הייתי בדרך לפגישה עם אמנית צעירה (חשוב) שיזמה תערוכה ושתוצג במבנה תל אביבי היסטורי ונטוש. היא ארגנה קבוצת אמנים שהמליצו זה על זה . כ8 . עלי המליצה ידידה שפגשתי בפייסבוק ואהבנו זו את עבודותיה של האחרת יסמין גרשוני גייר. חוץ מזה שאני בודקת שיהיה בכל קבוצה מישהו או מישהם שנראים לי מנץ" . גם ממבט שני.
הקיצר אני צועדת לי צעדה מהירה של מי שהורידה קילו השבוע ומרגישה קלת רגליים, במורד רחוב המאבק , תיק על כתפי , ביד ימין משקה יוגורט וביד שמאל שקית עם כמה בורקס חמימים , צידה לאוטובוס שבו אבלה עוד מעט שעה נסיעה מרמת השרון לתל אביב דרום .
נפלתי.
על הפרצוף ועל יד ימין השומרת שסבלה את כל עודף המשקל שעוד לא ירד ולא אגלה כמה.
"לאן את צריכה ?" שמעת קול צעיר של נערה . שלוש עלמות היו סביבי . אוספות את רכושי ומושיטות -אחת מהן-יד למושכני מן האספלט הקשה וצורב העור.
ל"מוקד אם אפשר ותודה ". כן הן לקחו אותי . שלוש נערות צחות עור מבית טוב ישר למוקד מכבי.
כמה שעות לחכות לרופא אורטופד תורן , יום שישי אחר הצהרים איבחון וגבס חלקי:
שבר במרפק , שבר באף – לא התעקם -. צפי : 10 ימי גבס ואחר כך פיזיוטרפיה קשוחה להחזרת התנועה בין ימין.
עברו שישה ימים . בלי אופטלגין , הכל כואב . עם אופטלגין ,הכל רוצה לישון.
לפגישה עם הצעירה האחת לא הגעתי . אבל התקבלתי לתערוכה . נחישות של זקנים…
הפגישה השנייה עם הצעירות המושיעות שמחה אותי מאוד בראותי שיש תקווה ועתיד עם נוער "רואה" אחרים.
לפגישה עם הגיל המתקדם , אני מנסה להתרגל . ללכת לאט . צריך לרזות , כל מיני "צריך" שתופסים בדיוק עד רגע ההחלמה . הפה אגב כואב גם, כך שהקושי באכילה עושה כל ביס למהזה טעים.
מסקנות?
מחיאת כף יד אחת רועמת הרבה יותר משתיים ובמיוחד זו שמגובסת.
זו שלא נפגעה ,מוחאת ומבקשת להראות
צולם ביום שקט שלא יודעים עד כמה ,על ידי היד הימנית . לך תדע . אולי צריך לצלם את כל החלקים .
מה שמזכיר לי את קבוצת העבודות שהעליתי לאחרונה כאן
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=7912#post7912
ואכן מיועדת לתערוכה זו. יש לי כבר כמה חלקי גוף שלי , נדמה לי שאהפוך את זה לפרוייקט . ו ה ו א יישאר קצת יותר מהגוף . אולי .
אוי, מירי, פוסט כואב
ונשיקות ליד היפה
וגם למגובסת
והחלמה מהירה
תודה ענת
יד יפה עאלאק . אולי…
איזו נפילה! כמו במשחק קופסה נפלת על המישבצת הלא נכונה, את מושבתת 10 סיבובים.
סיפרת יפה וכואב. וכן, יש אנשים טובים.
החלמה מהירה! בשיעורי ציור עבדנו לא פעם עם יש שמאל (למי שימני) אולי תנסי את זה? את ימנית או שמאלתי?
לוסי תודה . זהו בדיוק שעור בשימוש ביד שמאל . השתכללתי. אני חושבת שאמנים שרגילים לעבוד בידיים רואים בזה אתגר. אבל זה לא תענוג גדול
איפה היה הראש, לאן נדדו המחשבות! יעבור. החלמה מהירה.
לבנה . זה מה שניסיתי להגיד אולי לא בברור מספיק שהראש היה עם כנפיים צעירות והגוף הזכיר את עצמו.
היי מירי, רפואה שלמה ומהירה!
תודה גבריאלה
החלמה מהירה! מקווה שלא כואב יותר מדי.
תודה יעל
כואב אבל אולי הכאב יזכיר לי ולאליםשאנחנו מזונם שסבלתי מספיק ושיניחו לי?
כל פעם שקורה משהו משמח אני נופלת . לא מרגישה את האדמה.לפעמים מצליחה ולפעמים לא. כמו הפעם . אשמח לדעת איך יוצאים מלופ צפוי שכזה.
מירי יקרה,
מתוק ומר בפוסט שלך, הצלחה- (התקבלת) נפילה ושלוש פיות צעירות שהושיטו יד(גם כאן יד) אני מכירה היטב נפילות ציבוריות כאלה, קרה לי- ולא קשור לגיל דווקא… אלא לרצון לעוף… חותמת לך על הגבס באופן וירטואלי- החלמה מהירה וחיבוק מאי-שם
תודה אסתי
הרגעת אותי . באמת נראה אופייני למעופפים טיפוסיים .
איפה את????????? הבנתי שאת כותבת . מחכה ……..
מירי, זה לא הגיל, זה האימה מפני ההצלחה. כשהייתי בת 32 ויצא ספרי הראשון, נקעתי מיד את הרגל. כנראה לא עמדתי בגודל השמחה והאימה מצד שני. הייתי חייבת לחבל בעצמי באופן לא מודע.
חחחח, הטרונצ"קה זה ספח שנשאר לי מהתגובה ליוסי וקסמן הטרונצ"ון. אל תתייחסי. לא השתגעתי פתאום.
יעל צודקת, גם לי זה קרה. קיבלתי קידום משמעותי בעבודה, והופ – הלכה הרגל.
הי !!
גם "צעירים" נופלים ברחוב,
גם "צעירים" דעתם מוסחת, והרבה.
אל תקחי את זה כרמז משמיים.
הכנפיים הצעירות שלך נהדרות,
הרצון לעוף, נפלא, הביצוע נהדר.
המחשבות הנודדות, בגללן לפעמים נופלים.
שיהיה לך בבריאות,
אני בטוחה ורואה שתדעי להפיק גם מהנפילה את המקסימום.
תודה רוניתי
כבר חששתי ששוב הפחדתי אתך עם סיפורי זקנות 🙂
אני איתך.
ומה פתאם להפחיד ? אותי?
עם סיפורי זיקנה ?
תכריכים זה משהו אחר… זה קצת מפחיד אותי.
אבל אני לא חושבת שזיקנה דהיום מפחידה אותי.להיפך, אולי צעירות מפחידה יותר.
רונית אל תשכחי הגוף מתבגר לא רק השכל …:)
הוי מירינקה, ראשית החלמה מהירה, והצעירות שלוש מלאכיות. וזהו אחד מהפתרונות היפים והמקוריים ששמעתי לחידת קולה של היד האחת. ומשמח לשמוע על התערוכה.
תודה מוישלה . גם אני הייתי מלאת פליאה על ההמצאה . קול מחיאתה של היד האחת הוא קולה הרועם של היד החסרה…:) שמחה ששמעת אותה…
שתצטרף אליה היד הפגועה מהר.
וכנראה תהיי מומחית לעשות ביד אחת מה שעשית בשתיים.
אולי איציק. בינתיים מהיד האחת נופלים דברים על הריצפה.דורשים ממנה יותר מידי
מירי, תחלימי מהר —
you are my inspiration!
אומי.
אומי גם את . לפעמיםאני מרגישה עם הפוסטים שלך שאני כתבתי אותם . את בהלט השראה לפוסט כמו זה. וגם יעל ישראל…:)
מירי זה מה שנקרא "על הפנים"…
איזה באסה!..
היד הזו שלך, כאן , בתמונה – סקסית.
אני מקווה שלעבודות שלום?
ואת…המשיכי לשמור על רוחך הטובה והמפרגנת- הפעם לעצמך…
העיקר שלא יכאב!.
יד סקסית זקנה . מנסה לראות אותה כך… בטוח שהיא די רכה .
תודה תמי . לעבודות כמו שלי צריך סבל
או בן זוג סבלן…לעבודות שלום. בינתיים.
מירי, איזו כתיבה נהדרת שכמוך, איך שאת מתעדת ומשלבת את ההסתכלות שלך כיוצרת, אהבתי את הפוסט ומאחלת לידך המבורכת החלמה מהירה. מירי מה שעכשיו זה מה שהכי טוב, מה שעכשו זה הכי עוצמתי, הכי אמיתי, והפוסט הזה הוא כזה. ואת.
תודה איריס . ראית … קראת… יום אחד אתיישב לכתוב.אין כבר זמן לבלופים.
מירי
לתערוכה התקבלת בשל כשרון רב, ובשל הייחודיות, העומק והכנות ביצירתך.
כמה אופי בידך, מירי, מדהים קשר חלקי הגוף שציינת, ולופ הנפילה המתלווה לשמחה. וודאי יש דרך להשתחרר מזה, ולשמוח באופן מלא.
החלמה מהירה, מירי, ותערוכה מוצלחת ומשמחת.
תודה סמדר על הפרגון הרב ובהצלחה גם לך בתערוכה .
אוי, אוי, מירינקה
הבהלת אותי נורא.
בטח נורא כאב לך, מסכנה.
ושתדעי שלא סתם שניגשו אלייך נערות החמד, זה משהו בך שמושך את הטוב שבאדם
הדס חמודה מקווה. אני בכל אופן הייתי עסוקה לשקף להן את התפעלותי מהדור שלהן.חינוך מצויין . מקווה שגם ילדיי ככה.
כתיבתך, פתיחותך וקבלת הסובבים כאן כחלק מהמעגל הפרטי שלך עושה אותך אדם ואמנית של הטוב. אז, אני מוריד את הכובע שפעם היה לי, לפנייך, כי חושב כמוך, שרק בעזרת הטוב אפשר להגיע לטוב יותר. או בעזרת הרע, אם הוא טוב במסווה…
תודה גרא יקר אבל נדמה לי שהתכוונות מוחלטת לטוב היא בלתי אפשרית . מותר קצת ציניות, קצת ריחוק , קצת התבודדות . אבל נדמה לי שלך לא צריך להסביר ….:)אול לזה אתה מתכוון בטוב מוסווה ברע . אני הייתי מגדירה את זה טוב עם אינסטינקטים בריאים.
לאיחולי ההחלמה המהירים רוצה להוסיף חיוך של מחשבה שהנה מסר אופטימי נשלח לך, שהגבס שעל ידך, יתפרק הרבה לפני הגוף, וכך בניגוד לפרוייקט הזיקנה והמפגשים עם המחשבות עליה, את עוד צעירה מאוד.
:0)
סיגל לקחת את כל הקופה הייתי זקוקה לזה .
מירילה, הצטערתי נורא לשמוע על הנפילה – אבל שכרה בצידה (!)
הייתי הערב בסרט הנפלא שהשתתפת בו! וואו וואו וואו איזה סרט מופלא ומעורר. אחד החזקים והטובים בסרטים שראיתי לאחרונה. והכניסה (אמנם קצרה) לסטודיו שלך היתה עבורי כמו פתיחה (2 אצבעות) לבלוג שלך ב"לייב". מרתק. מרשים ביותר למרות שקצר. והסרט הזה – לדידי זה כבוד להיות חלק ממנו ולו לדקותיים. (וכבוד הדדי עבורו). שאפו.
וכמובן, עיקר שכחתי – החלמה מהירה! 🙂
שירתי איזו הפתעה
נכון הייתי שם לזמן קצר אבל הדברים משמעותיים.
נורא מטריד אותי איך אפשר לקדם אותו כי הוא כל כך מיוחד ולדעתי אין לו אפילו סוגה .
נכון שהוא מוקפד מאוד?
כן בהחלט סרט שכבוד לשרות בו דקה וחצי.
איך הקהל התל אביבי קיבל אותו?
בחיפה פשוט היו מעט מידי צופים.
ותודה אשתדל להחלים. יש עבודה להמשיך
החלמה מהירה . אף אני הייתי בסרט הנ"ל לא מעט בזכות שירה אז גם לה התודות וזה סרט מרתק.
שבת – שלום
שמחה אביטל
שבת שלום גם לך
מירי, מי שיכול לקחת נפילה בהומור ולהביט ולזכור את מי שפגש באותה נפילה, יכול הכל!!!
אוי מירי! זה כואב! מזל שהופיעו החמודות האלה שמיד עזרו לך.
תרגישי טוב – בלידה האחרונה שלי הביאו האחיות מחקר שהוכיח חדמשמעית שעדיף שלא יהיו כאבים. זה מקל על ההחלמה, על המצב רוח וכו" – מצד שני מאז עברו שנתיים וחצי ובטח יש מחקר חדש…וגם להיות מתושתשת כל היום זה לא משהו…חזקי ואמצי ורפואה מהירה ושלמה.
תודה מיכל . בדקתי היום בלי כדורים זה היה מטריף. עכשיו לפני השינה יאללה ביתר לקחתי את הדוזה
חנילה
הכל עד….שלא וטוב שכך
מירי יקירה , יוווו באסה, כואב אבל פחות נכון ? מאחלת לך רפואה מהירה ושלמה. במכבי רמת השרון יש להם מחלקה פיזיוטרפית מעולה. יעזרו לך ועוד מעט ידייך ימשיכו לעשות בחומר נפלאות 🙂
ריקי כן מתה על החברה בפיזיו כל אחד אישיות או כמעט כל אחד.
תודה יקירתי. עוד מעט. הבעיה היא שהצעירים האלה רצים לתערוכה שלהם ואני חייבת להיות שם מחר . לא מחכים למי שלא מגיע..:)
אז את נוסעת נכון ? ולגבי הלא מחכים…לא יתחילו בלעדייך !!!
נסעתי , בעזרת אבישי , קיבלו אותי ממש בגדול ותהיה תערוכה אחלה במקום מיוחד . במרכז תל אביב . דיווחם בהמשך.
שבת שלום ריקי
תודה
רק בריאות, מירי יקירתי!
אגב, לפני שנה שברתי את הכתף – חתיכת שבר שלא נדע מצרות. בקושי יכולתי לזוז, הכול כאב, הכול עצבן.
ואז ננו שבתאי לקחה אותי ליוגה אצל ענת צחור ומיקי גלוזמן – וחיי השתנו! וגופי החל לזוז ולהתפתל! בקושי אמנם (שהרי 30 שנה לא הזזתיו למעט הליכות מהירות פה ושם), אבל בכל זאת…
ממליץ על יוגה, אם אפשר בשיטת איינגר.
וזה לא בקטע של רוחניות וכאלה – גוף בריא בראש בריא. נטו.
נשיקות רבות על שתי הידיים,
יוסי
כן יוסלה יוגה איינגר הכי הכי אבל אין פה ברמת השרון ואני לא נוהגת.
מאידך יש פה מורים להתעמלות במכבי ממש טובים . רק צריכה יותר להזיז את ה…לשם. מה דעתך אולי נבהלתי מספיק?
היי מירי, אני קצת עסוקה לאחרונה ובמקרה הצצתי הנה… טוב שראיתי, החלמה מהירה. צריך סבלנות… ובהצלחה בתערוכה!!
מירלה, הומור מציל מהכל, הצלחה בתערוכה.
החלמה מהירה ,מירי,יש אנשים טובים באמצע הדרך לאנשים טובים באמצע הדרך, בהצלחה בתערוכה
תודה אילנה אורה וחנה יקרות על האיחולים ועל האיכפתיות
שבת שלום ובריאות
החלמה מהירה, מירי.
כולנו נופלים. הטריק הוא לקום.
הצלחת בזה. ובהצלחה בתערוכה.
חזקי ואמצי.
תודה ש.מ. המקסים והחכם בהצלחה גם לך …