    ולא לשכוח את מה שהכי חשוב:
    לאהוב את עצמך ולהרבות אהבה. זהו !!

  8. אהוד פדרמן

    מירי היקרה, מאז פגשתי בך בבלוגיה היתה לי תחושה שאנחנו מאותו הכפר במובן של דור, ראיית עולם אומנותית ובכלל, למרות שמגדרית ( איזו מילה מנוכרת) את מנוגה ואני ממאדים.

    מעניין למה דווקא את שאין בך טיפת רעל ומביאה רק טוב לבלוגייה, מרגישה צורך להתנצל ?

  9. איריס קובליו

    מירי, את מה שאת ונוכחותך בבלוגיה מבורכת ואמנותך נהדרת וזה טבעי לצפות וטבעי להתאכזב וטבעי לשכוח מזה, ואת לא צריכה להתנצל
    את מה שאת
    והקערה מופלאה
    חג שמח וחמים

  10. איזו קערה, מירי!

    שתרגישי חופשי כמוה 🙂

  11. מירי, הכנות שלך מקסימה והיצירה שלך יפהפיה ומלאת עוצמה.

  12. את יוצרת מיוחדת ובן אדם אמיתי, שלם עם עצמו והולך עם תחושותיו ועל כך אני מכבדת אותך מאוד!

  13. מירי פליישר

    אנשים ונשים יקרים ויקרות
    תודה על העידוד והפתיחות.
    לא אגיב הפעם בנפרד. מתאמנת בלא לעמוד בציפיות שאני מכירה מעצמי-שיגיבו לי כשהגבתי. אז צריך קצת כוח נפשי לעמוד בזה כשאין הנפש חפצה.
    קראתי את כולכם גם העלומים שבכם, ושימחתם אותי מאוד. בברכות:
    יצירה שיש בה סיפוק
    שבת שלום
    פורים שמח
    ואביב בדרך

  14. מירי לכבוד פוסטך ולכבוד פורים ובמקום תגובה ישירה לדברייך אצטט מאמר חסידי: רבי זושיא אמר לתלמידיו: אם ישאלו אותי (בבית דין של מעלה) למה לא הייתי משה – אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זושיא – יסתתמו טענותיי". (אור הגנוז ,מרטין בובר)
    חג שמח

  15. מירי, תחזקנה ידי כל אחיותנו השומרות על גרעין האמת שלהן. הכנות הזו מנווטת אותך אל יחסים אמתיים. מלא הערכה.

  16. הי מירי, אולי דעתי לא נחשבת כי אני עצמי חברה גרועה ,אבל רוצה רק לומר לך שממה שאני קוראת הידידות האחרת שלך היא ידידות יפה וטובה.

  17. והקערה, אינני מכירה את החומר אבל קצוותיו משוות לו מראה נוצתי רך ולי הוא נראה כמו עריסה שמתאימה בו בדיוק בפוסט חם שכזה.
    חג שמח.

  18. מירי פליישר

    ידידים יקרים
    תגובותיכם הנבונות מלוות אותי במשך היום
    תודה שאתם כאלה

  19. אין על מה להתנצל, כבר כתבו לך. מה שיש זה מה שיש, ועם האמת לא מעליבים ולא מפחדים (כך בהימנון של אורוגואי: con la verdad no ofendo ni temo )

    העבודה ששמת כאן, בחירה מעולה! כל כך מתאימה למה שאמרת. כי היא פשוטה, ויפה, וכנה,ומכילה, ושובבה.

  20. מירי היקרה
    אין לך על מה להתנצל. את חברה מכובדת ואהובה כאן בבלוג.
    נדמה לי שלאחר זמן האישיות של האדם משתקפת בדרכי התנהלותו ותגובותיו בבלוג. אני מבין את תחושת אי הנוחות מפגישות כאלה. האמת היא שהמבוכה היא נחלת המפגש הראשון או השני ואחר כך כבר נוצרים לעיתים קשרים יותר ארציים. אך אין שום דבר רע אם היחסים נשארים במסגרת הבלוג.
    ולפני שאשכח- הקערה יפה מאד!
    מה זה נייר קוזו?
    חג שמח
    גיורא

  21. הי מירי!
    ההתנצלות שלך מזכירה לי את ההסכם שמכר שלי חתם עם החבר-הכי-טוב שלו. הם קבעו שמאותו רגע ועד סוף חייהם הם לא מחוייבים להגיע אחד לאירועיו של השני, ואם כבר הגיעו- אז אין צורך במתנה, כיוון שהם מתקזזים למפרע. ככה נותר רק להנות מהעניין עצמו באמת.
    ואם לא נוח לאדם להגיע לכאן או לשם- למה להתעקש? (ואפילו כלפי פנים)
    יעל

  22. מירי פליישר

    חברים וידידים וכמובן חברות וידידות
    למה הצטייר לכם שאני מתנצלת?
    אכן הסברתי את העדרותי מארועים שחשתי לא נוח לבוא אליהם
    אבל!
    העיקר הוא הפניית תשומת ליבכם לסוג אחר של ידידות,חלקית ובעיקר נוחה ונעימה שאני מרגישה ביחסי עם חברי הבלוגייה.
    לפתע הבנתי שרוב חיינו אנחנו בעצם בידידויות חלקיות. ומה שנותר לנו כדי להנות מהן הוא להקטין ציפיות. לא חברות טוטאלית, לא חיבור טוטאלי, משהו חלקי וטוב.
    המשך בפוסט אחר.

  23. מירי פליישר

    באופן יוצא מן הכלל אענה לתגובה עלומה. נשמע התנצלות אבל זה לא עיקר הפוסט. העיקר הוא איבחון ידידויות מסוג אחר ככתוב בכותרת.
    הבנת הנקרא ועוד יותר!
    מכיון שלא הגבתי פרטנית לכל אחד,לא ציינתי למשל את תגובתו המעניינת של אמיר אור שכתב: מאחל לך שתהיי חופשייה. וזו ברכה יפה כי הרבה אנשים כנראה מרגישים נוח עם סוגי הידידויות שהם מפתחים . אני עוד לומדת.
    ותודה למגיב העלום או המגיבה שעוקב אחרי בנאמנות מילולית שכזו. כאמור יש הנקרא ויש עוד דבר מה איתו.

השאר תגובה ל יהונדב פרלמן ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר