בננות - בלוגים / / איזה שקט ירד עלי
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

איזה שקט ירד עלי

 

איזה שקט ירד עלי .סיימתי תערוכה נוספת שלא ממש הייתי מרוצה מהתצוגה שלה , תערוכה קבוצתית במוזאון , בוטלה , לביאנלה לקרמיקה לא נכנסתי כי התעקשתי על כמה דברים , מצטערת ולא כל כך , עובדת, לפעמים יוצאות עבודות מדהימות ולפעמים לא , שגורמות לי להרהר בהן הרבה ולבדוק , אולי בכל זאת יש בהן משהו , ואני בדרך כלל אכן מגלה והן מתחדשות בפניי,ניסיתי כיוון פונקציונאלי בעבודה ולא צלח, בינתיים , מחפשת דרך לאהוב אותו , את הכוון באמת , שומעת הרצאה באוניברסיטה ונהניית מאוד,הרצאה אחרת שהיתה יכולה לקדם את החשיבה שלי,ננעלה בפניי מעודף ביקוש את המרצה, רשמתי לי את שמו,עוד מרצה מעניין לעתיד לבוא, לילדים הגדולים שלי טוב,ולא תמיד,אבל הם ברשות עצמם,לחתולים שלי די טוב,אני משתדלת , הם חיים בבית ובחצר והשמש בינתיים ידידתם הטובה,גם הכרית שלי ,אנחנו כאן בשקט שנינו ,הבית רק שלנו,העוף לשבת רק עבורינו ואני מפליאה להכין לנו תבשילים, גם אבישי תורם את חלקו בבישול ובנקיון , סוף סוף שוויון , הכסף בצימצום אבל כל שקל יש לו ערך , הנפש יכולה להתרכז בעצמה, הגוף דורש קצת יותר התייחסות בבקשה , האמנות כאמור , מספקת , לא כל כך יש איפה להציג, אבל בטח יבוא , האינטרנט הפייסבוק הבננות והפורום לקרמיקה, כתובות קבועות לבדיקת תגובות או הנאות קריאה וצפייה, התרופות מאוזנות, מזמן לא בדקתי אבל ההרגשה די בסדר, בחמיצות יתר שעולה בי אני מטפלת על ידי הקשבה למאכלים ומידי פעם חוטאת , לא יכולה בלי , התלמידים נחמדים , לא רבים אבל מרגשים , כל שעור כמעט מזה 35 שנה הוא חגיגה, השיער שיבה, המשקל רב, התוכניות לרזות ולעשות התעמלות עדיין תוססות , מתעוררת כל בוקר וזוכרת את החלומות , מפסיקה בינתיים כי לא עולה שום דבר חדש לרשימה הזו שאקרא לה רשימה חלקית .ואחרי הנקודה הראשונה שהרשיתי לעצמי לשים כמרד נגד חוקי הפיסוק שרדו בי קשות כל השנים,  אני מעלה עבודה שאולי מייצגת את מה שאני מרגישה. בינתיים.

 

47 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    מירוש, איזו רשימת מצאי מלבבת.
    לקרוא ולהתקנא (לחיוב).
    תראי, יש למה לצפות.

    תמסכי עליי גם קצת, רוצה שקט. תפילה.

  2. איריס קובליו

    מירי, השדיים נראים כתכשיט עתיק והכתיבה כתכולת תיק אישי שנשפכה על שולחן איש הבטחון בבטוח הלאומי בסניף הרצליה.
    אהבתי

    • מירי פליישר

      כן הכל , אולי,
      איריס

      • מירי פליישר

        וחוצמזה איריס אולי נקרא לעבודות מהסוג הזה "חזה" BREAST שכולל בתוכו בהיסטוריה של האמנות שטח יותר גדול בקדמת הגוף? אשמח. ותודה על הכל.

        • איריס קובליו

          כן מירי, יש משהו בדברייך. ובכל זאת המילה שדיים היא יפה וטעונה ופיוטית ופיסולית. למה לא, בעצם?

          • מירי פליישר

            איריסית
            בשבילי גם הבטן חשובה שם מאוד ואולי יותר…:)
            שדיים זה יפה מאוד אבל לא בשיר שלי 🙂

  3. זה שקט לפני הסערה מירי. עוד מעט הכל יתפרץ.

    • מירי פליישר

      בדיוק ענת
      מקווה שהאיזון יישמר
      החיים הם הצגה

      • מסכימה עם ענת, מירי
        הגעת רחוק ועמוק
        עם חומרייך, ונראה לי שהפוגת
        מה הכרחית. בעבוע פנימי וודאי מתרחש לו וידרוש את ביטויו כשיגיע הזמן.

        השימוש שלך בפורצלן מדהים
        מצפה להמשך החיפוש והגילוי
        שלך(הייתי רוצה לראות עבודות שגנזת, אבל מבינה כמובן שאת מעדיפה שלא לחשוף אותן. אני מאוד אוהבת תהליכים ומרותקת לתפיסת יוצרים את עבודתם, לא תמיד הוא/היא אומדים אותה נכון. קרה לי שעבודות שלא אהבתי ראיתי אחר זמן בעיניים חדשות)

        • מירי פליישר

          סמדר יקרה
          אני לא נותנת יותר לאחרים להחליט מה טוב ומה לא טוב. מה שאני אוהבת זה מה שיש. אבל…
          לא גונזת כל כך מהר
          שומרת לפעמים שנים רבות
          עד שברור לי.
          פשוט עברתי כמה וכמה אוצרים ויועצים מצויינים ולמדתי להסתכל בעיניים זרות על עבודתי.
          אבל…
          גם אם לא למדתי לא אתן יותר לאחרים להחליט בשבילי.
          בינתיים…

          • וודאי וודאי, מירי
            רק היוצר מחליט
            הרי זהו דיבורו/ה.
            אני פשוט סקרנית לתהליכים
            מרתק אותי מה עולה, מה עוצרים, לאן הולכים. מעניינות אותי גם הקריאות השונות. אבל כמובן שמקבלת את בחירותייך.

  4. טובה גרטנר

    היי מירי
    איזה שיתוף, קראתי מה שכתבת , כאילו כתבת רק לי, מתכתבת ומספרת לי…
    העבודה מאוד יפה, יש בה את האיזון שאת מספרת
    להתראות טובה

  5. שולמית אפפל

    יוצא מן הכלל, מירי
    הטקסט, השדיים שלנו….תענוג אמיתי
    מחכה לעוד טקסטים כאלה ואחרים!

  6. אהוד פדרמן (רחיפאי)

    למקרא הדברים ולמראה הפסל

    עלו בי משום מה מילותיו של ביאליק:

    'הכניסיני תחת כנפך

    וַהֲיִי לי אם ואחות

    וִיהִי חיקך מקלט ראשי,

    קו-תפילותי הנידחות.'

    • מירי פליישר

      אהוד יאללה אתה כבר ילד גדול
      הכנפיים שלי שומרות עלי,
      בינתיים.

      • אורה ניזר

        מירי יקרה, השדיים נראות נחות שלוות על הבטן, הן כבר בשלב של השלמה עם היש. מקסים.

      • אהוד פדרמן (רחיפאי)

        מירי יקירתי, זה לא אני אלא ביאליק

        וגם הוא היה בעמדת ילד מטאפורית בלבד

        כשכתב את השיר. חוץ מזה כנפי יצירה

        נועדו בשביל לעוף ולו בדמיון ולאו

        דוקא לשמור על בעלות כנף מפרי עטם

        של עֵיטִים

        • מירי פליישר

          אהוד סלח לי שעל מילותיו היפות של ביאליק אבל הבעייתיות אתה חטפת.
          מי כמו ביאליק עשה פיצול ביחסיו עם נשותיו. האחת חיק אם השנייה יותר נמוך . או גבוה:) והשלישית גם. לא רק צילי וגילי.
          התרעמתי אבל זו אני שהצגתי את הפסל והוא אכן לא רק מייצג את תחושתי הפנימית , הוא נראה וכמו שהוא נראה באמת מתחשק להניח את הראש. אממה הוא קשה ומחוספס למגע . הנרות האלה…
          עוד כמה שנים אבין ואקבל גם את הצורך הזה של הזולת . חומר לחקירה עצמית.

    • מיכל ברגמן

      מירי העולה מן הים! אנחנו כולנו ממצאים ארכאולוגים של עצמנו – העבודה מדוייקת כל כך ומתאימה לפסיפס שרשמת כאן – יש סדקים, יש רפאות, וגם חריצים של זמן.

      • מירי פליישר

        תודה מיכל הארת את מה שציפיתי שייראה גם על ידי אחרים. היטבת ראות
        העיקר שגם קצת סדוק. זה MUST

  7. חני ליבנה

    כמה מרענן לקרוא אותך, חף מפוזה גם העבודה כך כמו שהוא חזה מחורר אך שלם מוגש לעולם, זה אני ככה נפלא

  8. מירי איזו רשימה מלבבת
    וגם הפסל כולו לב
    בשבת שעברה ביקרתי בביאנלה לקרמיקה :
    מעוצב נפלא, עבודות יפהפיות ומאומנית אחת התרגשתי עד דמעות
    שבת שלום

    • מירי פליישר

      אכן ריקי
      עיצובה של הביאנלה מרהיב.
      מעניין אם את זוכרת את שמה של זו שהתרגשת ממנה. אני שם במועצה ומכירה כמעט את כולם.

      • הי מירי
        שם האמנית רנה נגרין

        • מירי פליישר

          ריקי
          גם אני אהבתי את יצירותיה. היא אמנית ולא אמנית קרמיקה . ראיתי תערוכה מרגשת שלה במוזיאון רמת גן באמת מיוחדת .
          אולי התייחסותך הנרגשת אל עבודותיה מעידה משהו בכל זאת על שאר העבודות . פרט לתצוגה המכבדת . יש שם הרבה סתם.

          • היא אמנית שבאמת רגשה אותי במיוחד
            אני חושבת שהתערוכה באופן כללי היתה מרהיבה, כמו בכל מקום יש יותר ויש הרבה יותר היו עבודות מצוינות, דקורטיביות, מקוריות, מקצועיות, אסתטיות ואחת מרגשת מאד
            מה צריך יותר…?

          • מירי פליישר

            נכון ריקי. שמחה שאת רואה תערוכת אמנות הקרמיקה בעיניים רעננות כל כך.

  9. תמי קאלי

    מירי, אין כמוך. הדיבור הפנימי שלך כפי שהוא מובא כאן כל כך יפה ומאזן גם את הקורא. זו כמו ספירת מלאי בסוף תהליך (כמו בסוף שנת כספים).
    והשדיים שמונחות בשלווה על הבטן מאוד רגוע להביט בזה. זה כמעט נראה כמו אדמה מעט גירית הממתינה בסבלנות למים.

  10. אילנה גרף

    זמן התהליכים הוא יותר גדול מזמן ההצגה ותערוכות. הבין לבין שהוא העיקר. היצירה, החיים.

    • מירי פליישר

      בדיוק אילנה וסוף סוף אני נהנית מהשקט . בדרך כלל אני מוטרדת איפה אציג מה אציג ואיך ולמה ומתי . זה יבוא ועכשיו זמן השקט . הגיע זמן השקט .

  11. הכותרת והעבודה שלמות, מבחינתי זה שם העבודה היפה והרגישה הזאת.
    והכתיבה כל כך זורמת ונעימה. שקט ירד עליך, מרגישים.

  12. מירי יקרה
    מעניין איך שהגופים שלך הולכים ומתכווצים- מגוף עם כנפיים לטורסו ולכפות רגליים ואז לחלקיהן ולרמזי טורסו. מה השלב הבא? זה נראה כאילו הבוזזים כילו את ערמת השברים ומה שנשאר עכשיו הם רק רמזי-רמזים לארכיאולוגים עתירי דמיון. כל כך פיסול קלאסי (מהזן הגברי) וכל כך לא.

השאר תגובה ל שולמית אפפל ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר