מוקדש לשולמית אפפל היקרה ליום ההולדת מזל טוב!
(ממני המבוגרת ממך ב4 חודשים לך הצעירה)
אני ממשיכה בסדרת עבודות הגוף . הפעם המשך לחיפושי המים במדבר . נראה שהם כבר נמצאו כפי שכתבתי כאן
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=9202#post9202
הפעם גיל הגוף זקן זקן אבל המים בו בתוכו ועליו רבים. והמים במדבר כידוע הם מצרך חשוב כמו…שיר
תקריב
פורצלן
גלזורה כחולה
40X 38 ס"מ
מירי, מה שאני אוהב במעט העבודות שראיתי משלך, הוא חשיבות החומר בו את מפסלת, מגבשת, מעצבת. עושה רושם שאת הולכת לאחור, כלומר יוצרת מתוך הפנימיות של החומר החוצה אל הצורה, נובעת מן החומר בעצמו כדי לבטא, לעשות, להצביע את הפנימי שלך. ישנה איזושהי הקבלה או זהות בין היצירה לבין חומר היצירה. במילים אחרות, את יוצרת מלב החומר, מלב הלב.
בעיניי זה ישיר, מטלטל ויפהפה. חן.
יקירתי, מאמצת בחום את התובנות של חן!
תודה רבה, לעונג וכבוד לי.
תיקון קטן בשם ישמח אותי. שולמית
שולמית יקרה תיקנתי . רק שתדעי לך שלבכורתי קוראים שלומית . אז הבלבול לא נורא . נכון?
תודה חן
מרתקת נקודת המבט שלך . זה מה שאני אוהבת בתגובות של מי שאינם יוצרים ויזואליים – יודעים להתבטא במילים ורואים דברים במבט רענן.
תודה
מירי,
איזו מחווה יפה עשית לשולמית.
העבודות נפלאות, וחן נסח את זה טוב מכל מה שאוסיף. אז רק אוסיף ברכת מזל טוב לשולמית.
שחר מריו יקר . מגיע לה לא?
תודה
הכחול נהדר, נהדר, נותן לגוף המון חיים, אני לא יודעת איך להסביר את זה
זה טוב. אבל אין ספק שהגלזורה הקודמת, עם הקצת אדום, היתה יותר מבעיתה. (אבל פחות מתאימה כמתנה ליום הולדת).
עת לכל יעל :)))))))))
למלחמה ולשלום קצר מועד ושוב…כמו שכתבה ריקי
זו הכוונה . הוא סומך נופלים ענת:)
נראה כמו תצ"א, או צילום לווייני מעניין, ובתקריב עצום וממוקד נמצא את הסטודיו של היוצרת.
לבנה נהדר. תצ"א . נותן חומר לפיתוח הלאה…
מתאים מאוש לשלומית לדעתי ,גלזורה של רקמת תחרה, אבל יצוק, חזק וכחול לנשמה
מאוד הכוונה
שולמית -תחרה יצוקה בכחול לנשמה
יופי חני ותודה .
יפה מאוד, מירי יקרה,
אני בדעה מוזרה אולי שגוף האדם בכלל, צמיחתו וקמילתו יפים הם בכל שלב, אם זווית ראיה משתנה עם הזמן. ואם הזווית לא משתנה, זה בורות טפשית.
בדיוק גרא. שינוי זוית הראיה. דיברנו על זה אצלך . להתידד עם…השינוי , המוות , החיים מחדש.
אומיין.
עבודת הגוף הזאת מזכירה לי חתיכת אדמה מעורבבת בשמיים, מים. חתיכת אדמה שלמרות זקנתה עדיין מצמיחה – עבודות אמנות, שירים.
ו – 61 זה לא זקנה – זה אמצע החיים!
מזל טוב לשתיכן:)
חני יופי ותודה
חתיכת אדמה מעורבבת בשמים-מים
וואללה
למדתי משהו יצירתי חדש
מירי, יפות עבובות החזה שלך. תמיד מרגשות. תמיד חודרות כל מעטה הגנה. תודה שאת משתפת אותנו.
מעניין איריס מה שאת אומרת ש"עבודות החזה חודרות כל מעטה הגנה" אמנם יש שם גם בטן…אבל גם היא חשופה
שותה אותך בצמא!
תודה יוסלה. לבריאות
מירי , בעבודותייך
רואים רחוק
רואים כחול
נורא יפה
תודה ריקי
מירי
מדהים כרגיל. גשמי ורוחני גם יחד.
תודה תמי . הארה מעניינת
מירי בטני מרגישה היום מבפנים את עבודתך, זה פשוט מפליא איך את מצליחה עם הפורצלן ליצור אשליית חומר אחר כאילו איזו גוש בזלתי לבה שנקרשה.
מרתק מוישלה מה שאתה אומר
לקחת חומר ולומר משהו שונה ממה שהוא בדרך כלל משדר
כחומר ביד…?
וואו,
פתאם אני חושבת,
ככל שהגוף מזדקן,
ככה הוא דומה יותר לטבע.
הוא יותר מרומז וכבר פחות מדוייק,
הוא יותר ערטילאי,
במעבר מחומר לרוח.
כמה מעיינוצ יש בו אצלך, כמה מדבר,
חרב וסדוק ומחורץ, ובאמצע המון מעיינות וגבים של גלזורה כחולה.
מתחשק לסייר שעות על גבי הגוף הזה.
אולי תגדילים לכמה קילומטרים
ותמקמי על איילון ?
:))
הי רונית
ואת עוד אומרת שאת לא מבינה באמנות…אני לוקחת את הרעיון הנהדר הזה ושמה לאיכסון. תודה
מירוש….
אני לא מבינה כלום באמנות.
וככה כייף פעם בכמה זמן להבליח עם כשרון פתאומי :))
אבל באמת זה מה שהיצירה שלך עשתה לי,
היא מתחברת אליי וזה מפרה אותי ..
וגם שאני מתגעגעת כל כך לטבע, החורף הזה ייבש אותי לגמרי.
אני דרה בעיר שכולם בה זקנים או חרדים והולכת פה לאבדון.
רוניתי
כשושנה בין החוחים
אז הצפת את האדמה במים. את העפר ממנו אנחנו עשויים, ערבבת במים ועוד מים.החומר הפגיע, החזה החשוף כל כך רגישים. ועם הכחול זה מקבל משמעות של BLUES .
אני לא יכולה להשתחרר מההשפעה החזקה של הכחול עלי. הוא צבע קסום, של רוחניות, שמיים, אבל גם קור. ואז אני מזכירה לעצמי שבכל אופן זה לא הנושא של העבודה ולא זאת הייתה הכוונה, ומחזירה את עצמי לפרשנות הראשונה שכתבתי.
לוסי יקרה
זה כל מה שכתבת . כולל הקור.