שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים

  פֵּרוּק     עֵירוֹם הָפַךְ פְּלָדָה.  לא יָכוֹלְנוּ לַחְדּוֹר, לִפְלוֹשׁ וְלִכְבּוֹשׁ אַהֲבָה מִשְּׁנֵי צִדֵּי מִטָּה שֶׁהִתְפָּרְקָה בְּשָׁלוֹם קַר, לְלא קַו הַפְרָדָה.       מתוך "תפילת יחידה" שיראה אור בקיבוץ המאוחד 2014  

שיר מס. 2 מתוך ספרי "תפילת יחידה" שיראה אור בקיבוץ המאוחד, 2014     מוּסִיקַת שָׁמַיִם בְּיַד אָדָם וּמוּסִיקַת אָדָם בִּידֵי שָׁמַיִם, וְהָיוּ לְאֶחָד. עוֹלִים וְיוֹרְדִים בָּהּ מַלְאָכִים בְּנֵי תְּמוּתָה, לְהַעֲבִירֵנִי, הַקְּטַנָּה בַּנָּשִׁים, הַחֲרֵבָה, בַּחוֹרָבה אֶל שְׁמֵי רַבָּא.        

    בסוף שנת 2014 יראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספר שירי השישי – "תפילת יחידה". מהסיבות הבאות החלטתי הבוקר לפרסם מעתה פעמיים בשבוע שיר מתוך הספר שבדרך: א.  מבלי לערוך סקר משוררים, אני מוכנה להישבע כי אין ולו משורר אחד אשר קריאה בספרו אינה גורמת לו שמחה מזוככת. וכך בדיוק גם אני חשתי ואחוש תמיד –  והפרסום המוקדם הוא ...

      לפני חודשים ספורים פורסם שירי "לו הייתי ציירת" בעיתון ידיעות אחרונות. כעבור ימים ספורים קיבלתי מייל מעטרה קליגמן שאותה לא הכרתי לפני כן. במכתבה טענה כי הכיסא שעליו כתבתי הוא בדיוק זה שאותו ציירה והבטיחה ראיה! 
הראיה שאין להתווכח איתה הגיעה בדואר "אמיתי" על גבי דיסקט. 

חברתי, קוסמת המילים ומעצבת הקנקנים המרהיבים לספרים –  קרי עטיפותיהם (בקרוב ...

        זה זמן מה אני מתכננת להקדיש פוסט שלם לאדם יוצר שאני מאוד מאוד מאוד אוהבת, תחת הכותרת: רבים רוצים להיעשות סופרים והם אינם כאלה, ויש מעטים שנולדו להיות סופרים מחוננים, והם מטעמיהם – אולי מבחירה מודעת – אינם סופרים, וחבל, חבל למעננו – הקוראים האוהבים יצירות ספרות בעלות שאר רוח מכל בחינה. האדם הזה, הכה נערץ ...

  לא מכבר שאלתי חברה מימי בחרותי, שנשואה מאז ועד היום, איך היא עשתה זאת (אני מכנה אותה ואת שכמותה משני המינים – דינוזאורים)… ענתה לי החברה: עבודה יומיומית! ומכאן הסקתי ושוב שיש אהבת חינם, אך כאשר מדובר ב"מיסוד" האהבה – אין אהבה בחינם! אודה ואתוודה כי שנים רבות השקעתי טונות של אנרגיות ב"רגש האהבה". פשוט עבדתי אותו ואת כל ...

לֹא רוֹצָה לָדַעַת עוֹד צַעַר, לְהִקָּשֵׁר וּלְהִפָּרֵם בַּחֲתוּלָתִי הַמֵּתָה, אֲנִי אִתָּהּ כִּכְלוֹתָהּ בּוֹקֶר וְלַיְלָה רְאִיתִיהָ, אֲהַבְתִּיהָ בִּלְשׁוֹנָהּ עַל בְּשַׂר כַּף יָדִי הַשְּׁמוּטָה בִּלְעָדֶיהָ לְנֶחָמָתָהּ.    

    מגיל צעיר מאוד, כתיבת שירים שזורה לבלי הפרד בשגרת חיי. אין לי ספק שבלעדי זווית הראייה המכווננת למצוא במתרחש סביבי ובתוכי חומרים והשראה לכתיבת שירים הייתה התנהלות הווייתי הפנימית שונה לחלוטין מכפי שהיא. וכן, ההתכווננות הזו גם הצילה אותי לא אחת – שכן בלעדיה הייתי מצויה כל כולי בתוך אירועים לא פשוטים בלשון המעטה. כל כולי, משמע לא ...

אתמול, בדרכי לבית אמי לביקור שבועי, תכננתי לשמחה בשמחתי – כי כך זה לתחושתי, שמחת הילד/ה היא שמחת אמו תמיד. ביקשתי לשתפה בכך שבתה הבכורה – קרי אני – גילתה את… השמש! שכן, זה ימים אחדים אני יוצאת אל גגי הפורח לפחות פעמיים ביום ומרגישה איך עצמותי קמות לתחייה נוכח הקרניים הלוהטות. ובדיעבד, אני מזועזעת להבין/לגלות איך שנים אני ממעטת ...

מלבד בזריחה, לא נטפה עלי קרן השפע ולא האירה אלוּמת תפילה  לְעני בפתח עולמו. * הנפתי דגל לבן אל פני ים אפל מן הלילה שניחת כמטוס קרב ללא כף יד אדם שיובילני אל ארמונות חול נעורַי בטרם מים רבים כיסו עלי.   מתוך "תפילת יחידה" שיראה אור ב-2014